10 שנות מאסר בגין סיוע לרצח על כבוד המשפחה

מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם עולה, כי בחודש מאי 2008 נישאה סאמר אבו ג'אמע (להלן: "המנוחה") למוניר אבו-מוסטפא, אחיו של הנאשם. מוניר עזב את הארץ בתאריך 08/01/09, אך נשאר בקשר טלפוני עם משפחתו ועם המנוחה.

בחודש ינואר 2009, עברה המנוחה להתגורר באשקלון יחד עם בתה ד' (ילידת 28/08/06), והייתה בקשר רומנטי עם באדר אבו-סבית. מוניר, בשיחותיו עם המנוחה, איים עליה, שתעזוב את באדר ותחזור אליו או שיהרוג אותה, והוא אף פנה לבאדר בעניין זה.

הנאשם ובני משפחתו לא היו מרוצים מהקשר שבין מוניר והמנוחה, בתקופה בה היו נשואים.

על רקע זה, החליטו הנאשם ואחיו הצעיר מ' (קטין יליד 08/09/91), לשים קץ לחייה של המנוחה.

בתאריך 23/01/09, בין השעות 16:00 ל-16:30, הצטיידו הנאשם ואחיו בכובע, תרסיס פלפל, כפפות צמר וסכין, ונסעו ברכבו של הנאשם לאשקלון. הנאשם הוריד את אחיו בסמוך לבית המנוחה, והאח נטל עמו את הכובע, הכפפות, הסכין ותרסיס הפלפל ועלה לבית המנוחה, בעוד הנאשם המתין לו ברכבו. האח הגיע לבית המנוחה, ומשזו פתחה לו את הדלת - נכנס פנימה, התיז לעברה מתרסיס הפלפל ואחר כך דקר אותה בחזה, בגבה, בצווארה משמאל מאחור (עם נזק בריאה הימנית), ואף גרם לה לפצעי חתך נוספים בזרוע ובשורש כף יד ימין. את בתה הפעוטה של המנוחה, ד', סגר האח באחד החדרים.

לאחר מכן, יצא האח מהבית, סגר את הדלת ופנה לרכבו של הנאשם. בדרכו לרכב, השליך את הכובע, הכפפות והסכין, עלה לרכבו של הנאשם, וביחד נסעו השניים מהמקום.

כתוצאה ממעשיו של האח נגרם למנוחה נזק חמור ללב, שגרם למותה.

רק למחרת, ביום 24/01/09, בסמוך לשעה 13:00, נמצאה המנוחה מתבוססת בדמה על הרצפה בביתה, כאשר כל אותה העת, בתה הקטנה משוטטת בדירה ללא יכולת לצאת ממנה.

היות ובמעשיו אלה סייע הנאשם לאחיו להמית את המנוחה, לאחר שהחליטו להמיתה בדם קר ומבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שיכלו להבין את תוצאות מעשיהם ולאחר שהכינו עצמם להמית אותה והכינו סכין לצורך זה - הוא הורשע בביצוע עבירה של סיוע לרצח לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 32(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.         נוכח גילו הצעיר של הנאשם, נתבקש שירות המבחן להכין עליו תסקיר.

מהתסקיר עולה, כי הנאשם צעיר בן 21, נשוי ואב לילדה בת כשנה. הוא נישא 3 חודשים בטרם מעצרו, ובתו נולדה במהלך מעצרו. טרם מעצרו, התגורר עם משפחתו  ברהט. הוא סיים 12 שנות לימוד, ומאז היה בן 13 השתלב במעגל העבודה ועזר בפרנסת המשפחה. לפני מעצרו עבד אצל אחיו, שהינו קבלן לעבודות עפר ברהט.

אביו נישא ל-3 נשים ולו 19 ילדים. הנאשם הינו בנה השני, מבין חמישה ילדים, של אשתו השלישית של אביו. כשהיה בן 12, מת אביו באופן פתאומי מדום לב, והנאשם נאלץ לעזור לאמו בנטל הכלכלי של המשפחה.

בהיות הנאשם כבן 16 הוא עבד, במקביל ללימודיו, במפעל לנייר טואלט שבבעלות אחיו, וכתוצאה מחוסר תשומת לב נכנסה ידו למכונת חיתוך ונחתכו לו 3 אצבעות. בגין נכות זו הוא מוכר כסובל מ-92% נכות במל"ל.

שרות המבחן התרשם, כי הנאשם הינו צעיר בעל יכולת ורבלית טובה, המתבטא בפתיחות רבה, מביע רגשות ומתחבר אליהן. עוד התרשם, כי לאורך השנים הוא הפנים מערכת נורמטיבית ואף פעל לפיה, לקח על עצמו את תפקיד האחראי הנוסף בבית אמו ותפקד באופן תקין ומלא. לכן, הוא גם מסוגל לראות את חומרת מעשיו, את משמעותם ואת המחירים שעליו לשלם בגינם.

הנאשם סיפר לשירות המבחן, כי הכיר היטב את המנוחה, כי היה עמה בקשר עמוק וקרוב, היה בן בית בביתה, אהב אותה כאחות גדולה והיא אף שימשה עבורו דמות משמעותית, אשר נהגה לייעץ לו ולתמוך בו בעיתות מצוקה. לדבריו, הוא חש כאב על אובדנה.

שירות המבחן אף שוחח עם אמה של המנוחה, אשר סיפרה כיצד אינה מצליחה לנהל אורח חיים תקין מאז רצח בתה. היא חשה כעס רב על הנאשם ואחיו, בכתה פעמים רבות לאורך השיחה עמה והתקשתה לדבר על בתה בלשון עבר. גם היא סיפרה, כי הנאשם היה קרוב לבתה, היא טיפלה בו ודאגה לו כאח צעיר. אשר לבתה הפעוטה של המנוחה סיפרה האם, כי מאז הרצח עברה הילדה להתגורר עם אביה בתל-שבע והיא שומרת על קשר קבוע עמה. לדבריה, הילדה מבקשת את אמה, מביעה צער וגעגועים רבים אליה ומתקשה להתמודד עם אובדנה. האם אף ציינה בפני שירות המבחן, כי היא מעוניינת שהנאשם ייענש בחומרה.

שירות המבחן ציין בתסקירו, כי הנאשם הודה בחלקו בביצוע העבירה וסיפר, כי התבקש על ידי אחיו מוניר, שהיה נשוי בעבר למנוחה, להסיע את האח הצעיר לבית המנוחה. לדבריו, ידע שברצונו של אחיו לפגוע במנוחה כדי לנקום בה, אם כי גם ציין, שלא ידע שבכוונתו לרצוח אותה. כבר כאן נציין, כי בכתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הודה הנאשם ללא הסתייגות, נאמר במפורש, כי הנאשם ואחיו החליטו לשים קץ לחייה של המנוחה (סעיף 5 לעובדות כתב האישום), ובפנינו לא חזר בו הנאשם מהודאתו זו.