אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ה' נ' ר.ח. מוסך "החוף" ראשון לציון בע"מ ואח'

ה' נ' ר.ח. מוסך "החוף" ראשון לציון בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 16/07/2017 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
151446-09
06/07/2017
בפני השופט:
שי מזרחי

- נגד -
תובע:
ש' ה'
עו"ד רזניק
נתבעות:
1. ר.ח. מוסך "החוף" ראשון לציון בע"מ
2. ד.ר. וולמן בע"מ - מוסך גבע

עו"ד יעקובוביץ
עו"ד אורנשטיין
פסק דין
 
  1. לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע (בסך של 50,520 ₪ נכון למועד הגשת התביעה) כתוצאה מטיפולים לקויים שעבר רכבו אצל הנתבעים 1 ו-2, לטענתו.

  2. התובע היה בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב מסוג אופל דגם "ויורו" מ.ר 69-769-57 (להלן: "הרכב").

  3. הנתבעת 1 (להלן גם: "מוסך החוף") היא מוסך מורשה אשר טיפל ברכב בזמנים הרלוונטיים. הנתבעת 2 (להלן גם: "מוסך גבע") היא מוסך מורשה אשר טיפל ברכב בזמנים הרלוונטיים. נתבעת 1 הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת "יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ"- יבואנית כלי רכב (להלן גם: "היבואנית" או "צד ג'") אשר קובעת את נהלי ביצוע הטיפולים בכלי הרכב המיובאים על ידה, ואשר על פי הוראותיה/ תנאיה/ נהליה פעל המודיע בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו (כך מלשון ההודעה לצד ג').

  4. התובע רכש את רכבו בשנת 2004, כאשר ממועד הרכישה ועד להשבתתו טופל רכבו במוסכים מורשים מטעם היבואן.

     

     

    טענות הצדדים:

    טענות התובע:

  5. בעת ביצוע טיפול 150,000 ק"מ או בתוך 5 שנים (המוקדם מביניהם) יש להחליף את רצועת התזמון.

  6. בפועל, הנתבע 1 אשר ביצע טיפול 150,000 ק"מ לא החליף את רצועת התזמון

  7. בעקבות אי החלפת רצועת תזמון- נקרעה הרצועה והמנוע ניזוק עת הגיע הרכב לנסועה של 168,591 ק"מ.

  8. עת פנה התובע לנתבעת 2 הובהר לתובע מפורשות כי ראש המנוע ניזוק עקב אי החלפת רצועת תזמון שנקרעה, ועקב קריעתה נגרם נזק בראש המנוע.

  9. ביום 23.3.08 בוצע ברכב שיפוץ בראש המנוע אצל הנתבעת 2. אולם השיפוץ הנ"ל לא בוצע כיאות והתגלה כי המנוע פולט עשן כבד ופעולתו נשמעת לא סדירה.

  10. בסופו של יום ולאחר שלב ההוכחות התחוור כי איש מכלל בעלי המקצוע/ המומחים שהעידו בתיק דנן מטעם הנתבעים וצד ג' אינו יכול לומר במדויק מהי הנסועה בה אמורה וצריכה להיות מוחלפת רצועת התזמון.

  11. בין אם לאור מחדלי הנתבעת 1 ובין אם לאור מחדל הנתבעת 2 ו/או מחדלי צד ג'- ניזוק רכבו של התובע.

  12. קיימת חובה ברורה למתן שירות תחזוקה ראוי, כאשר במקום בו לא סופקו שירותי תחזוקה מתאימים ובעקבות זאת ניזוק הרכב- כמו בענייננו, הרי שיש לקבל את התביעה במלואה.

  13. לא עלה בידי הנתבעים לתקן את הפגמים למרות האפשרות שהייתה להם לעשות כן.

     

    טענות הנתבעת 1:

  14. התובע לא הוכיח בדל מנזקיו הנטענים והמוכחשים. בכלל זה, לא צירף לתביעתו חוות דעת מומחה של מהנדס רכב, לצורך הוכחת טענתו כי אי החלפת רצועת התזמון גרמה להשבתת הרכב, כאשר עברה תקופה של למעלה מחצי שנה מעת שהרכב יצא את מוסך הנתבעת 1 ובשים לב כי עבר אלפי ק"מ מאז.

  15. אף המומחה בתחום השמאות מטעם התובע לא שפך אור על נסיבות המקרה.

  16. התובע אף לא הציג אסמכתא לנזקיו ובייחוד לראש נזק "החלפת מנוע במנוע אחר". כך גם, באשר לעלות שכר טרחתו של השמאי מטעם התובע.

  17. התובע אף לא הוכיח את טענתו כי רכבו הורד מהכביש.

  18. הנזק היחיד שאף הוא לא הוכח אולם רלוונטי ביחס לנתבעת 1 הוא החזר עלות טיפול שבוצע אצלו בסך 4,815 ₪.

  19. שמאי התובע אינו מקצועי, אינו מהימן ואין לייחס לחוות דעתו ולעדותו כל משקל- הוא לא בדק את הרכב, וביצע אך בדיקה ויזואלית, אף לא שמר את מסמכי הבדיקה, לא צירף לחוות דעתו הצעות מחיר וגם לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע נהג כך.

  20. הוכח ולא נסתר האמור בתצהירו של מר רגוניס ולפיו בהוראות הביצוע שנתקבלו ממערכת המחשב של UMI ביום 24.9.07 לא הופיעה הוראה המורה על החלפת רצועת התזמון בנסועה של 150,000 ק"מ.

  21. כמו כן, לא נסתרה הטענה כי הוראות הביצוע מתעדכנות אוטומטית ע"י UMI במסוף הקיים במוסך הנתבע וכי הטיפול ברכבים מבוצע בהתאם להוראות אלו.

  22. UMI לא הציגה כל מסמך מזמן אמת אשר יש בו כדי לשכנע את בית המשפט שעדכנה נכונה את מחשבי הנתבעת- ובכך כשלה בהרמת נטל הראיה.

  23. באשר לאחריות הנתבעת 2- לפנינו בעל מקצוע אשר ביצע תיקון שלא סבר כי ראוי לבצעו, ועמד בניגוד להבנתו המקצועית ובניגוד להמלצותיו ביצע את התיקון בכל זאת. יש להטיל עליו אחריות מלאה.

  24. רכב התובע עזב את מוסך הנתבעת 1 כשהוא תקין והמשיך וגמע למעלה מ-6,000 ק"מ במשך למעלה מחצי שנה עד אשר אירע לו הנזק מושא התביעה. אין חולק כי התובע מילא דלק במקום סולר ברכבו בין טיפול 150,000ק"מ במוסך הנתבעת 1 ובין הופעת נזקו.

  25. יש באמור לעיל כדי ללמד על תרומת התובע לנזקיו ודי בפעולה שעשה על מנת להביא לניתוק הקשר הסיבתי בין פעולות הנתבעת 1 לבין נזקיו, עוד הוכח כי כבר ביום 4.4.07, קרי בטרם המועדים הרלוונטיים לתביעה, עת נכנס רכב התובע למוסך הנתבעת- הרכב פלט עשן רב.

  26. לא זאת בלבד שהתובע לא מילא את חובת הקטנת הנזק, אלא אף הגדיל והעצים את נזקיו. ניתן היה לסיים את הפרשה כולה בסך 4,000 ₪. רצון התובע היה לחסוך ומשכך ביקש ממוסך הנתבעת 2 לבצע טיפול שהובהר לו היטב כי איננו מומלץ ולא בהכרח יהא די בו על מנת להביא מזור לתקלה המכנית.

  27. קרסה גרסת התובע לפיה נטל הלוואה לרכישת רכב חדש מחמת שהתובע נטלה ארבעה חודשים לפני שרכבו "הורד" מהכביש, ובכך יש להשליך על אמינותו של התובע.

  28. אם וככל יקבע שיש לנתבעת 1 אחריות לנזקי התובע, הרי שאחריותו צריכה להיות מוגבלת עד לתקרת התיקון שבוצעה אצלה לראשונה.

