פ
בית משפט השלום כפר-סבא
|
1001-08
02/09/2008
|
בפני השופט:
חנוך פדר-סגן הנשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד איה גורצקי
|
הנתבע:
עביד עמאד
עו"ד גבאי יעקב
עו"ד דורין ציון
|
| גזר דין |
הנאשם- תושב קלקיליה, כבן 26 - הורשע, על-פי הודאתו, בתשעה אישומים, הכוללים עבירות חמורות שעניינן:
9
עבירות של קשירת קשר לפשע,
9
עבירות של התפרצות למקום מגורים בצוותא,
9
עבירות של גניבה בצוותא,
11
עבירות של פריצה לרכב בצוותא,
11
עבירות של גניבת רכב בצוותא,
2
עבירות של ניסיון גניבת רכב בצוותא - עבירות לפי סע' 499(א)(1),סע' 406(ב) + סעיף 29(ב), סע' 413 ו סיפא + סעיף 29(ב),413 ב + 29(ב), 413 ב + 29 (ב) + 25, 413 ו,413 סיפא, 413 ב(א)לחוק העונשין.
כל זאת עשה הנאשם
בשהותו בישראל שלא כדין
9 פעמים (!!) - עבירה על חוק הכניסה לישראל.
סה"כ:
60 עבירות (!!).
ייאמר מיד: כתב האישום, מעבר לפרטו מספר רב של עבירות רכוש חמורות, מקבל מימד של חומרה יתירה, ממה שפורט בחלק הכללי שבו - הימנו מצטיירת תמונה נלוזה של מעשים מתוכננים ובעלי תחכום, מבית היוצר של כנופית פשע, אשר פעלה בקור רוח ובמיומנות נדירה, והכל, במטרה אחת- בצע כסף מגניבת רכוש לא לה.
הוברר, כי הנאשם פעל במסגרת של חבורת עבריינים מאורגנת, שיטתית, היררכית ומתוחכמת, אשר גנבה כלי רכב בתחומי המדינה, העבירה אותם לשטחי הרשות הפלשתינית וסחרה בהם ובחלקיהם עבור בצע כסף.
פעולות הנאשם בכנופיה זו נמשכה, לכל הפחות,
כשנה ורבע: בין החודשים אוקטובר 2006 ודצמבר 2007.
עוד להדגיש לחומרא, כי במשך תקופה זו התפרץ הנאשם - בעצמו או עם אחרים - ל-
80 בתי מגורים
(!!)
וגנב כ- 150 כלי רכב
(!!)
את כלי הרכב הגנובים הוביל הנאשם אל מקומות מפגש קבועים, התקשר אל הסוחרים - הם חבריה האחרים של הכנופיה - תושבי קלקליה, חברון וטול כרם, והודיעם על מיקום כלי הרכב הגנובים, במקומות המפגש.
על סמך האמור, שלחו הסוחרים נהגים מטעמם - בדרך כלל תושבי ישראל - ואלה האחרונים תודרכו ע"י הנאשם כיצד להגיע למקומות המפגש.
הנהגים העבירו את כלי הרכב ממקום המפגש לרשות הפלשתינית - שם נמכרו שלמים או כחלפים.
עבור כל כלי רכב גנוב - וביניהם רכבים חדישים ויקרים - קיבל הנאשם מהסוחרים, בין 4000 - 3000 ש"ח, לעיתים פחות.
כידוע, נגע זה של עבירות רכוש, הפך זה מכבר ל"מכת מדינה" של ממש במקומותינו - כאשר אזרחים תמימים, עומדים חסרי אונים ונואשים, למול קנייניהם הנפרצים ונגנבים.
ר' לענין זה קביעתו של כב' השופט קדמי בע"פ 5724/05 אבו דחל נ' מ"י:
"גניבת רכב הפכה למכת מדינה... אין מנוס מהטלת עונשים קשים... על מנת לקבוע בהכרת הכל את חומרתן ולקדם בדרך זו את גורם ההרתעה."
למרבה הצער, האמירה כי עבירות רכוש שכאלה הפכו למכת מדינה, לא רק שהפכה נדושה, אלא שלא רואים נסיגה כלשהיא בממדי התופעה.
נהפוך הוא!,
"וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ', י"ד) - ומושיע איין.
ברי, כי עבירות שכאלה זורות פחד ומערערות את אמון הציבור בשלטון החוק, כמו גם ביכולת הרשויות לאכפו.
בנקל ניתן לעמוד על תחושת תסכולם ועוגמת הנפש שנגרמה לבעלי הבית, אשר קמו בבוקר לשגרת יומם ומצאו, כי אחד או
שני רכביהם נגנבו מן החניה שבביתם - הוא מבצרם - והם נעלמו ואינם.
יפים לכך הדברים שנאמרו ברע"פ 1708/08, לוי נ' מ"י: