פתח דבר וטענות הצדדים
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בחמישה אישומים, כמפורט בכתב אישום המתוקן בשנית (להלן: "כתב האישום"), בארבע עבירות של סיוע לניסיון לרצח - בניגוד לסעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בצירוף עם סעיף 31 לחוק; ובעבירה של ניסיון לרצח - עבירה לפי 305(1) לחוק העונשין.
לא היה הסדר בין הצדדים לעניין העונש.
על פי העובדות המפורטות ב
אישום ראשון, במועד שאינו ידוע למאשימה, אולם לקראת סוף 2007 בעזה, התקשר אל הנאשם פדל אלתראבין (להלן:" פאדל"), שהינו פעיל חמאס- ארגון שהוכרז שארגון טרוריסטי, והציע לו להוביל עמו מטען נפץ לפעיל חמאס בשם שריף אבו עידה (להלן:, שריף") לפרדס הנמצא מזרחית לבית חנון, ליד גדר הגבול עם ישראל והנאשם הסכים. לשם כך ניגש הנאשם עם העגלה והחמור לביתו של שריף, שם מסרו לו שריף ופעיל חמאס נוסף בשם אחמד עזאת (להלן:" אחמד") מטען חבלה במשקל של כ-9 ק"ג. הנאשם ואחמד העבירו יחד את המטען לפרדס בעגלה. בפרדס פגש אותם פדל, שביקש מאחמד להניח המטען קרוב לגדר הגבול עם ישראל, על מנת לפגוע באזרחים ישראליים וכדי לפגוע בבטחון המדינה, אולם דבר זה לא התאפשר בשל תנועת אנשים באזור ולכן הנאשם לקח את המטען והסתירו מאחורי ביתו בבור בפרדס. לאחר כשבוע הוציא הנאשם את המטען ומסר אותו לפדל ודפאע נאיף אבו עאדרה , פעיל ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (להלן: "הג'יהאד"), אשר נטלו את המטען ברכבו של דפאע ונסעו מהמקום.
הנאשם במעשיו אלה סייע לניסיון להניח מטען נפץ כדי לגרום למות חיילי צה"ל וכדי לפגוע בבטחון המדינה ובכך עבר עבירה של סיוע לנסיון לרצח.
על פי האישום השני, בתחילת 2008 בעזה, התקשר אחמד לנאשם והציע לנאשם להצטרף בהנחת מטען חבלה בפרדס אלבאשא נגד חיילי צה"ל והנאשם הסכים.
הנאשם ניגש לביתו של שריף עם העגלה והחמור וקיבל משריף מטען חבלה בצורת תוף והוביל אותו לפרדס, שם המתינו לו פדל, אחמד ואסעד אזאת, אשר הורידו את המטען מהעגלה והכינו אותו להפעלה. מאחר ובמהלך חודש ימים לא היתה תנועה של כוחות צה"ל במקום, ביקש פדל מהנאשם להחזיר המטען לשריף.
הנאשם במעשיו אלה סייע לניסיון להניח מטען נפץ כדי לגרום למות חיילי צה"ל וכדי לפגוע בבטחון המדינה ובכך עבר עבירה של סיוע לניסיון לרצח.
על פי האישום השלישי, במועד שאינו ידוע במדויק מהלך חודש 02/08 בעזה פנה הנאשם לשריף וביקש ממנו לתת לו מטען חבלה ע"מ להטמינו ליד ביתו ולפוצצו אם יגיעו כוחות צה"ל למקום ושריף הסכים. בהתאם לתוכנית הנאשם הטמין את המטען ליד ביתו ופוצץ אותו באמצעות חוט החשמל לבקשת שריף אשר שמע תנועות באיזור.
הנאשם במעשיו אלה ניסה הנאשם לגרום למות חיילי צה"ל ובכדי לפגוע בבטחון המדינה ובכך עבר עבירה של ניסיון לרצח.
על פי האישום הרביעי, בסוף שנת 2007 בעזה התקשר פדל לטלפון הנייד של הנאשם וביקש ממנו להעביר פצצות מביתו של שריף לפרדס כדי לשגרן לעבר ישראל וזאת על מנת לגרום למות אזרחים ישראליים. לשם כך נסע הנאשם בעגלה וחמורו קיבל משריף 5 פצצות מרגמה ומטול ונסע לפרדס שם פגש בפעילי חמאס. הנאשם מסר לפעילי החמאס את הפצצות והם ירו אותן לעבר ישראל, לעבר חיילי צה"ל שהיו בשטח ישראל. לאחר הירי פדל ואדם נוסף לקחו את המטול.
