ר' נ' עמידר-החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

התביעה שבפני עניינה נזילות מהן סבל התובע בדירתו שמקורן בדירת עמידר.

אין מחלוקת כי התובע מתגורר בדירה ברחוב XXX (דירה מס' 7), כאשר הדירה מעליו (דירה מס' 11), הינה דירה בבעלות עמידר (להלן: "דירת עמידר").

התובע מתגורר בדירה עם אמו שהינה חולת אלצהיימר.

אין מחלוקת כי נזלו מים לדירתו של התובע מדירת עמידר. אין מחלוקת שטרם הגשת התביעה ולאחר הגשת התביעה ביצעה עמידר תיקונים בדירת עמידר.

נכון להיום אין דיווחים אודות נזילות בדירת התובע מדירת עמידר.

השאלה היחידה שנותרה לדיון הינה האם מגיע/לא מגיע לתובע, פיצוי בגין עוגמת נפש/הוצאות מהנתבעת, ואם כן מגיע, מה הסכום שיש לפסוק לו בגין עוגמת נפש/הוצאות.

להלן אפרט את השתלשלות העניינים בהליך שבפני, וכן את מה שהוכח מהעדויות שנשמעו בתיק, מהמסמכים שהוגשו ומחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט:

ביום 11.5.14 פנה התובע לנתבעת במכתב וציין כי בחדר האמבטיה נשפכים אצלו מים באופן קבוע מהתקרה של דירת הנתבעת. כן טען כי הנתבעת מתעלמת משיחות הטלפון שלו ומהבקשות שלו, וככל שהנתבעת תתעלם ממנו הוא יגיש תביעה (בסעיף 2 לכתב ההגנה מודה הנתבעת כי קיבלה פנייה זו).

בסעיף 3 לכתב ההגנה טוענת הנתבעת, ביחס לאותו מכתב של התובע משנת 2014, כי פעלה בהתאם לנהלים הקבועים אצלה והעבירה התלונה של התובע לטיפול וכי לאחר מכן שלחה קבלן אשר יבצע עבודות שיפוץ בדירתו של התובע וכן בדירה שבבעלותה.

ביום 7.1.15 פנה התובע שוב לעמידר וציין כי בעקבות מכתבו הקודם הובטח לו שיבוצע תיקון בחדר האמבטיה שלו ויוחלף לו ארון כדי להסיר את ההשלכות של דליפת המים, אולם עבודות התיקון טרם בוצעו. התובע ביקש שיבוצעו תיקונים עד סוף חודש ינואר 2015, שאם לא כן יגיש תביעה לבית המשפט.

בתאריך 13.5.15 כתב התובע שוב לעמידר וציין כי בסוף חודש פברואר בוצעו תיקונים בדירה אך לא בצורה איכותית. לא בוצע תיקון בדליפת המים בדירה של עמידר ועקב כך שוב יש דליפה של מים בחדר האמבטיה. ישנם כתמים בתקרה באמבטיה ובחדר כביסה. בנוסף, עקב דליפת מים נפגע ארון מובנה בחדר האמבטיה ונדרש להחליפו.

ביום 17.5.17 השיבה הנתבעת לתובע כי פנייתו התקבלה אצלה וכי היא בוחנת הפנייה. כן נרשם כי בגמר הטיפול יודעו לתובע תוצאותיו.

(בסעיף 4 לכתב ההגנה מודה הנתבעת כי התובע פנה אליה במחצית שנת 2015 והלין כי עדיין קיימות נזילות בדירתו).

מחשבונית מיום 26.5.15 שהוצאה עבור התובע על ידי "סרג'ו צנרת" עולה כי נערכה בדיקה בדירת עמידר ("..לאחר בדיקה שביצעתי בדירה מס' 11 קומה מעל נמצאו הליקויים הבאים..." (הדגשה שלי – הח"מ)), ונמצאו ליקויים שונים כגון סתימה במערכת ניקוז מקלחת וכן נמצא כי יש צורך לאטום את חדר מכונת כביסה.

