בוארון נ' עירית ראשון לציון

1. טענת העותר בעתירתו היא כי הכניסה לגן הילדים הצמוד לביתו כרוכה בסכנה ממשית לחיי אדם, הואיל וביציאה ב"רוורס" מהחניה שלו, אין שדה ראיה, ולא ניתן לראות את הילדים.

הסעד המבוקש בעתירה הוא להעתיק את שער הכניסה לגן,  אל הצד הדרומי של המבנה.

2. בדיון בעתירה ביום 11.5.17 הוסכם, כי בביקורת הבטיחות הבאה שתיערך בגן הילדים מטעם משרד החינוך,  יוזמן העותר על מנת שיהיה נוכח בעת הביקורת,  ויתאפשר לו להשמיע טענתו בנושא הבטיחותי  בפני הבודק מטעם משרד החינוך. כמו כן הוסכם כי הבודק ייתן דעתו לטענה הבטיחותית שבפי העותר בענין היציאה מהחניה,  ויחליט לפי שיקול דעתו המקצועי אם אמנם קיימת בעיה בטיחותית, ומה הם הפתרונות.    ההסכמה הנ"ל קיבלה תוקף של החלטה.

3. בפועל, ביקורת הבטיחות הבאה מטעם משרד החינוך נערכה ביום 10.7.17, וזאת ללא נוכחות העותר או באת כוחו.

4. בדו"ח הסיכום של הבודק, יועץ הבטיחות  רן שרעבי,  מיום 16.7.17,  נקבע כך:

                                 "בהמשך לבקשתכם,  בתאריך 10.7.17 ביקרתי ברחוב בלקינד 42 ראשון לציון 

                                לבדיקת קרבת שער הגן אל שביל הגישה לרכב של משפחת בוארון.

                                על פי רשימה מנחה לעריכת מבדק במוסדות חינוך, נדרש מעקה על שפת

                                המדרכה  כרוחב השער בתוספת 2 מטר מכל צד.

                                ......................

                                מאחר ודרישה זו אינה מתקיימת בצד הגובל עם הקיר המשותף, אזי יש

                                לשקול העתקת השער לפחות 2 מטר לצד,  לצורך כיסוי מלא של המעקה

                                בשפת המדרכה הצמודה לכביש.

                                העתקת השער הינו תהליך מורכב וארוך, הדורש לרוב היתר בניה,  אישור

                                תקציבי בשל עלויות גבוהות, ובהמשך עבודות קבלניות ושינוי פיתוח".

5. ב"כ העותר ביקשה בעקבות זאת לקבל את העתירה, ולהורות לעיריה ליישם את הממצאים כפי שנקבעו בדו"ח הסוקר.  ואולם ב"כ העיריה הגישה הודעה לבית המשפט,  ביום 27.9.17,  ובה העלתה טענות שונות,  וביקשה לדחות את העתירה.  אחר הדברים האלה היו מספר החלטות ותגובות נוספות,  ובסופו של דבר נתתי את החלטתי מיום 6.12.17, המדברת בעד עצמה.

6. בעקבות החלטתי הנ"ל הגישה העיריה ביום 18.12.17 הודעה כי "בדעת המשיבה לפעול בהתאם לתצהיר סוקר הבטיחות, אף בלא צו שיפוטי,  אך תחזור ותבהיר שאין בין עבודות אלה לבין טענות העותר בקשר לסמיכות שער הכניסה לביתו, דבר.  השינוי נובע מהצורך במעקה בטיחות ברוחב של 2 מטר לפי חוזר מנכ"ל,  כפי שעולה מתצהיר סוקר הבטיחות".

7. אני סבור כי אין להשאיר הדברים תלויים באויר ונתונים לרצונו הטוב של מאן דהוא, אלא ראוי לעגנם בפסק דין, אשר מתבסס על ממצאיו של סוקר הבטיחות מטעם משרד החינוך,  שמונה בהסכמת הצדדים,  ועל הסכמתה של העיריה ליישם את מסקנותיו ולהזיז את השער 2 מטרים שמאלה.

8. אינני מייחס חשיבות רבה מדי לכך, שהעותר תיאר בעיה בטיחותית שונה משהו מהבעיה הבטיחותית שמצא יועץ הבטיחות (מה גם שבביקורו במקום, העותר לא היה נוכח ולא ניתנה לו ההזדמנות לפרוס בפניו את טענתו). העיקר הוא,  שהעותר טען כי קיימת בעיה בטיחותית הנוגעת למיקומו של שער גן הילדים,  והסעד שביקש היה להעתיק את השער שמאלה.  ויועץ הבטיחות קבע, שאכן, קיימת בעיה בטיחותית הנוגעת למיקומו של שער גן הילדים,  והמליץ להעתיקו 2 מטרים שמאלה.

9. סיכומו של דבר, אני מחייב את המשיבה, עיריית ראשון לציון,  להעתיק את שער גן הילדים לפחות 2 מטר שמאלה,  כפי שקבע יועץ הבטיחות,  וזאת  (נוכח שתי ההודעות שהגישה המשיבה ובהן פירטה במה הדבר כרוך, והאילוצים הקשורים) – עד ולא יאוחר מתום חופשת הקיץ.

10. הצדדים יטענו, בכתב ובקצרה, לענין פסיקת הוצאות , תוך שבעה ימים וארבעה עשר יום בהתאמה, ואזי אתן החלטה נפרדת בענין ההוצאות.

המזכירות תשלח פסק דין זה אל הצדדים.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.