     

     

    טענות הנתבעת 2 :

  29. לפי האמור בתצהירו של מנכ"ל הנתבעת 2- הוא הסביר לתובע כי בעת שרצועת התזמון נקרעה נגרם נזק לשסתומים. החלפת שסתומים ושיפוץ ראש מנוע יגרמו ליניקה חזקה וצריכת שמן גבוהה. הגם שמבחינה טכנית ניתן לבצע שיפוץ ראש מנוע- הדבר אינו מומלץ ועדיף להחליף המנוע במנוע משומש.

  30. לפיכך דין התביעה כנגד הנתבעת 2 בגין נזקים שנגרמו לתובע לפני כניסתו למוסך ביום 23.3.08 כולה להידחות.

  31. עוד בטרם כניסת התובע למוסך הנתבעת 2 היה על התובע להחליף מנוע.

  32. התיקון במוסך הנתבעת 2 בוצע באופן המקצועי והמהימן ביותר, וכראיה לכך- הרכב נסע מעל ל-6,200 ק"מ משך למעלה מארבעה חודשים לאחר התיקון הנטען.

  33. אין לתובע להלין אלא על עצמו- מאחר שחלק ניכר מנזקו נובע מרשלנותו הן בכך שסירב להמלצת הנתבעת להחליף את המנוע והן מאי מילוי שמן בהתאם להוראות ולאזהרות שניתנו ע"י הנתבעת.

  34. מעיון בהיסטוריית הרכב עולה כי לא רק שטרם תיקון הנתבעת ביום 4.4.07 הרכב פלט עשן לבן, הרי שגם לאחר תיקון הנתבעת 2 התובע פנה למוסך אחר לתיקון נזילת שמן והחלפת שמן.

     

    טענות צד ג':

  35. כאשר רכב נכנס למוסך מורשה לביצוע טיפול תחזוקה מקיש המוסך את מס' הרישוי של הרכב ועל המסך עולה באופן אוטומטי שעתון (קוד פעולה) הטיפול הנדרש- בהתאם להנחיות יצרן הרכב- אליו מקושר דף הנחיות ובו מרכיבי הטיפול שהן הוראות הביצוע.

  36. ע"פ תכנית התחזוקה הישנה של הרכב, יש להחליף רצועת תזמון ברכב בכל 60,000 ק"מ או בכל 4 שנים- המוקדם מביניהם. עדכון זה הוטמע במערכת הממוחשבת של צד ג'- אליה מקושרים כל המוסכים המורשים כאמור, לרבות מוסך החוף – ביום 11.4.06, וזאת ע"פ הודעת דוא"ל מיום 11.4.06 ששלחה המחלקה הטכנית של צד ג' למר נדב ליבס (מהנדס של צד ג' בזמנים הרלוונטיים) כי השינוי עודכן במערכת הטיפולים.

  37. אם אכן מוסך החוף לא היה מעודכן בתוכנית התחזוקה החדשה כפי שהנתבעת 1 חוזרת וטוענת, הרי שבטיפול 150,000 ע"פ תכנית התחזוקה הישנה היה עליו להחליף רצועת תזמון.

  38. בפועל, מחשבי הנתבעת 1 היו מעודכנים כבר עם תכנית התחזוקה החדשה, שכן השעתון המופיע בחשבונית הטיפול הוא השעתון החדש- לפיו אין החלפת רצועת טיימינג בטיפול 150,000 ק"מ, ולכן גם לא בוצעה החלפת הרצועה ע"י הנתבעת 1.

  39. לפי תוכנית התחזוקה החדשה כבר ביום 11.12.06 עת נכנס הרכב לטיפול 120,000 ק"מ היה על הנתבעת 1 להחליף רצועת טיימינג.

  40. במועד בו בוצע טיפול 120,000 תכנית התחזוקה החדשה כבר הייתה מעודכנת במחשב הנתבעת 1, במועד הטיפול עלה במחשבי הנתבעת 1 השעתון החדש של טיפול זה.

  41. הנתבעת 1 אינה יכולה לאחוז בחבל משני קצותיו, קרי אם אכן נכונה טענת הנתבעת 1 והיא פעלה לפי התוכנית הישנה- היה עליה להחליף רצועה בטיפול 150,000 ק"מ, ואילו אם עודכנה לפי התוכנית החדשה- היה עליה להחליף רצועה בטיפול 120,000 ק"מ. מאחר שבאף אחד מהטיפולים לא הוחלפה הרצועה- אזי האחריות רובצת לפתחה של הנתבעת 1.

  42. בין התיקון במוסך הנתבעת 1 לבין התיקון במוסך הנתבעת 2- היו תקלות ברכב והתובע אף העיד כי תדלק את הרכב בדלק במקום בסולר- שימוש רשלני שיכול היה לתרום להיווצרות/ החמרת הנזק.

     

    חוות דעת מומחים:

    לצורך הוכחת טענות הצדדים, צורפו חוות דעת בתחום השמאות מטעם התובע ומטעם נתבעת 1, כדלקמן:

  43. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של מר ישראל דרנוב, אשר קבע ביום 12.11.08 כי בעת שבדק את הרכב ויזואלית, ביום 5.8.08, התגלה כי מנועו פולט עשן כבד, ולכן פעולתו נשמעת לא סדירה. לטענתו ביום בו הרכב היה בדרך לבדיקה על ידו הוא הורד מהכביש ע"י משטרת ישראל. מר דרנוב ביקש לדגום את השמן במנוע ולקחת את הדגימה למעבדה, אולם כל השמן שהוצא היה בבקבוק 0.350 ל' בלבד. קרי המנוע היה ריק משמן.

    לדבריו, בבדיקת מעבדה התגלה כי השמן נמצא בתהליך חמצון וכי הוא מכיל רמת פיח גבוהה מהמקובל. כמו כן, התברר כי המנוע נמצא בתהליך שחיקה מואץ.

    מר דרנוב הסיק בין היתר על סמך בדיקת מסמכי היבואן ומוסכי השירות שטיפלו ברכב, כי בעת ביצוע טיפול 150,000 ק"מ או כל חמש שנים (המוקדם מביניהם) יש להחליף את רצועת התזמון. כמו כן, ציין כי ע"פ חשבונית 60535 של הנתבעת 1, ברכב בוצע טיפול 150,000 ק"מ בניגוד לספר השירות ולכתב האחריות של יצרן הרכב ונציגו בישראל, עת רצועת התזמון לא הוחלפה. ע"פ חשבונית מס' 68490 של הנתבעת 2- ברכב בוצע שיפוץ ראש מנוע.

    על כן, ציין בחוות דעתו כי רצועת התזמון לא הוחלפה במועד שנקבע ע"פ הוראות יצרן הרכב; קריעת הרצועה שיבשה את תזמון המנוע וגרמה לפגיעת בוכנה בשסתומי המנוע הנמצאים בראשה, תקלה שהצריכה את שיפוץ ראש המנוע והחלפת השסתומים. קרי, העובדה שמוסך א' לא החליף את רצועת התזמון גרמה לנזק בראש המנוע שבעטיו הרכב הובא לנתבעת 2 לתיקון. לאחר שיפוץ ראש המנוע במוסך והוצאתו מהמוסך הוא לא היה תקין ולא ניתן לשימוש.

    מר דרנוב העריך את אומדן נזקי הרכב הישירים שנגרמו לתובע, וציין בסיכום כי הן נתבעת 1 והן נתבעת 2 אחראיות במעשיהן/ במחדליהן לנזקים, וכן ציין כי אם וכאשר התובע יחליט לחזור ולהשתמש ברכב, יהיה צורך להשמישו בתיקון חוזר שיעלה לכל הפחות בסכום שהתובע שילם לנתבעת 2 לשווא.

  44. מנגד, הוגשה מטעם הנתבעת 1 חוות דעתו של מר משה שיפ אשר העריך כי בעת ביצוע טיפול 150,000 ק"מ ברכב התובע לא צוין במפרט הוראות הביצוע שנקבע ע"י היבואן (כפי שהופק ממחשב החברה ביום ביצוע הטיפול) כי יש להחליף את רצועת התזמון. כמו כן, וכפי שהנתבעת 1 עודכנה עד לאותו העת, הוראת היבואן לגבי רצועת התזמון הייתה שיש להחליפה מדי 180,000 ק"מ.