במכתב נוסף ששלחה הנתבעת לתובע ביום 15.6.15 נכתב כי בביקור מפקח עבודה בדירת התובע נמצא שקיימים כתמים יבשים במקלחת ובמטבח. במהלך השבועיים הקרובים תבוצע החלפת צנרת בדירת עמידר כדי למנוע נזילות חוזרות לדירת התובע. לאחר ביצוע עבודות בדירת עמידר יתואם עם התובע ביצוע תיקון הנזקים בדירתו.

בחודש 10/15 הוגשה התביעה דנן

בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעת ביצעה שיפוץ בדירת עמידר אך לא אטמה את הדירה כמו שצריך ומים המשיכו לנזול לדירתו ולגרום לה לנזקים.

בסעיפים 4 ו - 5 לכתב ההגנה (אשר הוגש בסוף חודש 01/16), מציינת הנתבעת אכן כי בעקבות אותה פנייה של התובע שבוצעה במחצית שנת 2015, שלחה שוב קבלן לדירתו של התובע והוא ראה כי קיימות נזילות, תיקן אותם וסוכם עם התובע כי לאחר שהקירות יתייבשו יבוא לבצע תיקוני צבע וטיח בדירת התובע.

מחשבון מאושר שהציגה הנתבעת, נושא תאריך 12.1.16, ואשר מתייחס, כך לפי עדות נציג עמידר, לתיקון שבוצע בדירת עמידר לאחר הגשת התביעה, בסוף שנת 2015, עולה כי בוצעו עבודות תיקון בדירת עמידר. כך למשל בוצע איטום מעל מרצפים או רצפות בטון בחדרי אמבט, תאי מקלחת וכו'. הוחלפו צינורות. הוחלפה מערכת נקזים דירתית פגומה של מי דלוחין.

בסעיף 6 לכתב ההגנה אשר הוגש בתחילת שנת 2016, ולאחר ביצוע התיקונים בסוף שנת 2015 בדירת עמידר, טענה הנתבעת כי התובע סירב לאפשר לנתבעת לבצע את מלאכת השיפוץ ולתקן את תיקוני הצבע והטיח בדירתו, שהם הנזקים היחידים שעוד נותרו כתוצאה מהנזילה ודרש כי ישולמו לו פיצויים על עוגמת נפש.

בכתב התשובה שהגיש התובע הוא ציין שאכן בוצעו תיקונים לאחר הגשת התביעה אולם הנזילות לא פסקו ולכן לא הסכים לבצע את התיקונים בדירה שלו. התובע סבר שקודם צריך לבצע את איטום הרצפה בדירת הנתבעת.

בדיון הראשון שהתקיים בתיק זה, ביום 24.2.16 העיד התובע כי סרב לבצע תיקונים אצלו בדירה שכן התיקונים שביצעה הנתבעת בדירה בבעלותה לא הפסיקו את הנזילות. וראו דבריו: "לשאלה מה היה לא בסדר בתיקונים הקודמים אני משיב שהמשיכו דליפות המים..." (ראה עמ' 1 שורות 22 – 23). נציג הנתבעת (מר אייל ברשד, מפקח עבודה), העיד בדיון כי: "..מדובר במקרה שחזר על עצמו. זה החל ביוני 2014. עדיין לא הייתי מעורב. נכנסתי לעניין במרץ 2015 ואז הגיעה תלונה שהנזילה חזרה לאחר תיקון. בשלב הזה הגעתי לראות את המקרה גם בביתו וגם בדירה מעליו, דירת עמידר והכנתי מפרט לשיפוץ כללי של כל המקלחת שממנה היתה הנזילה. כל מה שממנו יוצא מים. בשלב הזה היתה לנו התנהלות בעייתית מול הקבלן שדחה ודחה את העבודה. על מנת להיות הגונים גם עם הדיירים וגם עם הקבלן לא מיהרנו למשוך ממנו את העבודה בשל מחויבות שיש לנו כלפיו וגם כלפי הדיירים.." (ראה עמ' 2 לפרוטוקול). (הדגשות שלי – הח"מ). כלומר נציג הנתבעת הודה כי הייתה לנתבעת התנהלות בעייתית מול הקבלן שלה שדחה ודחה את ביצוע העבודה. נציג הנתבעת העיד עוד כי היה בדירה בחודש 12/15 וכי אין נזילות יותר בדירה.

