012 סמייל תקשורת בע"מ ח.פ 514350024 נ' אהרן שלום

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של כב' הרשם ניר זיתוני שניתן ביום 13.9.11 ואשר במסגרתו נמחקה תביעת המערערת והיא חויבה בתשלום הוצאות בסך 3,000 ₪ לנתבע-המשיב.

רקע:

המערערת סיפקה לטענתה למשיב שירותי אינטרנט . בין הצדדים נחתם הסכם טלפוני ביום 25.1.07 על פיו יחובר המשיב לשירותי אינטרנט כנגד תשלום של 53 ₪ לחודש החל מהחודש השני ובהתחייבות לשנה. המשיב השתמש בשירותים כחצי שנה אך לא שילם בגין כך ובנוסף הפר את התחייבותו להתקשרות של שנה. לטענת המערערת נתבע רק בגין השימוש בפועל.

סכום התביעה 486.39 ₪.

הנתבע אגב,לא הציג חזית הגנה מפורטת ולמעשה הודה בדיון בפני כב' הרשם שאם היה יודע שמדובר בחוב של כ-400 ₪,היה משלמו, אח"כ ביקש הוכחה שהתקשר בהסכם,בדיון לפני התברר שאכן היה לו חשבון בנק כמו זה שבו ניסתה המערערת לגבות את הכספים וכי שם בנו "אביב" בדיוק כמו שם המשתמש המופיע ברישומי המערערת ולכאורה מרישומי המערערת כפי שצורפו לערעור,היתה גם גלישה בפועל בשם משתמש זה.

התביעה הוגשה בהוצל"פ למרות שאין חולק כיום כי איננה מתאימה להגשה שכזו ונוכח היעדר הסכם בכתב בין הצדדים.

המערערת טוענת כי מחיקת התביעה היא סעד קיצוני וניתן היה לתת רשות להגן או להעבירה לפסים של סדר דין אחר ומתאים.

כמוכן טוענת המערערת כי שגה כב' הרשם כאשר הטיל עליה הוצאות כה כבדות ורק בגלל שגגה באופן הגשת התביעה וכאשר המשיב כלל לא היה מיוצג ולא נשא בהוצאות ממשיות בגין ההליך שנמחק.

המשיב לא הגיש עיקרי טיעון למרות שקיבל את כתב הערעור,הזימון לדיון וגם את עיקרי הטיעון מטעם המערערת.

בדיון נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסדר ברם הדבר לא צלח.

דיון:

ב"כ המערערת טען כי המשיב לא הגיש עיקרי טיעון ולכן יש לקבל את הערעור ולחייבו בהוצאות.

תקנה 446 קובעת כי בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעון,דינו כבעל דין שלא התייצב לדיון.

המשיב טען כי הוא אזרח מן השורה שאיננו מיוצג ע"י עו"ד. ייתכן שכך הדבר ברם אין בזה כדי לשנות מהעובדה כי עיקרי הטיעון לא הוגשו וכי המחוקק איננו מבדיל בין בעלי דין מיוצגים ללא מיוצגים בעניין זה.

יחד עם זאת,תקנה 450 מאפשרת בירור הערעור גם אם "לא התייצב" המשיב,כמובן שאז אין משקל רב לטענותיו שלא הוגשו וכמובן שאז ניתן לחייב משיב שלא התייצב בהוצאות בין אם מתקיים דיון לגופו של עניין ובין אם נדחה הדיון בשל מחדלו של המשיב.

בחרתי באפשרות זו של בירור הערעור על פני דחיית מועד הדיון ולכן הערעור לא יתקבל באופן "אוטומטי" אלא לאחר בחינת העניין והטענות.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם למחוק את התביעה. התביעה הוגשה שלא בהתאם לסדרי הדין,בזמן הדיון בפני כב' הרשם לא ניתן היה ל"תקן" את הפגם,מסמך מהותי לא הוצג למרות שהתבקש.

מסלול ההוצל"פ מקנה יתרונות רבים למערערת ולכן יש להקפיד על עמידה בדרישות הדין ביחס למסלול זה,לא היה גם מקום לתת רשות להגן במקום מחיקת התביעה משום שלא היו טענות הגנה ממשיות והיות ולא היה למה להתייחס בשאלת החבות. לרשם מסור שיקול דעת האם להשאיר על כנה תביעה סתמית שמולה התנגדות/הגנה סתמית לא פחות או למחוק את ההליך כאשר ברור כי המחיקה איננה חוסמת את דרכה של המערערת להגיש תביעה חדשה,מסודרת ומבוססת.

אשר לחיוב בהוצאות,כאן יש לדון בשני ראשים של העניין,האחד עצם החיוב והשני גובה החיוב.