    כמו כן, ציין מר שיפ כי על פי מידע שנתקבל מאת נציג יבואן הרכב בתאריך 12.6.07 או לפני כן נקבע כי יש להחליף את רצועת התזמון מדי 60,000 ק"מ או 4 שנים. הוסיף כי לטענת נציגי הנתבעת 1 לא נתקבל כל עדכון מאת היבואן בדבר השינוי שבוצע.

    נוכח האמור לעיל, סיכם מר שיפ בחוות דעתו כי הוא סבור שהנתבעת 1 איננה אחראית לנזקים שנגרמו לראש המנוע ברכב התובע וכי אינה אחראית לנזקים הנוספים שאובחנו בהמשך, שכן תיקון ראש המנוע בוצע במוסך אחר ולא על ידם.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    סקירת העדויות :

  45. בתיק דנן, התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נשמעו התובע; המומחים מטעם הצדדים; מר אדיר רגוניס- המנהל הטכני של הנתבעת 1; מר דני וולמן- מנכ"ל הנתבעת 2; מר נדב ליבס- ראש אגף שירות של צד ג' ומי ששימש כמהנדס החברה במועדים הרלוונטיים.

     

    עדותו של התובע:

  46. התובע בעדותו ציין כי לא ידע בזמנו, עת הכניס את הרכב למוסך כי צריך להחליף את רצועת התזמון בעת ביצוע טיפול 150,000 ק"מ. לדבריו, נאמר לו שצריך לעבור טיפול כל 30,000 ק"מ. סייג וציין כי אולי קרא את הספר בהתחלה.

  47. עמד על האמור בתצהירו כי הרכב הורד מהכביש ע"י המשטרה עקב פליטת עשן יתרה, משנשאל מדוע לא צירף אסמכתא על כך שרכבו הורד מהכביש, ציין כי יתכן ויש לו אסמכתא בבית וכי אינו זוכר מתי במדויק הרכב הורד מהכביש.

  48. מדבריו עולה כי לא תיקן את הרכב מאחר שלא השתלם לו מבחינה כלכלית, השקיע בו הרבה כסף, ומשנודע לו כי מוסך החוף מוכן לשלם 30% מסכום הנזק בלבד החליט לתבוע.

  49. מעדותו עולה כי נטל את ההלוואה לקניית רכב חדש ביום 21.4.08 קרי עוד בטרם המועד בו לשיטתו הרכב הורד מהכביש (ככל הנראה ארבעה חודשים קודם לכן) ציין בעדותו כי הרכב לא יכול היה לנסוע יותר משום שהוציא עשן ואמר שאינו יכול לומר מתי בדיוק נטל את ההלוואה מבלי לראות את המסמך.

  50. בהמשך עדותו נראה כי התובע ניסה לעתים לתת תשובות מתחמקות, כך למשל ציין כי לא זכור לו האם רכבו הגיע למוסך "גבע" כשהוא על גרר. כמו כן, ציין כי כשהגיע למוסך "גבע" עדיין לא הגיע ל-168,000 ק"מ, וזאת בניגוד לאמור בתצהירו שם ציין כי עת הגיע הרכב לנסועה של 168,591 ק"מ, המנוע שבת ונאלץ לשים את רכבו לצורך שיפוץ ראש המנוע.

  51. בעדותו ציין כי עת הגיע למוסך "גבע" ביום 23.3.08 התלונן כי הרכב מושבת ונאמר לו במוסך כי רצועת הטיימינג נקרעה, ובעקבות זאת המנוע לא עובד.

  52. ציין כי ביקש במוסך את הטיפול הטוב ביותר ולא זכר האם הציבו בפניו אפשרויות של החלפת או שיפוץ המנוע.

  53. ציין כי כשיצא מהמוסך הרכב נסע אולם בהדרגה החל לפלוט עשן. לדבריו, הלין על כך בפני המוסך- כחודש או חודשיים לאחר התיקון, ולאחר שנסע כ-2,500 ק"מ- 3,000 ק"מ עם זאת, במועד מתן עדותו לא נמצא ברשותו תיעוד לגבי טענתו כי העשן נפלט בהדרגתיות.

  54. לא זכר בפני איזה מהמוסכים טען לראשונה על יציאת עשן מהמנוע.

  55. ציין כי זכור לו שבין הטיפול במוסך הנתבעת 1 לבין הטיפול במוסך הנתבעת 2 הכניס את רכבו למוסך הנתבעת 1 בטענה כי מילא דלק במקום סולר.

  56. הדגיש כי מבחינתו ביקש לתקן את הרכב אולם תחת זאת הרסו אותו, ולכן נטל הלוואה לקניית רכב חדש. לא הסכים לטענה כי במקום לרכוש רכב חדש היה עליו להיענות להצעה להשתתפות המוסך ב-30% מסכום התיקון מתוך חובה להקטין את נזקו.

     

    סקירת עדותו של מר אדיר רגוניס- המנהל הטכני של הנתבעת 1

  57. אישר כי התובע ביצע את כל הטיפולים הדרושים במוסך, כפי שהוכתב לפי ספר השירות.

  58. עמד בעדותו על כך שלא מופיע באף שלב בהיסטוריית הרכב של התובע והוראות הביצוע שיש להחליף רצועת טיימינג (לא בטיפול 120,000 ולא בטיפול 150,000). כאשר עומת בעדותו עם דו"ח ביצוע המראה כביכול כי יש להחליף רצועת תזמון בעת שהרכב מגיע למד אוץ של 120,000 ק"מ, ציין כי המסמך הופק רק בשנת 2009, קרי אחרי האירוע מושא התביעה. לדבריו, לאחר האירוע דנן תיקנו את המפרט.

  59. ציין כי המפרט שהפיק ביום שנכנס הרכב נושא את התאריך בו נכנס הרכב למוסך- שנת 2007, ושם כאמור לא מופיעה החלפת רצועת תזמון.

  60. מעדותו עולה כי אינו יודע באיזה טיפול היה צריך להחליף את רצועת הטיימינג. מאחר שבמקור היה צריך להחליף במועד מסוים ולאחר מכן המועד שונה ולא עדכנו את הנתבעת 1 על השינוי.

  61. עם זאת, הסכים כי עד 150,000 ק"מ היה צריך להחליף את הרצועה בזמן כלשהו, ולאור ספר השירות- אכן לא הוחלף. בדיעבד מר רגוניס ציין כי הוא יודע שהיה צריך להחליף את רצועת התזמון אולם בזמן אמת לא ידע זאת (ציין כי יש הרבה דגמים ובכל רכב ההחלפה היא בק"מ שונה, לא ניתן לזכור בעל-פה לגבי כל רכב את תדירות החלפת הרצועה). לדבריו, גם הלקוח יודע בכל טיפול מה הרכב אמור לעבור (מקבל תעודת אחריות עם כל המפרטים בעת רכישת הרכב).

  62. אישר כי מוסך "החוף" משמש כמוסך מורשה של UMI, וכי הם מקושרים למערכת הממוחשבת של החברה ומקבלים באופן קבוע עדכונים מצד ג' גם לגבי טיפולי תחזוקה. עם זאת, ציין כי השעתון עומד בפני עצמו, הוא מהמחשבים שלהם (קרי של הנתבעת 1) והוראות הביצוע מהמחשבים של צד ג'. גם השעתון מעודכן ע"י צד ג'. לדבריו, כשהוא נכנס לבצע טיפול הוא ניגש למחשב של UMI ולא למחשב שלו, לוחץ על כפתור ומוציא את הטיפול המתאים. השעתון זהו למעשה קובץ שמתעדכן מדי תקופה, צד ג' שולח קובץ וזה מתעדכן באופן עצמאי.

  63. לדבריו, בהוראות הביצוע אין שעתון. היא קשורה בטבלה שיש במחשב של החברה, כך למשל אם צריך טיפול 150,000 ק"מ לוחצים על הטיפול הדרוש לפי הק"מ ויוצא פלט של מה צריך לעשות באותו הטיפול. ציין כי אין קשר בין השעתון המעודכן לבין הוראות הביצוע המעודכנות.