התובע טען כי הנזילות ממשיכות. בסיום הדיון הוריתי לנציג הנתבעת ללכת לדירה ולבקר בה ולבדוק האם הנזילה המשיכה אחרי התיקון אם לאו, שכן התובע טען שהיא ממשיכה ואילו נציג הנתבעת טען שהפסיקה.

כמו כן הוריתי, על אף התנגדותו העזה של התובע כי, ככל שיתברר כי הנזילה הפסיקה תבצע הנתבעת תיקון של ליקויים בדירת התובע.

בדיון נוסף שהתקיים ביום 15.5.16 הודיע נציג הנתבעת כי עקב תקלה לא בוצע ביקור בדירת התובע על ידי נציג התובעת. וראו דבריו: "...אני הוחלפתי על ידי מפקח אחר על האזור הזה. בעקבות זה, זה נפל בין הכיסאות. לא היינו בדירה של התובע, לא ביצענו את החלטת בית המשפט. זה נכון שזה לא בסדר..." (פרו' עמ' 4) (הדגשה שלי – הח"מ).

בעקבות המחלוקת בין הצדדים האם הנזילה פסקה אם לאו, והאם כבר ניתן לבצע את התיקונים בדירת התובע, הוריתי בסיום הדיון על מינויו של מומחה מטעמו, מר יצחק חייט, על מנת שיבדוק האם נותרו ליקויים בדירת עמידר ומהו התיקון הנדרש בדירת עמידר ובדירת התובע.

בהחלטתי קבעתי כי חברת עמידר תתאם עבור המומחה את הביקור בדירת עמידר ותאפשר כניסה שלו לדירה (ראה פרו' עמ' 6 למעלה).

בתאריך 22.8.16. הוצאה חוות דעתו של המומחה (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). בחוות הדעת ציין המומחה כי על אף מה שנכתב בהחלטת בית המשפט, הנתבעת לא אפשרה לבדוק את הדירה בבעלותה. המומחה כותב שנציג הנתבעת שנכח בביקור, מר אייל ברשד, מסר לו כי המחזיקה בדירת עמידר אינה נמצאת בביתה, ולפיכך אינו יכול לאפשר את הביקור בדירה (ראה סעיף 7.2.1 לחוות הדעת). המומחה ציין גם כי שלח לצדדים מכתב טרם הביקור ובו כתב לנתבעת במפורש כי היא מתבקשת לאפשר לו גם לבדוק את הדירה שמעל לדירת התובע (ראה סעיפים 7.2.5 וכן 7.2.6 לחוות דעתו).

בחוות דעת זו קבע המומחה כי קיימים 3 מוקדי רטיבות בדירת התובע, שמקורם בנזילות מדירת עמידר:

• סימני רטיבות בקיר המערבי של מרפסת השירות הצמודה למטבח ובתקרה שמעליו. המומחה מציין כי אכן נזלו שם מים רבים. ביום הביקור לא היה מקור רטיבות פעיל

  אך ישנה רטיבות שיורית, אשר צפויה להתאדות במהלך החודשים הקרובים. המומחה ציין כי הוחלפו המחזיקים בדירת עמידר ואולי יש לכך השלכה על הרטיבות.

  וראו דבריו: "אפשר להעריך שבעבר דלפו מים רבים וזלגו על פני תחתית התקרה ועל פני הקיר..." (סעיף 8.1.2), ובהמשך: "דעתי המקצועית הינה שמקור הרטיבות שגרם לסימני הרטיבות הנ"ל הינו בבירור ובאופן חד משמעי בדירה מס' 11 שמעל לדירת התובע" (סעיף 8.1.5 לחוות הדעת) (הדגשות שלי – הח"מ).

