MOHAMED AHMED MOHAMED HAROUN נ' משק קלוסקי בע"מ

לפניי תביעותיהם ההדדיות של הצדדים לתשלומים שונים הנובעים מעבודת התובע אצל הנתבעת וכתוצאה מסיומם.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. התובע, נושא דרכון סודני, עבד אצל הנתבעת בתחום החקלאות מיום 01.12.08 ועד ליום 30.08.13, אז פוטר, לדבריו, ללא הודעה מוקדמת ומבלי שנערך לו שימוע כדין. לטענתו, במהלך עבודתו אצל הנתבעת, היא נמנעה מלשלם לו תשלומים שונים המתחייבים על פי דין, לרבות בהתאם לצו ההרחבה בענף החקלאות, שלטענתו, חל על מערכת יחסי העבודה ביניהם.

2. לפיכך, עתר לקבלת זכויות שונות כגון: השבת ניכויי שכר, תמורה בגין עבודה בשעות נוספות, תוספת משפחה ותוספת וותק, פדיון ימי חג, פדיון דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, קרן השתלמות, גמול פנסיה, שי לחג, מענק שנתי, דמי כלכלה, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הפרת חובת השימוע. בנוסף לכל אלה, תבע כי יושתו על הנתבעת פיצויי הלנת שכר. לתביעתו, צרף התובע מספר תלושי שכר.

3. הנתבעת הקדימה וטענה כי כתב התביעה מהווה עוולה לפי חוק איסור לשון הרע ולגופו של עניין טענה, כי לא היתה לה שליטה על נוכחותו של התובע, אשר, לדבריה, "הרשה לעצמו להיעדר ממקום העבודה לעיתים קרובות למשך מספר שעות במהלך יום העבודה, ללא אישור של הנתבעת, על מנת לעבוד בעבודות מזדמנות אצל מעסיקים אחרים..." (סעיפים 32-33 לכתב הגנה). עוד טענה בהקשר זה, כי חרף היעדרויות התובע, היא לא קיזזה משכרו את שעות ההיעדרות מחשש שייעלם ולא יופיע יותר.

4. הנתבעת הוסיפה כי, התובע לא צרף כל אסמכתא לכתב התביעה, למעט מספר תלושי שכר, מהם ניתן ללמוד כי טענותיו הן "זדוניות, מגמתיות, שקריות מופרכות ומנופחות, לשון המעטה" (סעיף 36 לכתב ההגנה). בהקשר זה הוסיפה, כי התובע נמנע לצרף לכתב התביעה את כל תלושי השכר שקיבל, וכן מסמכים נוספים, שיש בהם כדי להעיד כי קיבל ממנה את מלוא זכויותיו, והכל במטרה להשחיר את פניה ולהטעות את בית הדין. הנתבעת טענה עוד, כי התובע קיבל סכומי כסף ביתר ונותר חייב לה סכומי כסף שונים ודרשה קיזוז סכומים אלה מכל סכום שייפסק כנגדה, ככל שיגיע לו.

5. ביחס לנסיבות סיום יחסי העבודה, טענה כי בחודש ספטמבר 2013, התובע נעלם ולמעשה נטש את מקום העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת, כמתחייב. עוד הוסיפה, כי במהלך עבודתו אצלה, מעולם לא הלין על תנאי עבודתו ואף הביע את שביעות רצונו. ביחס למהות עבודתו, טענה, כי התובע הועסק כעובד כללי זמני וכי צו ההרחבה בענף החקלאות אינו חל עליה.

6. שכרו של התובע שולם על בסיס שעתי על פי שכר מינימום ולטענתה, תלושי השכר נמסרו לו מידי חודש, כמו גם כרטיסי הנוכחות ואלו נבדקו על ידו ביחד עם מנהל העבודה, אל מול תלוש השכר (סעיף 64 לכתב ההגנה).

7. הנתבעת הכחישה את זכאותו של התובע ביחס לכל אחד מרכיבי התביעה וטענה כי היא רשאית לקזז תשלומים שונים בגין: אי מתן הודעה מוקדמת, הוצאות המגורים שהעמידה לרשותו, תשלום בגין זמני הפסקות ששולמו לו וביטוח רפואי בסך כולל של 38,432 ₪.