  64. ציין כי לא יתכן שעבדו על פי הוראות ביצוע ישנות, מאחר שאלו הוראות מהמחשב של החברה, עם זאת לא ידע להסביר כיצד רצועת התזמון לא הוחלפה בטיפול 120,000 ואף לא בטיפול 150,000- לדבריו בשני המסמכים לא הופיע כי יש להחליף רצועה. עובדתית לא ידע לומר האם השעתון עודכן או לא מאחר שהוא לא זוכר בעל פה. אבל בכל מקרה לא עבדו על שעתונים ישנים.

  65. אישר כי אם לא מחליפים, הרצועה עלולה להיקרע ואז יש לתקן ראש מנוע. אולם לדבריו יש ראשי מנוע שאינם ניתנים לתיקון.

  66. ציין כי אם מר וולמן הזהיר את התובע שהוא לא ממליץ לבצע את התיקון, לא תמיד הדבר צריך להיות מתועד בספר הרכב (קרי, שבעל המוסך אינו נוטל אחריות על הטיפול הזה). לעתים דברים נסגרים בין הלקוח לבין המוסך בעל-פה.

  67. אישר כי ביום 21.11.07 הוכנס למוסך "החוף" בפעם האחרונה, ובכרטסת הטיפולים צוין כי ברכב יש דלק במקום סולר, רכב מקרטע, יוצא עשן לבן. העיד כי לא ערכו לרכב בדיקת עשן, וכי לא ניתן לבדוק את רצועת הטיימינג אלא רק להחליף. באותו היום מד האוץ עמד על 155,290 ק"מ.

     

    סקירת עדותו של מר דני וולמן, מנכ"ל הנתבעת 2

  68. מר וולמן אישר כי רכבו של התובע הגיע אליו על גרר. לא ניתן היה לבדוק יחסי דחיסה כאשר רצועת התזמון קרועה. לאחר שהוחלפה רצועת תזמון נבדקו יחסי דחיסה בצילנדרים וגילו שקיימת דליפת לחץ גבוהה.

  69. ציין כי הסביר ללקוח שמומלץ להחליף את כל המנוע כי אחרת המנוע לא יחזיק מעמד.

  70. זכור לו כי המליץ לו באופן חד משמעי לא לתקן, חרף המלצתו ביצע את התיקון (=החלפת שסתומים בראש המנוע) מתוך התחשבות בשיקולים הכלכליים של התובע, מציין כי בדיעבד היום למד לא לעשות זאת מחשש שיבואו אליו בתלונות ויתבעו אותו כפי שקרה כאן.

  71. מר וולמן העיד כי אם התיקון בוצע כראוי והמנוע פועל כהלכה, אזי לא צריך לצאת עשן, אבל אם יש יחס גבוה בדחיסה והמנוע מאבד לחץ אז בוודאי שיצא עשן. הדגיש כי התריע על כך בפני התובע.

  72. באשר לשמן שנטען בחוות דעתו של מר דרנוב כי לא היה תקין ולא הושם לפי הוראות היצרן, מר וולמן ציין כי הם קונים את השמן מיבואן, ומכל מקום שמן המנוע בנבדק ע"י מר דרנוב לא הוחלף על ידי המוסך שבבעלותו אלא ע"י מוסך אחר- מוסך שחרור (ככל הנראה נסגר).

     

    סקירת עדותו של מר נדב ליבס- ראש אגף השירות של צד ג' ומי ששימש כמהנדס החברה במועדים הרלוונטיים.

  73. מר ליבס ציין כי הדוא"ל שצורף כנספח א' הוא מטעמה של גב' מיכאלה העוסקת בתחום תחזוקה, כלי עבודה וכיוב'. המייל מראה שהעדכון בוצע במערכת הממוחשבת של החברה. העדכון נעשה באמצעות מערכת המחשב של צד ג' במפרט תחזוקה עדכני כאשר המוסך מקיש את מספר הרכב, קופץ מפרט התחזוקה המתאים.

  74. מר ליבס ציין כי אינו יודע האם כרטיסי העבודה שצורפו ע"י הנתבעת 1 יצאו מהמחשב של צד ג' אם לאו, הוא אינו יודע מה המקור שלהם. מניח כי אלו ניירות של המוסך. מכל מקום ציין כי השעתונים המופיעים על גבי כרטיסי העבודה של טיפול 120 ו-150 כפי שצורפו לתצהירו של מר רגוניס- הם השעתונים החדשים.

  75. מר ליבס הסביר כי כאשר מגיע רכב הם מעבירים הדרכה, ואם יש שינוי- מכניסים אותו למחשב. במקרה דנן, השתנה כל מרווח התחזוקה בין 30,000 לכל 15,000.

  76. מר ליבס לא ידע להסביר מדוע לא צורף דוא"ל או מסמך לתמוך בטענותיו. לדבריו, השינוי נעשה באופן אוטומטי והם לא מחזיקים עותק קשיח של כל השעתונים והוראות הביצוע, לכן המסמכים מטעם צד ג' הם משנת 2009 ולא מלפני כן, מזמן אמת.

  77. מר ליבס העיד בהמשך לאמור בסעיף 32 לתצהירו כי עבר פרק זמן לא מבוטל בין התיקון לבין התלונה על הרכב המעשן. בפרק הזמן הזה היה גם תדלוק של דלק במקום סולר- גם זה היה יכול לגרום באופן ודאי לרכב לעשן. תדלוק שגוי כזה עלול לדידו לפגום במזרקים ובאטמים.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דיון והכרעה:

  78. ראשית, ולמען שלמות התמונה, להלן רצף הטיפולים שעבר רכבו של התובע לפי חומר הראיות שהובא לפני:

    במהלך חודש יוני שנת 2004 הוחלפו מגבים והותקנו רמקולים אחוריים אצל הנתבעת 1.

    ביום 31.12.04 בוצע טיפול 30,000 ק"מ אצל הנתבעת 1, אשר כלל בין היתר החלפת בלם בגלגל אחורי, החלפת רפידות בלמים.

    ביום 20.7.05 הכניס התובע את רכבו לטיפול 60,000 ק"מ. בנספח הוראות הביצוע צוין כי יש להחליף: מסנן אוויר, מסנן אבקנים, שמן מנוע ומסנן שמן, מסנן דלק וסוללה לשלט רחוק. בפירוט העבודות שבוצעו צוין כי עבר ביקורת קיץ, החלפת מנורות.

    ביום 18.8.05 הוכנס הרכב למוסך הנתבעת 1 בשל התפרקות ידית כוון כיסא נהג.

    ביום 5.4.06 בוצע טיפול 90,000 אצל הנתבעת 1. בנספח הוראות ביצוע צוין כי יש להחליף מסנן אוויר, מסנן אבקנים, שמן מנוע ומסנן שמן, מסנן דלק וסוללה לשלט רחוק. בפירוט עבודות שבוצעו צוין כי הוחלפו דיסקיות קדמיות ואחוריות.

    ביום 24.8.06 טופל הרכב אצל הנתבעת 1 בשל קשיי התנעה בבוקר.

    ביום 11.12.06 הוכנס הרכב לטיפול 120,000, בוצעה בדיקת חורף/ קיץ, החלפת דיסקיות קדמיות ואחוריות. בהוראות הביצוע פורט כי יש להחליף את אותם פרטים שהופיעו בבדיקות מיום 20.7.05 ו-5.4.06.

    ביום 4.4.07 הכניס התובע את רכבו לטיפול אצל הנתבעת 1 בנימוק כי רכבו מוציא עשן לבן.

    ביום 30.7.07 הכניס את רכבו לטיפול אצל הנתבעת 1בשל מנורות ביקורת דולקות . באותו היום הוכנס רכבו שוב לטיפול בנימוק כי הרכב נכבה בנסיעה.

    גם ביום 1.8.07 הכניס התובע את רכבו לטיפול אצל נתבעת 1בנימוק כי זה נכבה בנסיעה.

    ביום 7.8.07 הכניס את רכבו למוסך "פולץ" מאחר שנכבה בנסיעה.

    ביום 12.8.07 צוין כי הרכב עבר בדיקות במוסך "פולץ" ובמוסך "החוף".