• סימני רטיבות בקיר הדרומי של חדר השירותים ובדירה מעליו. "דעתי המקצועית הינה שמקור הרטיבות בתקרת חדר השירותים ובקיר הדרומי, הינה זהה למקור הרטיבות שמרטיב את תקרת חדר האמבטיה שבדירת התובעת". (ראה סעיף 8.2.1

• סימני רטיבות עוצמתיים על פני כל שטח התקרה בחדר האמבטיה ועל פני הקיר הצפוני של חדר האמבטיה, הגובל בחדר השירותים. בהמשך הוא קובע: "לדעתי המקצועית אין שום ספק כי הסיבה/הגורם למעבר הרטיבות המסיבי, שסימניה מתועדים כאמור, הינה בהיעדר מוחלט של כל מערכת איטום מתפקדת מתחת לרצפת חדר האמבטיה בדירה מס' 11" (סעיף 8.3.3). התובע מציין עוד כי ישנה רטיבות שיורית בטבלת הבטון של תקרת חדר האמבטיה. בהמשך קבע: "..מצאתי סימני רטיבות בתחתית התקרה של חדר האמבטיה בדירת התובע ובחלקיהם העליונים של קירות חדר האמבטיה (וחדר השירותים) של דירת התובע; ממצא זה כשלעצמו, יש בו כדי לאשש את המסקנה כי מים חורגים (או כי לפחות חרגו), מחדר האמבטיה של דירה מס' 11, בשל היעדר איטום מתאים או למצער בשל כשל בו" (ראה סעיף 9.7 לחוות הדעת) (הדגשה שלי – הח"מ).

• בסעיף 11.5.3 – 11.5.8 ציין המומחה כדלקמן: "לדעתי המקצועית, לא ניתן כיום לבצע שום תיקוני צביעה, בשל הרטיבות השיורית הגבוהה יחסית שמדדתי בפני התקרה ובפני הקירות בשלושת המקומות הנ"ל, ביום ביקורי בדירת התובע (21/8/2016)..". "לדעתי המקצועית, צדק בהחלט התובע במונעו (אם בכלל מנע) את תיקון הצביעה שחפצה הנתבעת לתקן..".

  "לאור ממצאי המפורטים לעיל, אשר לפיהם הייתה קיימת רטיבות שיורית בתקרות ובקירות שהורטבו (ביום ביקורי בדירת התובע, 21 אוגוסט 2015), הרי שביום שבו הנתבעת חפצה לבצע את תיקוני הצבע כטענתה (להערכתי, כמעט לפני שנה), הייתה קיימת רטיבות שיורית בעוצמה גבוהה בהרבה מזו שנצפתה על ידי, ביום ביקורי בדירת התובע...". "..מסקנתי נגזרת מקל וחמר: אם ביום ביקורי בדירת התובע הייתה רטיבות שיורית, אין כל ספק שלפני כשנה עת ביקשה הנתבעת לתקן את הצבע בדירת התובע, הייתה רטיבות ובעוצמה גבוהה במידה ניכרת מזו שנצפתה על ידי; שהרי מיום שהנתבעת חסמה (לפי טענתה) את מקור הרטיבות, הלכה זו והתנדפה".

  "מסקנתי הינה איפוא, שטוב עשה התובע אם אכן מנע מן הנתבעת לתקן את הצביעה בביתו, שכן זו הייתה מתקלפת מן הרטיבות בתקרה ובקירות, שבהכרח היתה גבוהה מאוד" (הדגשות שלי – הח"מ).

• המומחה קבע כי אינו יודע מהיכן נוזלים המים מדירת עמידר למרפסת השירות של התובע. המומחה קבע אולם כי הליקוי בשירותים ובאמבטיה נגרם מליקויי איטום בחדר האמבטיה בדירת עמידר. המומחה ציין גם כי הוצג בפניו כי בוצע תיקון בדירת עמידר באמבטיה, אולם אין הוא יודע האם בוצע תיקון ראוי אשר יגרום להפסקת הנזילות לתמיד, או באופן זמני בלבד.

• בהחלטתי מיום 25.8.16 קבעתי: "מחוות הדעת אני למדה שעמידר לא דאגה שבמועד הביקור יוכל המומחה לבקר בדירה מס' 11 שממנה כנראה מגיעה הרטיבות. בית המשפט רואה זאת בחומרה רבה. מדובר בזלזול מתמשך של עמידר בתובע. מדובר בזלזול מתמשך של עמידר בהחלטות בית המשפט..". כן הוריתי שגורם בכיר מטעם עמידר יתייצב לדיון הקבוע בתיק (הדגשה שלי – הח"מ).

