13 חודשי מאסר לדרור אלפרון אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בסחיטה באיומים ואיומים

גזר דין

1. הנאשם הורשע - בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ובמסגרת הסדר טיעון שהוצג בפני סגן הנשיא, כבוד השופט שגיא, לאחר הליך של גישור שהתנהל בפניו - בשתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין).

בהתאם לעובדות בהן הודה, במהלך החודשים אוקטובר- דצמבר 2014 איים הנאשם, במספר הזדמנויות, על שני מתלוננים שונים (כונו בכתב האישום א.א ו- ב.ב) תוך ניצול "המוניטין" של שם משפחתו, המוכרת בציבור כקשורה לעולם הפשע, על מנת להניעם לשלם לו חוב הקשור לחברה המספקת מכולות לפינוי פסולות, שהוקמה על-ידי הנאשם ואחרים. בהתאם למסכת המתוארת ואשר בה הודה הנאשם, האיומים כלפי המתלונן ב.ב בוצעו במסגרת שיחות טלפון במהלכן איים הנאשם כי "אני אבוא אליך.. לא כדאי שאני אבוא אליך.. עדיף לשלם וזהו"; דרש התשלום לאחר שהציג עצמו קודם לכן "כדרור אלפרון בעל המכולות" או הוצג קודם לכן על-ידי אחר "השותף שלי דרור אלפרון" (עובדה 5 לכתב האישום המתוקן). אשר למתלונן א.א, כללו האיומים הגעה לביתו של האחרון, בשתי הזדמנויות, ביודעו של הנאשם כי די בנוכחותו ובמוניטין שלו כדי ליצור אוירה של איומים ופחד (עובדה 6 לכתב האישום).

1. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לעונש מאסר בפועל ולהפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים, כאשר המאשימה תעתור לעונש מאסר לתקופה כוללת של 16 חודשים, ואילו ההגנה תבקש להסתפק במאסר לתקופה כוללת של 8 חודשים, וזאת לצד מאסר מותנה.

טענות הצדדים

1. ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת המעשים ופגיעתם בערכים חברתיים שונים. לגישת התובע, יש לקבוע מתחם עונש הולם שהרף התחתון שלו הוא מאסר מותנה והרף העליון עומד על מאסר למשך 16 חודשים. אשר לעונש המתאים, סבור התובע כי עברו הפלילי של הנאשם, הכולל ארבע הרשעות קודמות, רובן בעבירות דומות, מצדיק הטלת ענישה בהתאם לרף העליון של הסדר הטיעון.

1. ב"כ הנאשם הדגישו את נטילת האחריות מצדו של הנאשם, שהביאה לשיטתם לחיסכון בהעדת עדים שביקשו שלא לעשות כן. עוד נטען על ידי ההגנה, כי יש לקחת בחשבון, בעת קביעת מתחם העונש ההולם, את התיקון המשמעותי בכתב האישום, לרבות בכל הנוגע להוראת החיקוק שבה הורשע הנאשם. לגישת הסניגורים, מסכת המעשים שבהם הודה הנאשם מצדיקה קביעת מתחם עונש הולם שהרף התחתון שלו עומד על מאסר מותנה והרף העליון עומד על מאסר למשך שישה חודשים. אשר לעונש המתאים, סבורה ההגנה כי מכלול הטעמים מצדיק גזירת דינו של הנאשם בהתאם לרף התחתון של הסדר הטיעון או בקרוב לכך.

הנאשם, בדברו האחרון, ביקש להתחשב בו, ובעובדה שהוא נשוי ואב לשני ילדים קטנים, כאשר האחרון שבהם נולד בעת האחרונה, בעת ששהה במעצר.

דיון והכרעה