    ביום 24.9.07, עת הגיע הרכב לנסועה של 150,020 ק"מ- עבר טיפול אצל הנתבעת 1. בנספח הוראות הביצוע צוין כי הוחלפו מסנן אוויר, מסנן אבקנים, שמן מנוע ומסנן שמן ומסנן דלק (סומן V ליד כל אחת מהפעולות. בפירוט העבודות צוין כי הוחלפו דיסקיות (קדמיות ואחוריות).

    ביום 26.9.07 הוכנס שוב למוסך עקב רעש בנסיעה. הוחלף מיסב גלגל קדמי.

    ביום 21.11.07 הוכנס למוסך "החוף". צוין בכרטסת הטיפולים כי ברכב יש דלק במקום סולר, רכב מקרטע, יוצא עשן לבן, רכב לא מניע כמו כן צוין "פ.ה. מיכל דלק הוצאת בנזין ומילוי סולר".

    ביום 10.2.08 הוכנס למוסך "גבע" עקב נפילת דוושת מצמד.

    ביום 23.3.08 צוין כי רכב הגיע בגרירה למוסך "גבע", לא מניע. ראש המנוע הוסר והוחלפו השסתומים.

    ביום 6.4.08 טופל במוסך "גבע" עקב נזילות שמן ודוושת מצמד שבורה.

    ביום 17.4.08 טופל במוסך "גבע" עקב מצמד נופל, נזילה ורעידה.

    ביום 27.5.08 צוין כי הרכב נכשל ברישוי, חופש במסרק ההגה. גם ביום 28.5.08 צוין כי נכשל ברישוי.

    ביום 22.7.08 טופל ב"מוסך שחרור" עקב נזילות שמן, עשן ומשיכה.

    ביום 5.8.08 ב"מוסך שחרור" בוצעה החלפת שמן (לבקשת הלקוח).

    -------------------------------------------------------------------------------

  79. כבר עתה אציין כי חרף הליקויים שנפלו בחוות דעתו (כמו גם בעדותו) של מר דרנוב, ראיתי לקבל את התביעה.

  80. ראשית, תמוה בעיניי כי מומחים בתחום שמאות רכב, קרי שמאות נזקים מוצאים לנכון לחוות דעתם גם בעניין שדומה כי אינו מצוי בתחום מומחיותם- כגון מנגנונים ברכב ואופן פעולתם, הגורמים לשיבוש פעולת חלקי הרכב וכיוב'. מבלי להטיל דופי במומחיותו של מר דרנוב ושל מר שיפ כשמאים, אני סבור כי היה זה הולם יותר להגיש בעניין זה חוות דעת מטעם מהנדס רכב/מכונות, שיכול היה לבדוק את הרכב מלפני ולפנים ובכלל זה את המנוע, רצועת התזמון וכיוב', ולסכם את ממצאיו בהתאם לבדיקה (ולא בהתאם למה שנאמר לו ע"י מי מהצדדים).

  81. יש לציין בהקשר זה כי בעדותו ציין מר דרנוב כי הוא מומחה גם בתחום הנדסת רכב מ"מכללת ברמינגהם שאינה מוכרת כהשכלה גבוהה", לדבריו. אולם לנתון זה אין כל זכר בנספח קורות החיים שצורף לחוות דעתו. על כן, ובהעדר אסמכתא להסמכה פורמלית כמהנדס רכב, יש להניח כי מומחיותו העיקרית היא בתחום שמאות רכב.

  82. המומחה עצמו אישר כי בדק את הרכב רק מבחינה ויזואלית. פירט בעדותו כי הכוונה היא לבדיקת ראיה של מכלול המנוע, אבחון נזילות חיצוניות וכתמים. ציין כי התניעו את הרכב בנוכחותו והוא שמע וראה אותו.

  83. אולם במועד מתן עדותו לא היו ברשותו של מר דרנוב את מסמכי הבדיקה (לדבריו מאחר שמדובר בתיק ישן). לפיכך התקשה להיזכר בזמן עדותו למי מהנתבעים מיוחס כל נזק וכיוב'. כמו כן, העיד לגבי הצעות המחיר שנכללו בחוות דעתו כי לא צורפו כנספח לחוו"ד מאחר שבזמנו היה נהוג להגישם בזמן חקירה. לא ירדתי לסוף דעתו של מר דרנוב בהקשר זה- שכן הצעות המחיר לא צורפו כנספח ואף לא הוגשו בזמן החקירה, אם כן ממה נפשך?

  84. מר דרנוב התייחס לסעיף 8.3 בחוות דעתו בו ציין כי לאחר שיפוץ ראש המנוע אצל הנתבעת 2 והוצאת הרכב מהמוסך הוא לא היה תקין ולא ניתן לשימוש- ציין כי ידוע לו שהרכב נסע מעל ל-6,000 ק"מ לאחר התיקון אולם לשיטתו אף אם הרכב היה נוסע 60,000 ק"מ לאחר התיקון והיה פולט עשן בכמויות שאילצו את המשטרה להוריד את הרכב מהכביש, הרי שאין להניח כי המדובר בתיקון תקין, כלשונו.

  85. המומחה ביטל בהינף יד את הטענה כי היה על התובע לדאוג לאספקת שמן סדירה. לדידו, אף אם הרכב נסע 6,000 ק"מ אין צורך להוסיף לו שמן, ובוודאי לא בכמות גדולה. עם זאת, הוסיף לאחר מכן כי ברכב תקין צריך לבדוק שמן כל שבוע-שבועיים ולהחליף לפי הוראות היצרן. כמו כן ציין כי הוא משוכנע שדאגו לאספקת שמן שכן הרכב צרך כמות גדולה מאוד של שמן ולא יתכן שנסע בלי שמן. בנוסף, עומת בחקירתו מול הטענה כי עוד בטרם שני התיקונים במוסכים צריכת השמן הייתה גבוהה ובעל המוסך שלח את התובע לבדיקות תכופות- ציין כי אסור להוציא מהמוסך רכב כזה ויש לדווח על כך למשרד התחבורה.

  86. כמו כן, לשיטתו אם אחרי 6,000 ק"מ הרכב הגביר את הזיהום שלו, זאת אומרת שהתיקון היה כושל יותר מכפי שחשב.

  87. מר דרנוב לא ידע להתמודד עם העובדה כי הרכב נכנס לתיקון בשל עשן לבן עוד בטרם שני התיקונים מושאי התביעה- ציין כי אינו יודע את העובדות הנ"ל כמו גם האם הנתבעת 1 תיקנה את התקלה של העשן בזמנו או האם שאל את התובע על התיקון הנ"ל בזמנו. מאחר שאין בידיו את הניירות.

  88. ציין כי לחוות דעתו צורפו תמונות המעידות על דגימת השמן בנוכחותו על מנת לוודא שהדגימה אכן נעשתה מהמנוע של הרכב מושא התביעה.

  89. מר דרנוב נחקר גם ע"י צד ג' וציין כי לא ידוע לו שבשנת 2006 היה שינוי בתוכנית התחזוקה של היצרן ובה נקבע כי החלפת רצועת התזמון לא תהיה כל 150,000 ק"מ אלא כל 60,000 ק"מ או כל 4 שנים. לדבריו, באם היה שינוי כזה- הרשלנות של המוסך היא אף יותר חמורה, שכן היה על המוסך לבדוק האם חל שינוי בהוראות ולפעול בהתאם, קרי להחליף את רצועת התזמון קודם לכן.

  90. למקרא עדותו של המומחה מטעם הנתבע, מר שיפ נראה כי גם חוות דעתו אינה חפה מבעיות. ראשית, כמו המומחה מטעם התובע כך גם מר שיפ אינו מומחה בהנדסת רכב אלא בשמאות בלבד. בנוסף, ציין כי לא בדק את הרכב ואף לא את השמן או את העשן, אלא כתב את חוות דעתו על פי החומרים שקיבל ממר רגוניס. אף עמדתו כי היה צורך להחליף את רצועת הטיימינג בכל 180,000 ק"מ- ניזונה למעשה מנתון שקיבל ממר רגוניס.

  91. ברור כי מר שיפ אינו יכול להעיד כמקור ראשון האם רצועת התזמון הייתה קרועה בעת שהתובע הגיע ביום 23.3.08 למוסך "גבע", שכן קיבל את ההזמנה לטפל בתיק רק לאחר קרות האירועים מושאי התביעה. כך גם לגבי מר דרנוב.

