15 חודשי מאסר בגין מעשה מגונה במסגרת הסדר טיעון

הנאשם הורשע על ידינו, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב), בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין").

באנו לגזור את דינו.

רקע כללי :

הנאשם שלפנינו, נולד ביום 13.9.88, והארועים בהם הורשע, התרחשו בחודש נובמבר 2007, עת היה בן 19 שנים.

לנאשם רקע של אישפוזים פסיכיאטרים מאז היה בן 14 שנה. בשנת 2003 אושפז פעם אחת בבית חולים גהה. בשנת 2008 אושפז שלוש פעמים בבי"ח תל השומר, שער מנשה וגהה. הנאשם אף טופל במרפאות בי"ח גהה ובמרפאה לבריאות הנפש ברמת חן.

כתב האישום שלפנינו הינו בגלגולו השני, לאחר שההליכים בהתייחס לכתב האישום הקודם, שהוגש בגין אותה מסכת ארועים, הופסקו לפי הוראות סעיף 170(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, בהתבסס על חוות דעת פסיכיאטרית מיום 14.4.08, שקבעה כי הנאשם: "נמצא במצב פסיכוטי פעיל... אינו מסוגל להערכתנו, לשתף פעולה במצבו הנוכחי עם התהליך המשפטי, ואי לכך לדעתנו אינו מסוגל לעמוד לדין כל עוד מצבו הנפשי נותר בעינו".

בהמשך, חל שיפור במצבו הנפשי של הנאשם, ולאור חוות פסיכיאטרית נוספת מיום 25.5.08, הקובעת, בין היתר, כי "לא קיימת מניעה בכל הקשור להליכים המשפטיים נגדו", חודשו ההליכים המשפטיים נגדו, וכתב האישום הוגש  בשנית ביום 29.5.08.

בחוות דעת נוספת, שלישית במספר, מיום 23.11.08, שניתנה ע"י ד"ר קלרה שילד, מנהלת היחידה לפסיכיאטריה משפטית בבי"ח אברבנאל, אושרה הקביעה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין: "מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור... מסוגל להבין את מהות האישום נגדו... מסוגל לעזור ולהיעזר בעורך דינו...", ואף נקבע כי בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו, הנאשם "לא היה במצב פסיכוטי והיה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור".

גם אחיה של המתלוננת (להלן: " האח"), יליד 1990, קטין בזמן קרות הארועים, אשר לפי נוסח כתב האישום המקורי, בטרם תיקונו, לקח חלק במעשים שבוצעו במתלוננת, סובל, כפי שנמסר לנו ע"י הפרקליטים המלומדים, מבעיות נפשיות, והוא אושפז בבי"ח אברבנאל לתקופות לא קצרות, גם לפני הגשת כתב האישום, וגם לאחר מכן.

המתלוננת הינה קטינה ילידת 1996, והיתה בת 11 שנים בעת הארועים. 

כתב האישום :

כתב האישום המקורי, בטרם תיקונו, ייחס לנאשם שתי עבירות של מעשה סדום וכן עבירה של מעשה מגונה.

כתב האישום המתוקן, אשר בעובדותיו הודה, כאמור, הנאשם, מייחס לו עבירת מעשה מגונה בלבד.

על פי האמור בכתב האישום המתוקן, הכיר הנאשם את אחי המתלוננת חודשים מספר לפני הארועים נשוא האישום, באמצעות חבר משותף.

במהלך חודש נובמבר 2007, בין הימים 14-17 לחודש, נותרו המתלוננת והאח לבד בדירה מחמת נסיעת אמם לחו"ל. באחד מאותם ימים, הזמין האח את חברו להתארח בדירה. גם הנאשם הגיע לדירה, וכאורח, נטה ללון. ויהי בחצי הלילה, כשהמתלוננת ישנה במיטת אמה, נכנס הנאשם לחדר השינה, פשט בגדיו התחתונים, הפשיט את המתלוננת, וחיכך את איבר מינו בגופה, ללא הסכמתה, לשם גירוי מיני.

בגין מעשה זה מיוחסת לנאשם עבירת מעשה מגונה, לפי סעיף348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין.

הסדר הטיעון :

כאמור, כתב האישום המקורי ייחס לנאשם, בנוסף לעבירת המעשה המגונה, גם שני מעשי סדום.

ההסדר כלל תיקון כתב האישום על דרך מחיקת אישומי מעשי הסדום, וכן הסכמה חלקית לעניין העונש, לפיה תגביל עצמה התביעה לעונש מאסר בפועל של שנה וחצי, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך של 10,000 ש"ח, ואילו ההגנה " תטען כרצונה".