ת"א 21069-10-09 י.(המנוח) ואח' נ' כפר אלסנדבאד להשקעות ותיירות בע"מ ואח'

נתוני רקע ועובדות

1. המנוח, ח.י. ז"ל, יליד 18.4.75, נפטר ביום 30.07.08 כתוצאה מטביעה שהתרחשה ביום 26.7.08, בבריכת הנתבעים. המקרה הטרגי אירע עת המנוח, שהיה סכיזופרן שהתגורר בהוסטל, הגיע יחד עם אמו ושתי אחייניותיו בנות ה - 12 לבריכת השחייה בסביבות השעה 12:00 בצהרים. המנוח והילדות שחו בבריכה כאשר אמו של המנוח נשארה לשבת ליד החפצים שלהם והחלה בהכנת מזון. בסביבות השעה 15:00 הגיעה אחת הבנות לאמו של המנוח, כאשר היא מחזיקה בכפכפיו ואמרה כי היא אינה רואה את המנוח. אמו של המנוח והאחייניות החלו בחיפושים בבריכה ואז שמעו מישהו אומר שיש אדם במים. הם הגיעו לבריכה וראו איך אנשים מוציאם את המנוח מהמים, הוא פונה לחדר צדדי והחלו לטפל בו. בשלב מסוים הגיע אמבולנס ופינה אותו לבית החולים גליל מערבי בנהרייה. המנוח אושפז במחלקה לטיפול נמרץ עד למותו ביום 30.7.08  (להלן: "האירוע").
2. נשמעו עדויות וכן הוגשו הראיות לאחריהם הוגשו סיכומי הצדדים למעט סיכומי הנתבעים 3 ו-4 שלא הוגשו במועד שנקבע לכך.

ביום 11.1.17 הגישו הנתבעים 3 ו- 4 סיכומיהם וזאת לאחר קבלת החלטת ביהמ"ש שהתריעה על אי הגשת סיכומים מטעמם. ועת להכריע במחלוקות שבין הצדדים ובתביעה לגופה.

תחילה בתמצית לטענות הצדדים.

טענות התובעים

3. לטענת התובעים המקרה הטראגי אירע עקב רשלנותם של הנתבעים. לטענתם המצילים או האחראים שמו לב לך שהמנוח טבע רק כעבור עשר דקות שבהם שהה מתחת למים. התובעים מציינים כי התאונה אירעה מסיבות ובנסיבות שאין להם ידיעה או שליטה עליהן, וכי נסיבות התאונה מעידות כי הנתבעים לא נקטו בזהירות סבירה דבר שגרם לאירוע התאונה הטביעה הקשה והקטלנית.
4. התובעים ממשיכים וטוענים כי תאונת הטביעה אירעה כתוצאה מרשלנותם הבלעדית והמכרעת של הנתבעים ביחד ולחוד ואשר התבטאה, בין היתר גם בהפרת חובה חקוקה. לטענתם הנתבעים הפרו את חובתם בכך שלא הציבו מציל בבריכה או בכך שלא דאגו לכך שהמציל ישגיח על הנעשה בבריכה לאורך כל שעות הפעילות. לטענתם מחקירת הנתבעים עלה כי בזמן האירוע לא היה מציל בסוכת המציל ומי שהיה נוכח היה מר מג'די מסרי,  "עוזר המציל " שאין לו כל תעודת מציל או הכשרה להיות מציל. זאת ועוד, הנתבעים לא הצליחו להוכיח שבעת האירוע היה בבריכה מציל, שכן העד מטעמם העיד שלא שהה בבריכה ברגע האירוע ולא הובא המציל אחר להחליפו. על כן אין לדעת אם כלל היה נוכח מציל בבריכה אותה עת, והאם המציל הבחין במתרחש .מחקירת "עוזר המציל" והנתבע מס' 3 עולה כי בעת האירוע לא הוצבו מצילים מיומנים בבריכה ובפרט בעמדת המציל ,שכן כפי שהעיד מר' מג'די מסרי "עוזר המציל" המציל הראשי היה מסתובב . זאת ועוד, הנתבעים החסירו אמצעים לעזרה ראשונה לעזרה לאנשים לאחר טביעה (בניגוד מוחלט תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכת שחיה), התשס''ד - 2004) (להלן: "תקנות מקומות רחצה").  הנתבעים אחראים לכך שלא היו די מצילים בבריכה, להסתמכות על עוזר מציל לא מוסמך, ולכללי פיקוח לקויים בבריכה.  לאור האמור, האחריות אותה מייחסים התובעים לנתבעים, נובעת מהיותם הבעלים של הבריכה. שתי הנתבעות 1-2 הינן חברות שנפתחו ע"י הנתבעים 3-4 לניהול בריכת השחייה.

טענות הנתבעים

5. לטענת הנתבעים התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי הנתבעים ו/או מי מהם התרשלו וכי בגין התרשלותם נגרם הנזק הנטען, נטל ההוכחה מתחילתו ועד לסופו מוטל על התובעים, הם לא עמדו בנטל זה, ומשלא הוכיחו התובעים את תביעתם דינה להידחות.

6. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובעים לא הגישו כל חוות דעת מומחה המוכיחה קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין הטביעה בבריכה לבין מותו של המנוח, ולא רק זאת אלא משהציעה המשטרה לתובעים, להעביר את הגופה לניתוח ע"מ לדעת את סיבות המוות הם סירבו. תיק המשטרה בגין האירוע הנ"ל נסגר לאחר שלא נמצאו כל אשמים.

            נטען כי הימנעותם של התובעים מהבאת הגופה לנתיחה והגשת חוות דעת בדבר נסיבות המוות פועלת לרעתם ומהווה ראיה כנגדם. מטעם התובעים העידה רק התובעת, הם לא הזמינו לעדות עדים נוספים, כאשר העדות היחידה מטעם התובעים מלאת סתירות וגרסאות משונות, שאין כל סיכוי לבסס עליה כל עילת תביעה. בכל מקרה הוכח בחקירתה הנגדית של התובעת כי היא לא הייתה עדה לאירוע התאונה. זאת ועוד, לטענת הנתבעים הגרסאות הסותרות והמשונות אשר עלו מחקירת התובעת מעלה תהיות רבות לגבי מידת אמינותה.

7. הנתבעים ממשיכים וטוענים כי בעת האירוע גם מציל וגם עוזר מציל נכחו סביב הבריכה, על כך העידו העדים מטעם הנתבעים גם בפני בית המשפט וגם במשטרה, עדותם אמינה. העובדה כי מי שהוציא את המנוח מהמים זה היה עוזר המציל ולא המציל עצמו, אין בה כדי להראות כי אם המציל בעצמו היה מוציא אותו, ולא כל אדם אחר, היה נמנע הנזק שנגרם, התובעים לא הביאו כל ראייה או חוות דעת בעניין הזה. משנה תוקף לטענה הזאת לאור העובדה כי אין חולק שהמנוח סבל ממחלות שונות ואין אנו יודעים אם אלה היו הסיבה לטביעה.