• בדיון שהתקיים ביום 15.11.16 עלה גם כי המסמך בדבר התיקונים שבוצעו בדירה לא הוצג בפני המומחה. "..ראיתי את חוות הדעת של המומחה.. .יש פה חשבון של ביצוע העבודה. המסמך הזה לא הוצג למומחה..." (פרו' עמ' 8 שורות 13 – 14). במהלך הדיון הוסכם לפיכך כי המומחה יגיע שוב לדירה ועמידר תדאג שתהיה לו גישה לדירת עמידר, וגם תציג לו את כל המסמכים מטעמה. כמו כן הנתבעת תפגיש את המומחה עם הקבלן מטעמה שיסביר לה אילו עבודות בוצעו על ידו. כן סוכם כי לאחר שתוצא חוות דעת משלימה, תבצע הנתבעת את התיקונים הדרושים.

• בעקבות החלטה זו ביקר המומחה שוב בדירה ביום 27.3.17 והוציא ביום 29.3.17 חוות דעת משלימה (להלן: "חוות הדעת המשלימה").

• בחוות הדעת המשלימה כותב המומחה כי התלוו אליו מר חגי בן סימון מטעם הנתבעת וגם מר גורדון סלבה, אשר הציג עצמו כקבלן משנה של הנתבעת אשר ביצע תיקונים כ – 3 חודשים טרם מועד הביקור, היינו בחודש מרץ 2017 (ראה העמוד הראשון לחוות הדעת). מהאמור בחוות הדעת למדנו לפיכך כי בוצעו תיקונים נוספים בדירת עמידר בחודש מרץ 2017.

• בביקורו של המומחה התלונן התובע על ליקוי רטיבות חדש – דליפת מים מתקרת חדר השירותים, ליד המחיצה המפרידה בינו לבין חדר האמבטיה. המומחה בדק ומצא מקור רטיבות פעיל בחדר השירותים של דירת עמידר. נציגי עמידר טענו בפני המומחה כי הרטיבות נובעת מפעולה שביצע התובע בעצמו – ניתוק חיבור האסלה של דירתו מן הקולטן המשותף והתקנת קולטן פרטי. נציגי עמידר טענו בפני המומחה כי עבודת התובע בהתקנת קולטנו הפרטי הינה מרושלת ובלתי מקצועית. לאחר שהמומחה בחן טענות אלו הוא קבע באופן חד משמעי בסעיף 3.13 לחוות דעתו: "הגעתי למסקנה שלמרות הפגם באופן חיבור המופה, עם בורג, אין שום אפשרות שהבורג גרם לדליפה בתקרת הדירה של התובע וגם, אין אפשרות שבניית הקולטן הפרטי של התובע גרמה לנזק הדליפה".

  בהמשך קבע המומחה לאחר שניתח אחת לאחת את טענות הנתבעת, כי מי שפכים שמקורם באסלת השירותים של דירה מס' 15 (שמעל דירת עמידר), חורגים/נמלטים ממערכת השפכים שאמורה להיות אטומה לחלוטין, דרך חיבור בלתי תקין שביצע הקבלן מטעם הנתבעת בדירת עמידר (ראה סעיפים 4.5 וכן סעיפים 4.10 לחוות הדעת המשלימה). בסעיף 4.14 מציין המומחה באופן חד משמעי: "המסקנה היא איפוא, שמקור המים שגרם לדליפה החדשה בתקרת חדר השירותים של התובע, הינו בחדר השירותים של דירת הנתבעת, בשל ביצוע עבודה קלוקלת על ידי קבלני המשנה שלה.." (הדגשה שלי – הח"מ).

• בסעיף 3.14.2 לחוות הדעת המשלימה ציין המומחה כי נציגי הנתבעת שהיו בביקור אמרו לו שלפני 3 חודשים פורק שוב הריצוף בחדר רחצה בדירת עמידר ונעשו עבודות שונות בחדר השירותים. המומחה ציין בסעיף 3.15.5 כי "...במבחן התוצאה, נראה לי שרצפת חדר הרחצה של דירה מס' 11 נאטמה באופן שבשלב זה מונע חלחול מים מטה".

