פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
309-09-14
18.12.2017 |
|
בפני השופטת: דגית ויסמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: פלוני |
נתבע: המוסד לביטוח לאומי |
| פסק דין | |
1.התובע מבקש להכיר במחלת פרקינסון ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה, עקב חשיפה לחומרי הדברה וחומרים אחרים במסגרת עבודתו כחקלאי.
2.בהתאם להסכמת הנתבע, מונתה ד"ר אורלי תיבון - פישר כמומחית / יועצת רפואית לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע ובין תנאי העבודה.
3.להלן העובדות המוסכמות:
א. התובע, יליד 1947, עבד בחקלאות, בגידולי שדה.
ב.התובע נחשף במסגרת עבודתו לחומרים רעילים בין השנים 1961 ל – 1975.
ג. התובע אינו יכול לשחזר שמות של חומרי הדברה ספציפיים, פרט לפרתיון, אך בהדברה מסוג זה שעסק במטעים, גידולי שדה, שדות כותנה וריסוס עשביה, היו בשימוש בישראל באותן שנים באופן שגרתי חומרי הדברה מקבוצת הזרחניים האורגניים וחומרי הדברה נוספים וכן קוטלי העשביה מסוג דיקואט ופרקאוט.
כנ"ל לגבי השנים 61'-65' בריסוס הפרי בגן הביתי.
ד.חשיפתו של התובע לחומרים כאמור היתה על בסיס יומיומי ואינטנסיבי במשך כ – 8 שעות ביום.
ה.במסגרת עבודתו, התובע עסק בעבודות ריסוס על הקרקע, טיפל בציוד הריסוס ובחומרי הריסוס (דילול, ערבוב וכדומה) וכן השתתף כ"סמן" על הקרקע למטוסי הריסוס אשר ריססו את שדות הקיבוץ.
ו.במהלך שנות עבודתו בקיבוץ, התובע לא השתמש בחומרי מיגון כלשהם מכיוון שאלה לא היו נהוגים באותן שנים, וממילא הקיבוץ לא סיפק ציוד כזה.
4.בחוות דעת מקיפה ויסודית, המומחית חזרה על העובדות המוסכמות, תיארה את תולדות המקרה על פי המסמכים שהועברו לעיונה, תיארה את עברו הרפואי של התובע ואת הטיפולים שהתובע וכן הקדישה פרק לתיאור מחלת הפרקינסון, לרבות גורמים ידועים למחלה (גורמי סיכון וגורמים תעסוקתיים). כמו כן המומחית סקרה שתי חוות דעת שהוצגו לה (מטעם התובע).
בהמשך חוות הדעת, פנתה המומחית להשיב לשאלות שהוצגו לה על ידי בית הדין.
להלן השאלות שהוצגו למומחית ותשובותיה –
ש'(א) האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע (פרקינסון) לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה לעיל?
תשומת לב המומחית כי גם החמרת מצב המחלה עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ת.לדעתי, ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין עבדותו של התובע במשך כ- 15 שנים בחשיפה לחומרי הדברה כגון פרקווט, דיקוואט ופרתיון, לבין מחלת פרקינסון בה חלה.
לפי רשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד – 1954, עבודתו של התובע מתאימה לסעיף 20 בחלק א' בהיותה עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים כגון פרתיון, בהם השתמש התובע באופן יומיומי במשך שנים.
לפי ההערה בתחילת חלק א' לתוספת זו, כוונת המושג 'הרעלה' היא לא רק להרעלה חריפה או כרונית, אלא גם לכל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1, או סיבוכיה של מחלה כזו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|