15 חודשי מאסר בגין איומים, הטרדה מינית ומעשה מגונה בכוח

כתב האישום

1.       הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב האישום המתוקן, הכולל עבירה של מעשה מגונה בכוח - לפי סעיף 348 (ג1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), שתי עבירות איומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין, עבירה של הטרדה מינית - לפי סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח - 1998 ועבירת תקיפה - לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

2.       במועדים הרלבנטיים לכתב האישום המתוקן הנאשם עבד בפיקוח באגף סיור ושיטור בחברה לביטחון וסדר ציבורי בעירית ראשון לציון, והעבירות בוצעו כלפי שלוש מתלוננות שעבדו איתו.

3.       כתב האישום המתוקן כולל 5 אישומים, כדלקמן:

אישום ראשון - ש.ש., ילידת שנת 1982, עבדה יחד עם הנאשם. בחודש יולי 2008 הנאשם שהה בחופשת מחלה בביתו. ש.ש. עברה ליד ביתו, התקשרה לשאול אותו לשלומו, והוא הזמין אותה לבית. ש.ש. הגיעה לבית, שוחחה עם הנאשם, שהציג בפניה תמונות של בני משפחתו, וכאשר הוא נמצא מאחוריה, נשק לצווארה. ש.ש. אמרה לנאשם "די", קמה על רגליה והלכה לכיוון הדלת. הנאשם דחף את ש.ש. לכיוון הרצפה, השכיבה, רכן עליה ונגע מעל בגדיה בחלקי גופה השונים. ש.ש. התנגדה בכוח וניסתה להסית את הנאשם מעליה עד שחשה קוצר נשימה, הפסיקה את התנגדותה הפיזית ובכתה. הנאשם היה מעליה, נישק אותה, ובהמשך, פתח את רוכסן מכנסיה. כשהנאשם פסק ממעשיו, ש.ש. דחפה אותו, קמה ונמלטה מהבית. הנאשם רץ אחריה, תפס אותה במדרגות ואמר לה לא ללכת עד שתשתה מים ותירגע. ש.ש. בכתה, שתתה ועזבה, כשהנאשם צועק אחריה את שמה.

אישום שני - בתאריך 2.11.08 ש.ש נתקלה בנאשם בכניסה לעיריה, הסתובבה ורצה לחדר השירותים כדי להימנע ממפגש עמו. הנאשם שלח לה הודעה כתובה - "את מכפישה את השם שלי, אם לא תפסיקי יהיה לך רע", והודעה נוספת - "את רצית את זה, כולם יודעים שאת אוהבת את זה בכוח".

אישום שלישי - בסוף עונת הרחצה של שנת 2008, הנאשם ו - מ.ל., ילידת שנת 1986, עבדו יחד לעיתים קרובות. במספר הזדמנויות בעת העבודה הנאשם אמר למ.ל. "אני מת לזיין אותך", והיא ביקשה ממנו להפסיק ואמרה לו כי זה לא יקרה.

בחודש ינואר-פברואר 2009, עבדו הנאשם ו-מ.ל. יחד ונסעו לאיזור החולי של הסופרלנד. הנאשם החנה את הרכב, סיפר למ.ל. על עברו המיני והציע לה לקיים יחסי מין, ומ.ל. אמרה לו כי אינה מעוניינת ושיפסיק לדבר כך. בהמשך, כשהחשיך, הנאשם קרב ל-מ.ל. והניח את ידיו על כתפה, והיא דחפה אותו ואמרה לו להפסיק מיד, ולאחר מכן יצאה מהרכב, וזאת עד שנסעו מהמקום.

אישום רביעי - בשנים 2007-2008 עבדה ד.ל., ילידת שנת 1978, כפקחית בעיריה, תחת פיקודו של הנאשם. במועד שאינו ידוע במדויק לתביעה, בתום ערב גיבוש שנערך בבית הנאשם, המשיכו המשתתפים את החגיגה בפאב. ד.ל. התבקשה להסיע חלק מהמשתתפים, הורידה בבית הנאשם את כסאות הבטיחות של בנותיה, והסיעה ברכבה את הנאשם ועובדת נוספת. כשהעובדת הנוספת יצאה מהרכב, הנאשם אמר לד.ל. כי היא לא זורמת וצריכה יותר להיפתח. ד.ל. החליטה לנסוע לביתה, ואז תפס הנאשם קלות בשיערה, משך אותה אליו והורה לה לעשות מה שהוא אומר לה. ד.ל. ביקשה מהנאשם שיעזוב את שיערה, ושיצא מהרכב כדי שתוכל לחנות. כשיצא הנאשם מהרכב, דל. נעלה את דלתות הרכב. הנאשם החל לדפוק על חלונות הרכב וצעק לה לפתוח.