  המומחה עלה בהמשך לדירה 11 ושהגיע הבחין במים שנקוו על פני הריצוף באזור חדר השירותים, בפרוזדור, בחדר הרחצה באחד מחדרי השינה. באותה עת נמסר לו כי אין דיירים בדירת עמידר כבר חצי שנה. בסעיף 3.15.7 כתב: "מסקנתי שחדר הרחצה אטום, מבוססת על ממצא שראיתי מים שמקורם בחדר השירותים, שגלשו וניקוו גם בפני הריצוף בחדר הרחצה; ולמרות שניקוו שם מים, אלא לא חלחלו מטה...". בסעיף 4.15.3 נרשם: "יש בממצא שפורט בסעיף מס' 3.5 שבפרוטוקול זה לעיל (ירידה בעוצמת הקריאות במד הלחות, ככל שמתרחקים מן המחיצה המפרידה בין חדר הרחצה לחדר השירותים), יחד עם הממצא שתואר בסעיף מס' 4.15.1 לעיל, (ניכר כי הריצוף והחיפויים בחדר הרחצה הם חדשים), כדי להוות ראיה הנדסית לכך שהותקנה מערכת איטום כלשהי מתחת ריצוף חדר הרחצה של דירה מס' 11".

  בסעיף 4.15.4 ציין המומחה: "...לדעתי המקצועית יש להעריך את יעילותה של מערכת האיטום שהותקנה, לאחר 3 חודשי שימוש בדירה מס' 11; ככל שמספר הנפשות שיעשו שימוש בדירה הינו גדול כך ניתן יהיה לקבל תמונה ברורה יותר לעניין יעילות החסימה, שנמסר לי ע"י מר גורדון סלבה שהוא ביצע...".

• בסעיף 4.16.1 לחוות דעתו קבע כי נדרש מן הנתבעת לפרק את צינור הצואים השרשורי שהותקן במוצא האסלה ולהתקין במקומו אביזר יעודי (זווית מתאימה עם פתח ביקורת), שתחובר אל הקולטן בדירת הנתבעת באופן אטום לחלוטין ומבלי שימלטו מי שפכים ממערכת סילוק השפכים מבעד לחיבור.

  המומחה קבע עוד כי על הנתבעת למנוע היקוות מים בדירת עמידר.

  המומחה קבע כי אם תתוקן מעכת חיבור האסלה כפי שציין, הרי שבעונת הסתיו הקרובה ניתן יהיה לבצע תיקונים בדירת התובע.

• בתאריך 21.6.17 הוגשה עמדת הנתבעת לחוות הדעת המשלימה של המומחה. הנתבעת חזרה על טענתה לפיה התובע הוא שאשם במקור הנזילה החדש שנמצא, אולם ציינה כי בעקבות ממצאיו של המומחה החליפה ותקנה בתאריך 29.3.17 את החיבור השרשורי לפי הנחייתו של המומחה בסעיף 4.16.1 לחוות דעתו המשלימה.

• בדיון שהתקיים ביום 22.6.17 העיד מר הבלין נציג הנתבעת כי התקלה שנמצאה תוקנה. כן העיד כי הדירה מאוישת מזה חודשיים וחצי וכי התובע ציין שאין כבר רטיבות. מר בן סימון העיד גם הוא כי בדירת עמידר מתגוררת משפחה עם מספר נפשות. התובע ביקש לראות תמונות של העבודות וסוכם כי ייגש לנתבעת אשר תראה לו את התמונות של ביצוע העבודות. במהלך הדיון סוכם גם כי הנתבעת תבצע לתובע תיקון של הליקויים אצלו. הנתבעת ציינה עוד כי היא מוכנה לבצע לתובע שיפוצים נוספים בדירה תחת תשלום פיצוי כספי, אולם התובע ענה בתשובה שאינו מוכן לכך.

• בסיום הדיון קבעתי דיון נוסף בשאלת הפיצוי שדורש התובע.

