ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
1762-11-10
18/06/2013
|
בפני השופט:
עבאס עאסי
|
- נגד - |
התובע:
רוזין 'סרגיי
|
הנתבע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
רקע כללי
התובע יליד 1976, נפגע בתאונת דרכים ביום 5/10/2009 כאשר בעת שרכב על אופנוע התנגש ברכב אחר אשר סטה שמאלה, וכתוצאה מכך הוא נפל מהאופנוע לארץ. ממקום התאונה פונה התובע באמצעות אמבולנס לביה"ח שערי צדק, שם טופל ושוחרר לאחר מכן.
הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה בביטוח חובה את האופנוע שבו נהג התובע בעת התאונה.
אין מחלוקת בשאלת החבות, אלא אך בשאלת שיעור הפיצויים להם זכאי התובע.
הנכות הרפואית
לבדיקת התובע מונו שני מומחים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה ובתחום האף-אוזן-גרון.
תחום האורתופדיה
בתחום האורתופדיה מונה ד"ר שי לוריא כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מציין ד"ר לוריא כי בחדר המיון נרשם כי התובע נחבל בכתף ימין ובכף רגל ימין, נפיחות וחסר בציפורן אצבע בכף רגל ימין; שבר תוך מפרקי של הגליל המקורב של הבוהן ושבר ללא תזוזה של הטוברוסיטי הגדול של ההומרוס המקורב בכתף; הפצעים טופלו במיון והופנה להמשך ביקורת אמבולטורית.
עוד מציין ד"ר לוריא בחוות דעתו כי, בתיעוד הרפואי לא נמצא קרע בכתף באולטרסאונד, וכי קיימת תזוזה בשבר בבוהן ימין; בבדיקה נמצאה רגישות בצוואר ולאורך גפה עליונה ימין עם הגבלה בתנועת הצוואר; בדיקה עצבית תקינה בגפיים; נמצאה הגבלה בתנועת הכתף עם רגישות, ורגישות עם הגבלה בתנועה של הבוהן בכף הרגל.
בסיכום חוות דעתו קבע ד"ר לוריא כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 2.5% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי, לפי סעיף 37 (5)(א) מותאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי; נכות בשיעור 5% בגין פגיעה במרפק גליל המקורב של הבוהן בכף הרגל עם הגבלה בתנועה ללא רגישות ניכרת, לפי סעיף 50 (3) לתוספת לתקנות מותאם.
ד"ר לוריא ציין עוד כי, לא נותרה נכות בכתף משום שמדובר בפציעה קלה בלבד של שרירי הכתף המסובבים, ומשום שבבדיקת האולטרסאונד לא נמצא קרע של שרירים אלה.
ד"ר לוריא אישר לתובע נכות זמנית מלאה למשך 4 שבועות ו- 5 ימים נוספים לאחר הוצאת ציפורן חודרנית בכף רגל ימין, על פי תעודות המחלה שהופקו לו.
בתשובות לשאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי ב"כ התובע, ציין ד"ר לוריא כי השבר בטוברוסיטי שליד הכתף הוא חוץ מפרקי וללא תזוזה, ולא ניתן לייחס את הממצאים באולטרסאונד לשבר זה; לא הודגם באולטרסאונד נזק ניכר למפרק; הודגם נוזל אשר ייתכן והוא משקף תהליך דלקתי של המפרק סביב השרירים המסובבים והמייצבים של המפרק; נזק זה אינו מקנה נכות.
התובע לא השלים עם ממצאיו של ד"ר לוריא ועל פי בקשתו, נחקר ד"ר לוריא פעמיים על תוכן חוות דעתו. החקירה התמקדה בעיקר בעניין הפגיעה והנכות בכתף.
במהלך חקירתו עמד ד"ר לוריא על דעתו והוא חזר ואישר כי לא הכחיש כי קיימת הגבלה בתנועות הכתף אצל התובע וכי קיים כאב בכתף, אולם לדעתו ממצאים אלה אינם מקנים נכות.
ד"ר לוריא אף מסר כי, גם הממצאים בבדיקת ה-MRI שנערכה לתובע אינם מצביעים בהכרח על קיומה של נכות בכתף אצל התובע.
ד"ר לוריא ציין במהלך עדותו:
"ש. עזוב את ה- MRI, בהנחה ויש לו טווח תנועה כזה ואין לו יציבות והוא יחיה ככה?