אישום חמישי - למחרת האירוע נשוא האישום הרביעי, ד.ל. ביקשה מהנאשם שיביא לה את כסאות הבטיחות של בנותיה שהשאירה בביתו. הנאשם הגיע, וסירב לסייע לה בהוצאת הכסאות. בתחילה הנאשם ביקש להתנצל, ובהמשך, איים על ד.ל. בפגיעה בפרנסתה ובשמה הטוב, וכי ידאג לפיטוריה, ושלא תספר מה שקרה. לאחר מכן, ד.ל. ביקשה שלא לעבוד עם הנאשם, ובהמשך עזבה את עבודתה.    

תסקירי שרות המבחן

4.       בתסקיר מתאריך 11.4.10 צויין כי הנאשם גרוש, אב לשישה ילדים בגילאי 29-12. שרות המבחן פירט בתסקיר את קורותיו של הנאשם, על פי הנתונים שנמסרו לו על ידי הנאשם, ואת ההתרשמות כי הנאשם ניסה למסור מידע מגמתי ומעורפל אודות קורות חייו, התפתחותו והתנהגותו המינית, לימודיו וקשריו בעבר.

5.       שרות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה לחשוף בפתיחות את עולמו הפנימי בכלל ובתחום המיני בפרט, עמדותיו פטריאכליות, ויש לו קושי בקבלת סירוב וכפיית רצונותיו של האחר.

          הנאשם מרוכז בעצמו ובצרכיו, ומתקשה לגלות אמפטיה ביחסיו עם האחר. בקשריו עם בחורות, לנאשם עיוותי חשיבה, קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, וקושי בהצבת גבולות בקשרים אלו, בעיקר כאשר רצונותיו אינם נענים, הוא עשוי לנקוט באלימות והשפלה.

          הנאשם אינו מכיר בדפוסים אלו, ונוטה להשתמש במנגנוני הגנה נוקשים של צמצום ורציונליזציה. לפי התרשמות שרות המבחן, לנאשם קושי ביצירת קשרים אינטימיים, דחפים מיניים גבוהים וקושי בשליטה בדחפים.

6.       בנוגע לעבירות בהן הנאשם הורשע, שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה לקחת אחריות למעשיו באופן מלא, צמצם את אחריותו לסיטואציות המתוארות בכתב האישום, לא הודה ולא לקח אחריות על התנהגותו האלימה ועל כפיית רצונותיו על המתלוננות. בחלק מהאירועים הנאשם ייחס את השתלשלות האירועים למתלוננות, ובחלק לא הודה כלל. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לראות את פגיעתו במתלוננות ונוטה להשתמש במנגנוני הגנה.

לאור התרשמות שרות המבחן ממאפייני אישיותו של הנאשם וביצוע העבירות, שרות המבחן היה בספק באשר ליכולתו להתרם מתהליך טיפולי.

7.       בדיון שהתקיים בתאריך 5.5.10 טען ב"כ הנאשם כי הנאשם ניסה לשכנע את שרות המבחן להשתלב בקבוצה טיפולית המקיימת שתי פגישות בשבוע, במקום בתוכנית טיפולית ייעודית במרכז היום המקיימת פגישות מידי יום, ולאחר שהבין כי שרות המבחן אינו מקבל את עמדתו, הוא הביע נכונות להשתלב במרכז היום.

בית המשפט נענה לבקשת ב"כ הנאשם, והיפנה את הנאשם לראיון לבדיקת התאמתו למסגרת מרכז יום לטיפול בעברייני מין. בחודש יוני 2010 התבצע הראיון על ידי צוות מרכז היום. הצוות התרשם כי לנאשם קווי אישיות נרקיסיסטיים בולטים, עמדות נוקשות כלפי נשים תוך אובייקטיפיקציה של האישה, ראייתה כאובייקט מיני בלבד ודה וולואציה שלה.