• בתאריך 13.11.17 הודיע התובע לבית המשפט כי התמונות שראה במשרדי הנתבעת בדבר התיקון שבוצע לא ברורות, אולם ציין כי אפשר את ביצוע התיקונים בביתו וכי בוצעו תיקונים בדירתו. בהמשך הוצגה גם הסכמה חתומה של התובע לביצוע התיקונים בדירתו.

• בדיון שהתקיים ביום 27.12.17 העיד התובע כי התיקונים בדירו הושלמו ונשמעו טענות הצדדים בעניין הפיצוי, כאשר התובע דרש פיצויים כפי שנקב בכתב התביעה בסך של 15,000 ₪, ואילו הנתבעת טענה כי יש לחייבה בפיצוי מינימאלי בלבד של 1,000 ₪.

   

  המסקנות העולות מכל האמור לעיל

התובע התחיל להתלונן על נזילות מאז מחצית שנת 2014.

עמידר ביצעה אז תיקונים שלא צלחו.

התובע פנה שוב לעמידר במחצית שנת 2015 והלין שהנזילה חזרה. הנתבעת מודה שהתברר שהתיקונים הקודמים לא צלחו וכן מודה שהקבלן שנשלח על ידה לתקן שוב את הנזילה התעכב.

סבב התיקונים הנוסף בדירה בוצע רק בסוף שנת 2015 ולאחר הגשת התביעה .

מעיון בחוות דעתו הראשונה של המומחה עלה כי ישנם בדירתו של התובע שלושה מוקדי רטיבות וכי מקורן בדירת עמידר. מעיון בחוות דעתו הראשונה עולה כי סימני הרטיבות בדירת התובע מצביעים על רטיבות עוצמתית בדירת התובע (ראה למשל סעיף 12.2.). מעיון בחוות הדעת של המומחה עולה כי מים רבים נזלו מדירת עמידר לדירת התובע (ראה למשל סעיף 8.1.2 לחוות דעתו).

בדיון שהתקיים בחודש 02/16 הבטיח נציג הנתבעת לבקר בדירה ולבחון מה מצבה וככל שהנזילה התייבשה לבצע את התיקונים, אולם עקב תקלה אצל הנתבעת, עד לחודש 05/16, אז התקיים הדיון הנוסף לא נעשה דבר.

לאחר שבית המשפט מינה מומחה בדיון שהתקיים בחודש 05/16 ביקר המומחה במקום בחודש 08/16 אולם לא התאפשר לו לבדוק את דירת עמידר, שכן עמידר לא דאגה לאפשר כניסה לדירה בניגוד להחלטת בית המשפט.

מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו הראשונה כי התובע צדק כאשר לא אפשר את ביצוע תיקון הליקויים אצלו, לאור הרטיבות השיורית הגבוהה שנותרה לאחר ביצוע התיקונים.

נציגי הנתבעת טענו בדיון האחרון כי הרטיבות לא התייבשה שכן התובע מנע ביצוע תיקונים שיאפשרו את הייבוש הטוב של הרטיבות. לטענה זו אין כל תימוכין בחוות דעת המומחה. הנתבעת יכלה, לו רצתה בכך, לציין זאת בפני המומחה במהלך הביקורים שלו בדירה, או לשלוח לו שאלות הבהרה בעניין זה, אולם כזאת לא עשתה. בנסיבות אלו ולאור קביעתו החד משמעית של המומחה כי צדק התובע כאשר סירב בזמנו לאפשר ביצוע תיקונים בדירתו, לא מצאתי להטיל על התובע רשלנות תורמת כלשהי להימשכות נזקי הרטיבות בדירתו.

הנתבעת ביצעה בדירתה סבב תיקונים נוסף בחודש 03/17 בין הביקור הראשון של המומחה לבין הביקור השני של המומחה. במהלך הסבב הנוסף של התיקונים בוצע עבודה לא מקצועית על ידי קבלני המשנה של הנתבעת, דבר שגרם לנזילה חדשה בביתו של התובע. הטענה שטענו בפני נציגי הנתבעת במהלך הדיון כאילו מקור התקלה החדשה שנמצאה היה בשל פעולות התובע – נדחתה מכל וכל על ידי המומחה בחוות דעתו המשלימה.