  92. חרף העובדה כי מר שיפ לא בדק את הרכב, ציין כי לא הסתפק רק במידע שהעביר לו מר רגוניס אלא בדק את מה שניתן מבחינתו. כך למשל, לגבי החלפת רצועת הטיימינג נסע למנהל שירות של צד ג', מר משה אופיר ומסר לו את כל המסמכים שהיו בידיו. למחרת הלה מסר לו כי ההוראה שונתה. בעדותו אמר כי הוא חולק על המידע שניתן לו ע"י מר משה אופיר לפיו ביום 12.6.07 או לפני כן (כשלושה חודשים לפני ביצוע טיפול 150,000 ק"מ) נקבע שיש להחליף את רצועת התזמון מדי 60,000 ק"מ או בכל 4 שנים.

  93. כמו כן, ציין כי אינו בטוח שהמוסך עודכן, שכן לדבריו כאשר המוסך נכנס לתוכנת היבואן לקבלת מפרט לטיפול ולא שעתון. עמד על כך כי המוסך לא היה מעודכן בתוכנית החדשה.

  94. ציין כי מניסיונו הנזק נגרם בעת שהרצועה נקרעה. במצב כזה לדבריו מפרקים את ראשי המנוע ורואים מה קרה. בדרך כלל שסתומים מתעקמים ואז מחליפים אותם ומשפצים את ראש המנוע. לפעמים כתוצאה מהתנגשות יש נזק לבוכנות, ולכן צריך להחליף בוכנות אם הנזק משמעותי. ציין כי מנוע מחליפים כאשר אינו בר תיקון או שעלות התיקון היא גבוהה מעלות מנוע משומש.

  95. לדבריו, בכל מקרה המוסך צריך ליידע את הלקוח לפני ביצוע התיקון על שתי החלופות וכן לשתף אותו בעלויות הכרוכות בכך.

  96. המומחה לא ידע להסביר בעדותו את הסתירה בין עמדתו לבין עמדתו של מר רגוניס כי היה צורך להחליף את הרצועה כל 150,000 ק"מ. ציין כי כשרגוניס נכנס למחשב של החברה והוציא מפרט של 150,000 ק"מ לא היה אזכור להחלפת הרצועה. מר שיפ לא ידע על סמך מה מר רגוניס סבור כי צריך להחליף כל 150,000 ק"מ אולם לדבריו זה צריך להיות כתוב.

  97. לא ידע ממתי הוראות היבואן שצריך להחליף ב-180,000, מאחר שכאמור הוא ניזון ממה שנאמר לו ע"י מר רגוניס.

  98. ציין כי לאחר שהרכב הגיע ל-6,000 ק"מ לא צריך לצאת עשן לבן/ שחור.

     

    הכרעה- מועד החלפת רצועת התזמון:

  99. המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בהקשר לשאלת מועד החלפת רצועת התזמון מחדדים את הכשלים בהזנת תכנית התחזוקה ע"י צד ג' וביישומה על ידי הנתבעת 1.

  100. לפי תכנית התחזוקה הישנה של הרכב מושא תביעה זו, היה לבצע טיפול תחזוקה שוטף בכל 30,000 ק"מ והחלפת רצועת תזמון ברכב בכל 150,000 ק"מ או בכל 5 שנים (לפי המוקדם מביניהם).

  101. לכל סוג טיפול אמור להיות מוצמד קוד פעולה הכולל את כל מרכיבי הטיפול הדרושים לביצוע.

  102. לטענת צד ג' החל מיום 11.4.06 יש לבצע טיפול תחזוקה שוטף בכל 15,000 ק"מ ולהחליף את רצועת התזמון ברכב בכל 60,000 ק"מ או 4 שנים (לפי המוקדם מביניהם).

  103. מעיון בעדויות ובמסמכים שצורפו לפני עולה כי עניינו של התובע "נפל בין הכיסאות", קרי אין חולק כי באיזשהו שלב היה צורך להחליף את רצועת התזמון ברכבו של התובע, אך משום מה הדבר לא בוצע ע"י הנתבעת 1.

  104. הוראות הביצוע שהוצגו ע"י הנתבעת 1 לא כללו באף שלב החלפת רצועת תזמון בכל הנוגע לרכבו של התובע.

  105. מר רגוניס העיד כי הוא מסכים עם העובדה כי היה צריך להחליף רצועת תזמון עד טיפול 150,000 ק"מ, אך נודע לו על כך רק בדיעבד (קרי, בזמן אמת הוראות הביצוע שהופקו לא כללו זאת).

  106. צד ג' עומד על כך כי מחשביה של הנתבעת 1 היו מעודכנים עם תכנית התחזוקה החדשה, שכן השעתון המופיע בכרטיס העבודה מיום 11.12.06 הינו השעתון החדש (T001060), אף השעתון המופיע בכרטיס העבודה מיום 24.9.07 הינו השעתון החדש (T001030) לטענת צד ג'.

  107. צד ג' צירף דוא"ל פנימי שנשלח ביום 11.4.06 מאת גב' מיכאלה חוניאן אל מר נדב ליבס ובו תכנית תחזוקה של דגמי אופל "ויוארו" לשנת 2004-2005. בכותרת צוין כי "הכל כבר עודכן במערכת הצעות".

    לשיטתו, המייל הנ"ל מהווה ראיה לכך כי תכנית התחזוקה העדכנית עודכנה במחשבי המוסכים המורשים. בכל הכבוד, אין בידי לקבל טענה זו. צד ג' לא הוכיח כדבעי כי התוכנית הנ"ל הוזנה כראוי במחשבי המוסכים ולא הציג כל מסמך מזמן אמת לתמיכה בטענותיו. המסמכים שהופקו הם משנת 2009. כך למשל צירף צד ג' טופס אשר משקף לטענתו הוראות ביצוע לטיפול 120,000 ובו מופיעה הוראה להחליף רצועת תזמון, אלא שהטופס עצמו הופק בשנת 2009, על כן אינו יכול לשמש כראיה כי ההוראות החדשות הוזנו למוסך בזמן אמת- לא ברור האם ההוראות הנ"ל עודכנו עוד בשנת 2006 או רק לאחר מכן, כפי טענתו של מר רגוניס. יש להצר על כך כי צד ג' לא השכיל לשמור את המסמכים המעידים על עדכוני התוכניות בזמנים הרלוונטיים לתביעה דנן.

  108. כמו כן, וכהמשך להעדר הוכחה כי מחשבי המוסך הוזנו כראוי- לא ברור האם וכיצד מסונכרנים השעתונים עם הוראות הביצוע. לשיטת מר ליבס- הסנכרון מבוצע בלחיצת כפתור. אולם לשיטתו של מר רגוניס- אין כל קשר בין השעתונים לבין הוראות הביצוע.

  109. אי הבהירות בנושא אף גוברת למקרא עדותו של מר רגוניס - לדידו לא יתכן כי המוסך עבד לפי השעתונים הישנים, אך אם אכן נכון הדבר- הכיצד יתכן כי בהוראות הביצוע שהופקו ע"י המוסך, בהן כביכול ישנם קודים של שעתונים חדשים- לא מופיע כי יש להחליף רצועת תזמון כל 60,000 ק"מ. כמו כן, עדותו של מר רגוניס אינה מתיישבת עם עדותו של מר שיפ, המומחה מטעם הנתבעת 1- חרף העובדה כי מר שיפ ציין מפורשות כי ניזון מאמירותיו של מר רגוניס. לשיטתו של מר שיפ יש להחליף רצועה בכל 180,000 ק"מ (כך ציין כי נאמר לו ע"י רגוניס עצמו) בעוד שמעדותו של מר רגוניס נראה כי מדובר בכל 150,000 ק"מ. עדותו של מר שיפ מחזקת בהקשר זה את ההנחה כי הנתבעת 1 אכן עבדה על פי השעתונים החדשים. בפועל, ובכל הקשור להחלפת רצועת התזמון- נראה כי הנתבעת 1 לא עבדה לפי השעתונים הישנים אך גם לא עבדה לפי השעתונים החדשים.

