י. את א. ברמן בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

לפנינו ערעור על החלטת הממונה על פי חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן – חוק עבודת נשים) מיום 23.3.17, שלא להתיר את פיטוריה של המשיבה 2 (להלן – העובדת או ח') מעבודתה אצל המערערת.

רקע עובדתי והליכים

המערערת היא חברה פרטית המייצרת, מפיצה ומוכרת מוצרי לחם ומוצרי מאפה. בין היתר, המערערת מנהלת מספר חנויות לשיווק מוצרי מאפה, המיוצרים ברובם בקונדיטוריה המופעלת על ידה.

ח' החלה לעבוד בחנות המערערת אשר ברחוב בית הדפוס בגבעת שאול בירושלים (להלן – החנות) בשנת 2000 (עובדת כ- 17 שנים) וב- 5 שנים האחרונות משמשת בתפקיד מנהלת החנות.

ביום 8.11.16 הודיעה ח' למערערת באמצעות דואר אלקטרוני, כי היא עוברת טיפולי פוריות וכי תיעדר מהעבודה בימים 13.11.16 – 14.11.16.

העובדת המציאה למערערת אישור רפואי מיום 13.11.16 לפיו: "...פנתה לבירור עקב אי פוריות בתאריך 13.11.16. נבדקה וקיבלה יעוץ בנושא". לאחר שהעובדת זומנה לשימוע היא המציאה אישור נוסף של הרופא המטפל ד"ר אילן קלדרון (להלן - ד"ר קלדרון) מיום 31.1.17 לפיו היא: "...נמצאת בטיפול עקב אי פוריות...".

העובדת הוזמנה לשימוע לפני פיטורים, שהתקיים ביום 7.2.17.

ביום 15.2.17 קיבלה ח' מכתב פיטורין.

ביום20.2.17 פנתה המערערת לממונה על חוק עבודת נשים (להלן – הממונה) בבקשה למתן היתר לפיטוריה של העובדת בגין טענה להיעדרויות תכופות מהעבודה.