הכרעה

בשל כל האמור לעיל אני סבורה כי לתובע מגיע פיצוי משמעותי בגין עוגמת נפש וכן יש לפסוק הוצאותיו בגין ניהול תביעה זו.

הוכח כי התיקונים שהביאו להפסקת הנזילה בוצעו רק לאחר שהתובע הגיש את תביעתו.

בעקבות הכשל של הנתבעת למלא אחר החלטות בית המשפט, התארך משך תיקון הליקויים של התובע והתארך משך ניהולו של תיק זה.

מהאמור לעיל עולה כי התובע הלין במחצית שנת 2014 אודות ליקויי הרטיבות (התובע הלין כי טען אודות ליקויי רטיבות קודם לכן, אולם לא נמצאה עדות לכך). הבעיה של הרטיבות נפתרה (נכון להיום ואין לדעת אם לתמיד), רק בעקבות תיקונים שבוצעו לאחר הגשת התביעה. הנתבעת הודתה בדיון הראשון כי תיקון הליקויים בוצע לאחר עיכובים.

תיקון נוסף שבוצע בחודש 03/17 בוצע באופן בלתי מקצועי, דבר שגרם לליקוי חדש נוסף.

הנתבעת אשר מעסיקה קבלנים חבה חובה לפקח על אותם קבלנים ולדאוג שהתיקונים שיבוצעו יהיו תיקונים מקצועיים.

מעיון בתמונות דירתו של התובע שצילם המומחה מטעם בית המשפט, עולה כי הרטיבות מדירת עמידר גרמה לנזקים קשים לדירת התובע. מדובר בנזקים שיש בהם לגרום עוגמת נפש רבה מאוד לתובע והם מעיבים על השימוש בדירת התובע. מדובר בנזק נרחב במספר מקומות. מדובר בנזק קשה שהתמשך מעבר לנדרש, בעקבות מחדלי הנתבעת. מדובר בנזקים שהיה צריך למנוע עוד בשנת 2014, אז פנה התובע לנתבעת בתלונה על נזילות לראשונה (כאמור לעיל, התובע טוען כי פנה עוד קודם לכן, אולם הדבר לא הוכח).

בנסיבות אלו אני פוסקת לתובע סך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, סך של 2,500 ₪ עבור כל שנה מאז שנת 2014 ועד שנת 2017. נכון שבשלב מסוים במהלך שנים אלו הנזילות פסקו, אולם עקב הרטיבות השיורית, ועקב ליקוי רטיבות חדש שהתגלה בעקבת עבודה קלוקלת של הקבלן, בוצע התיקון בדירתו של התובע, שהעלים את נזקי הרטיבות, רק לאחרונה.

כמו כן אני מורה כי הנתבעת תשיב לתובע את אגרת בית המשפט בסך 150 ₪ וכן תשלם לו סך של 500 ₪ עבור כל דיון ובסה"כ תשלם לו סך של 2,650 ₪.

הנתבעת ציינה בפני במהלך הדיון כי מדובר בכספי ציבור ולכן יש לחייבה בסכומים מינימאליים. בעניין זה אציין כי היה על הנתבעת לדאוג שליקויי הרטיבות יתוקנו הרבה יותר מהר ממה שארע בפועל והיה על הנתבעת לדאוג למלא אחר החלטות בית המשפט, שכן אי מילוי ההחלטות גרם להימשכות הנזקים אצל התובע, וזו הדרך לחסוך כספי ציבור. לא ניתן לבקש מהתובע לאחר שסבל סבל משמעותי במשך זמן רב, שימחל על הנזק שנגרם לו שכן מדובר בכספי ציבור.

לסיכום

טרם נעילת פסק הדין אציין כי ככל וליקויי הרטיבות של התובע יחזרו וככל שיתגלו ליקויי רטיבות חדשים מדירת עמידר יוכל התובע לשוב ולעתור בתביעה חדשה לבית המשפט.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 12,650 ש"ח וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידיה.

הודע לצדדים הזכות להגיש לבית המשפט המחוזי הנכבד בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין לידיהם.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה לצדדים.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ח, 01 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.