  110. בנסיבות בהן היה צורך להחליף את רצועת התזמון כבר בטיפול 120,000 ק"מ (לפי התוכנית החדשה), או לכל המאוחר בטיפול 150,000 ק"מ (לפי התוכנית הישנה), ומשאין חולק כי הרצועה לא הוחלפה בפועל, ניכר כי האחריות לכך רובצת הן לפתחה של הנתבעת 1- כנותנת שירות לתובע והן לפתחו של צד ג', ובפרט כאשר האחרון לא הוכיח בפני כי הזין את תכנית התחזוקה למחשבי המוסך ופיקח על האופן בו המוסך פועל.

  111. בכתב האחריות ותוכנית תחזוקה למכוניות צוין מפורשות ע"י צד ג' כי אם בעל הרכב נתקל בבעיה שאינו מצליח לפתרה באמצעות מחלקת המכירות או השירות של המפיץ- עליו לפנות אל אחד ממוסכי הרשת.

    בהקשר זה יציין כי על היבואן, המחייב את לקוחותיו לפנות למוסכים מסוימים, מוטלות חובות פיקוח מוגברות על האופן בו פועל המוסך. עניין זה נדון בהקשר אחר בצו שניתן על ידי בית הדין להגבלים עסקיים (כב' השופט י' עדיאל):

    "כאשר מדובר במוסך שירות, קיימת הצדקה שלא להתיר ליבואן לפטור עצמו מאחריות בשל רשלנות המוסך, שכן מדובר במוסך הנמצא תחת פיקוחו. בנסיבות אלה, אינני רואה עילה לחייב את היבואנים בתוצאות רשלנותם של מוסכים אחרים אשר אינם פועלים מטעמם ותחת פיקוחם".

    (הע (י-ם) 28/01 הממונה על הגבלים עסקיים נ' בני משה קרסו דינים מחוזי, לה(1) 287).

  112. אציין כי לא שוכנעתי שיש לצפות מהתובע לדעת באיזה טיפול יש להחליף את רצועת התזמון. מעיון בכרטסת הטיפולים עולה כי התובע הקפיד לקחת את רכבו למוסך לטיפולים ולתחזוקה שוטפת כפי הנדרש. התובע אף הקפיד לפנות אל מוסכים מורשים, כמצוות היבואן. במערכת היחסים בין בעל המוסך לבין לקוחו, הראשון הוא המומחה והשני הוא בבחינת "הדיוט" חסר כל ידע ועל כן חייב לסמוך על "המומחה". בעל המוסך אחראי כלפי לקוחו על ביצוע כל עבודת תיקון הרכב כהלכתה ואינו יכול לפטור עצמו.

  113. נוכח האמור לעיל שוכנעתי כי בזמנים הרלוונטיים חל שיבוש בהוראות הביצוע שהופיעו אצל הנתבעת 1 בין אם עקב מעשי/ מחדלי הנתבעת 1 ובין אם עקב מעשי/ מחדלי צד ג', ולכן יש לקבל את התביעה כנגד הנתבעת 1 וכפועל יוצא מכך את ההודעה לצד שלישי תוך חיוב השתיים באחריות "ביחד ולחוד".

  114. משקבעתי כי האחריות רובצת לפתחן של הנתבעת 1 וצד ג', יש לבחון את ההשלכות של אי החלפת הרצועה במועד-

    מעיון בעדויות עולה כי אין חולק על כך שאם הרצועה אינה מוחלפת בזמן היא עלולה להיקרע, ואז הבוכנות והשסתומים עלולים להתנגש ובסופו של דבר יש לתקן את ראש המנוע או להחליף את המנוע.

    מר שיפ, המומחה מטעם הנתבעת 1 פירט כי שסתומים מתעקמים ואז מחליפים אותם ומשפצים את ראש המנוע. לפעמים כתוצאה מהתנגשות יש נזק לבוכנות, ולכן צריך להחליף בוכנות אם הנזק משמעותי. לדבריו, מנוע מוחלף כאשר אינו בר תיקון או אם עלות התיקון היא גבוהה מעלות מנוע משומש. מר רגוניס ציין בעדותו כי ישנם ראשי מנוע שאינם ניתנים לתיקון (תלוי בדגם).

    נוכח ההיתכנות הוודאית לנזק לראש המנוע עקב אי החלפת רצועה בזמן, אני סבור כי מתקיים הקשר הסיבתי בין קרע הרצועה לבין הנזק שנגרם לראש המנוע. טענות הנתבעת וצד ג' באשר לחלוף הזמן ממועד הטיפול ועד לקרע הרצועה והאפשרות כי התובע גרם לנזקים באמצעות מילוי סולר- ידונו בנפרד במסגרת אחריות התובע/ אשם תורם.

     

    כעת אפנה לבחון האם התיקון שנעשה ע"י הנתבעת 2 בוצע כהלכה?

  115. כפי האמור בתצהירו של מר וולמן, מנכ"ל הנתבעת 2, ביום 23.3.08 הגיע רכבו של התובע על גבי גרר אל הנתבעת 2. בדיקת המנוע העלתה כי רצועת התזמון קרועה לאחר שהותקנה רצועת תזמון חדשה, נבדקו יחסי הדחיסה בצילינדרים וכן בוצעה בדיקת תת לחץ. נמצא כי אין דחיסה בשני צילינדרים וקיימת דליפת לחץ גבוהה.

  116. בנסיבות אלו ציין כי הסביר לתובע שככל הנראה בעת שרצועת התזמון נקרעה נגרם נזק לשסתומים. כן לדבריו הסביר לתובע כי החלפת שסתומים היא פעולה אפשרית אך אינה מומלצת כלל. החלפת השסתומים יכולה לגרום ליניקה חזקה ולצריכת שמן מוגברת ופליטת עשן. כמעט כל תקלה ניתנת לתיקון אולם לא ניתן לבצע את התיקון במידת הדיוק הנעשית בעת יצור המנוע אצל היצרן.

  117. לכן, לדבריו של מר וולמן הוא המליץ לתובע לא לתקן את מערכת השסתומים אלא להחליף את המנוע במנוע מושלם מפירוק- פעולה יקרה יותר מתיקון שסתומים אך לטווח ארוך מדובר בחסכון תוך הבטחת פעולה תקינה של הרכב לאורך זמן.

  118. בעדותו דומה כי התובע ניסה לחמוק משאלות בעניין וציין כי הוא לא זוכר מה בדיוק נאמר לו ע"י בעל המוסך, קרי האם הוצע לו החלפת המנוע או שיפוץ ראש המנוע, אך בכל אופן הוא ביקש מבחינתו את הטיפול הטוב ביותר לרכבו.

  119. לא שוכנעתי לקבל את גרסת התובע במלואה בהקשר זה. סביר בעיניי כי בעל המוסך יציג בפני הלקוח את האפשרויות העומדות בפניו לגבי שיפוץ ראש המנוע או החלפת המנוע. ההנחה כי בעל המוסך אכן המליץ בפני התובע על החלפת המנוע מקבלת משנה תוקף משעה שידוע כי הפעולה הנ"ל כרוכה בהוצאה כספית משמעותית בהשוואה לשיפוץ ראש המנוע, ומטבע הדברים לבעל המוסך יש אינטרס כלכלי להמליץ על כך.

    לעומת זאת, התובע החליט בשל שיקולים תקציביים לא להחליף את המנוע, אלא לבצע את התיקון שכלל החלפת שסתומים. סה"כ שילם עבור התיקון סך של 11,405 ש"ח.

  120. חרף האמור לעיל, אני סבור כי בנסיבות העניין היה על הנתבעת 2 לסרב לבצע את התיקון. זאת מאחר שמעדותו של מר וולמן עולה כי ידע שגם אם התיקון יבוצע על הצד הטוב ביותר, הרי שבמצב בו יש יחס גבוה בדחיסה והמנוע מאבד לחץ, אזי בוודאי שיצא עשן. לדבריו, התריע על כך בעל פה בפני התובע.

    התובע הכחיש בעדותו כי התריעו בפניו, ולכן במצב דברים בו רכבו של התובע הוציא עשן כעבור 6,000 ק"מ ממועד התיקון- ונוכח העובדה כי מר וולמן אף צפה אפשרות כזו- היה על מר וולמן לסרב לביצוע התיקון או לכל הפחות לתעד בכתב כי הזהיר את התובע באשר למלוא הסיכונים הכרוכים בביצוע תיקון כגון זה.