הנאשם במעשיו אלה סייע לניסיון לרצח אזרחים ישראליים כדי לפגוע בבטחון המדינה ובכך עבר עבירה של סיוע לניסיון רצח.
על פי האישום החמישי, בסוף שנת 2007 בעזה התקשר פדל לטלפון הנייד של הנאשם והציע לנאשם להצטרף בהעברת פצצות RPG בתוך עזה, ע"מ לבצע בהן שימוש נגד ישראל והנאשם הסכים. לשם כך יצא הנאשם בבוקר עם עגלה וחמורו ועם פדל שם קיבלו לידיהם מטול ו-5 פצצות והובילו התחמושת לאדם שזהותו אינה ידועה לנאשם, כאשר אותו אדם החל להתכונן לירי הפצצות וירה את הפצצות לעבר ישראל מיד לאחר שהנאשם ופדל התרחקו מהמקום.
הנאשם במעשיו אלה סייע לניסיון לרצח אזרחים ישראליים כדי לפגוע בבטחון המדינה ובכך עבר עבירה של סיוע לניסיון לרצח.
ב"כ המאשימה טענה כי יש להחמיר עם הנאשם נוכח העבירות החמורות בהן הורשע, שהן עבירות המסכנות חיים, וכן נוכח הצטברות העבירות, היינו העובדה כי מדובר בחמישה מקרים נפרדים, בהם הורשע הנאשם בלא פחות מארבע עבירות של סיוע לניסיון לרצח ובעבירה אחת של ניסיון לרצח. עוד הוסיפה, כי יש להחמיר עם הנאשם גם על מנת לשדר מסר מרתיע כנגד מי שמעורב בפעילות מסכנת חיים כנגד חיילים ישראלים. היא הטעימה כי הנאשם היה שותף בהעברת והטמנת מטענים, העברת פצצות מרגמה, פצצותRPG ומטולים, ששימשו לירי לעבר אזרחי המדינה וחיילי צה"ל. עוד טענה, כי הנאשם אמנם לא היה חבר בארגון טרור, אך עבד עם פעילים של ארגון טרור, שהכיר ככאלה, וידע על השימוש הקטלני שנעשה עם האמל"ח אותו סייע להעביר. היא הוסיפה, כי הנאשם אף העמיק מעורבותו, כאשר פנה בעצמו לפעיל חמאס, ביקש ואף קיבל מטען אותו הטמין על מנת לפגוע בכוחות צה"ל, ואף הפעיל המטען כשקיבל דיווח על תנועות באזור.
ב"כ הנאשם עתרה שלא למצות הדין עם הנאשם תוך שטענה כי יש למצוא את שביל הזהב בין לאישומים בהם מואשם הנאשם והחומרה היתרה שהתביעה מייחסת להם לבין נסיבות כל מקרה.
ב"כ הנאשם הטעימה כי במסגרת האיזונים שעושה בית המשפט, ואפילו נוכח עבירות כמו אלה שביצע הנאשם, יש ליתן משקל גם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
היא הדגישה, כי בענייננו מדובר בנאשם בן 31 בעל עבר נקי, שלא בחר להצטרף לארגון טרור כלשהו, אלא נקלע, שלא בטובתו, לפעילות המתוארת בכתב האישום, שכן בבעלותו סוס ועגלה והוא מתגורר בבית חנון, מה שהפך אותו לאטרקטיבי בעיני ארגוני הטרור. היא הוסיפה כי יש להבחין בין מצב בו אדם הולך עם טילים ויורה נגד חיילים ואזרחים, היינו למטרה אנושית מוגדרת לבין מצב בו, כמו בענייננו, הסיוע הוא לפעולות שאין בטחון כי יצאו אל הפועל בסופו של יום. היא הטעימה כי בנוגע לאישומים הרביע והחמישי, הנאשם שימש כשליח מוביל, לא ירה הפצצות בעצמו ולא קבע מדיניות. גם האישומים הנוגעים להנחת מטענים אינם נמצאים בראש מדרג הסיכון. עוד הוסיפה, כי יש ליתן משקל לחסכון הניכר בזמן שיפוטי ולעובדה שלא נגרם כל נזק ממעשיו של הנאשם.
ביחס לנסיבות האישית ציינה כי הנאשם הינו חולה לב עם קוצב, ואף בנו בן החמש נולד עם פגם בליבו, וציינה כי תגיש מסמכים רפואיים בנוגע לכך. מכאן עתרה להשית על הנאשם תקופת מאסר של בסביבות 7 שנים.