    כמו כן, יש לציין כי עיון בהיסטוריית הרכב מעלה כי שלושה ימים בלבד ממועד יציאת הרכב מהנתבעת 2, תועד כי הרכב טופל שוב אצל הנתבעת 2 וזאת בין היתר בשל נזילות שמן. כעבור 11 ימים שוב נכנס לטיפול בשל "נזילה ורעידה". קרי, ניכר כי הכשל בתיקון שבוצע ע"י הנתבעת 2 נתן אותותיו עוד בטרם הרכב גמע 6,000 ק"מ.

    ניכר כי אף מר וולמן מודע לטעות שנפלה בהחלטתו לבצע את התיקון. כך במהלך עדותו הודה כי כיום לא היה מסכים לבצע את התיקון הנ"ל מחשש שלאחר מכן הלקוחות יפנו אליו בתלונות.

  121. נוכח האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי על הנתבעת 2 להשיב לתובע את הסכום ששילם עבור תיקון ראש המנוע (על כל העבודות שהיו כרוכות בכך) בסך כולל של 11,405  נכון ליום 3.4.08.

     

     

     

     

     

     

     

    אשם תורם מצד התובע-

  122. לצד הקביעות האמורות לעיל, נחה דעתי כי במעשיו/ מחדליו של התובע- הוא תרם להגדלת נזקיו וכי יש להפחית במידה מסוימת מאחריות הנתבעת 1 וצד ג'-

    כך, לא נעלם מעיני כי בין טיפול 150,000 ק"מ אצל הנתבעת 1 ביום 24.9.07 לבין המועד בו המנוע שבת ורכבו הובא על גרר למוסך הנתבעת 2 (23.3.08)- התובע מילא ברכבו דלק במקום סולר, וכתוצאה מכך רכבו לא הניע וביום 21.11.07 הוכנס למוסך החוף בטענה כי הרכב מקרטע ויש עשן לבן.

    מר ליבס העיד כי תדלוק שגוי כגון זה עלול לגרום לרכב לעשן וכן לפגום במזרקים ובאטמים.

    כמו כן, חלפה כחצי שנה בין מועד הטיפול אצל הנתבעת 1 לבין המועד בו הושבת המנוע והובא לטיפול אצל נתבעת 2, במהלך תקופה זו גמע הרכב מס' לא מבוטל של ק"מ.

    בנוסף, עד למועד כתיבת שורות אלו, התובע לא הציג כל אסמכתא רלוונטית אודות טענתו להורדת רכבו מהכביש ע"י המשטרה (לא בזמנים הרלוונטיים הנטענים בכתב התביעה ולא בכלל) מעדויותיהם של מר וולמן ומר ליבס נלמד כי באם ניתנת הוראה על הורדת רכב מהכביש- מקבלים אסמכתא על כך מהמשטרה/ משרד התחבורה.

    כמו כן, במקום לנסות לתקן נזקי הרכב ולהשמישו בחר התובע לרכוש רכב חדש (לטענתו מאז האופל, עבר כבר ארבעה רכבים)- בכך תרם להגדלת נזקיו. מה גם שלפי עדותו נראה כי נטל הלוואה לרכישת הרכב חודשים בטרם הורד מהכביש לשיטתו. בעדותו ניסה לחמוק מלהתמודד עם שאלות בנושא.

    עם זאת, בנסיבות העניין לא ראיתי לייחס לתובע אשם תורם בגין התיקון אצל הנתבעת 2, אשר הוכח נקודתית ככושל ואף מר וולמן הודה כי כיום לא היה מסכים לביצוע התיקון הנ"ל. נוכח ביקוריו התדירים במוסך אין זה סביר בעיני כי התובע שכח לבדוק את מד השמן לאחר שרכבו יצא מנתבעת 2, אלא סביר יותר להניח כי ככל שהיה חוסר בשמן בתכיפות גבוהה- הוא נבע בין היתר מתיקון שלא צלח. כמו כן, לא תועד כי התובע הודרך ע"י הנתבעת 2 לבדוק תכופות את השמן.

     

    נזק:

  123. המומחה מטעם התובע העריך את עלות החלפת המנוע במנוע משומש זהה בסך כולל של 30,300 ₪, וזאת מבלי לתמוך את גובה העלות הנ"ל בהצעת מחיר כלשהי. גם במועד עדותו לא ביסס את הערכתו זו בנתונים משכנעים, וכל שמצא לנכון לומר בהקשר זה הוא כי "זה היה מחיר השוק אצל מפרקי כלי רכב". כאשר עומת אל מול העובדה כי ישנן הצעות מחיר נמוכות מהרבה מן הסכום שנקב- ציין כי ההצעות הללו אינן סבירות בעיניו.

  124. אם כן, בהעדר תימוכין להצעת המחיר הנקובה בחוות דעתו של המומחה מטעם התובע- אין בידי לקבלה.

  125. מר ליבס הסביר בתצהירו כי עלות החלפת מנוע ברכב משומש בן למעלה מ-4 שנים, שגמע למעלה מ-170,000 ק"מ מסתכמת בכ-10,000 ₪ לערך. לפי הצעת מחיר למנוע משומש של רכב מסוגו של התובע, כפי שצורפה לתצהיר מטעמו של צד ג', עלות מנוע משומש מגיעה לסך של 7,670 ₪ (בתוספת עלות עבודה ושמנים ניתן להגיע לסך מקסימלי של 10,000 ₪- ר' תצהירו של מר ליבס).

  126. בהקשר זה, יצוין כי המומחה מטעם הנתבעת 1, מר משה שיפ, ציין בחוות דעתו כי עלות החלפת המנוע מסתכמת בסך של כ-11,000 ₪- 11,500 ₪, כולל מע"מ (לא צורפו הצעות מחיר לתמיכה בהערכה זו).

  127. בנסיבות דנן, אני מעריך את עלות החלפת המנוע על דרך האומדנה בסך כולל של 10,000 ₪.

  128. אוסיף כי איני סבור שיש להורות על השבת עלות טיפול 150,000 ק"מ שבוצעה ע"י הנתבעת 1. אמנם במסגרת הטיפול הנ"ל לא הוחלפה רצועת התזמון, אולם התובע לא הוכיח כי הטיפולים שנעשו באותו המועד היו מיותרים וכי כל שנדרש במקומם היה החלפת רצועת תזמון ותו לא.

     

    סוף דבר:

  129. התביעה מתקבלת בחלקה.

  130. מסך עלות החלפת המנוע יש להפחית 20% בגין אשם תורם מצד התובע בזמנים הרלוונטיים, כמפורט לעיל. סה"כ הנתבעת 1 תישא בסך כולל של 8,000 ₪. נוכח העובדה כי ראיתי לקבל את הודעת צד ג', ובשל קביעתי כי הן הנתבעת 1 והן צד ג' אחראים בגין אי החלפת רצועת התזמון במועד- בנסיבות העניין אני סבור כי על הנתבעת 1 וצד ג' לשאת בעלות החלפת המנוע בחלקים שווים.

  131. הנתבעת 2 תשיב לתובע את עלות התיקון- 11,405 ₪ נכון ליום 3.4.08. בהצמדה להיום- 13,206 ₪ ובתוספת ריבית- 14,400 ₪.

  132. בנוסף, שלושת הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלות חוות דעת שמאי מטעם התובע (כ- 4,000 ₪ על סמך קבלה שימציא התובע תוך 7 ימים מיום קבלת פסק לידי ב"כ הצדדים).

  133. לסכומים הנ"ל יתווסף שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ בסך כולל של 6,000 ₪ והחזר אגרה, אשר יחולק בין הנתבעות והצד השלישי באופן שווה.

     

     

     

     

  134. בנסיבות דנן, מאחר שגם התובע אינו חף מטעויות בהתנהלותו, איני סבור כי יש לפסוק הוצאות מיוחדות לטובתו מעבר לאמור לעיל.

  135. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ולא- יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.

     

     

    ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

    הפגרה לא תבוא במניין הימים.

     

    ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ז, 06 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