שלילת מלוא פיצויי הפיטורים ממזכירה שמעלה והפרה אמון

_yyy רקע כללי

1.         בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים.

_y להלן תמצית העובדות הצריכה להכרעה

2.    התובעת הועסקה בנתבעת כמזכירה החל מיום 21.1.04 ועד ליום 2.3.08, עת פוטרה לאלתר.

לטענת הנתבעת, הפסקת עבודתה של התובעת היתה עקב הפרות משמעת חמורות ומעילה באמון לאחר שהתובעת חדרה ללא הרשאה לתיקי הנהלת החשבונות של הנתבעת על מנת לעיין בנתוני השכר של העובדים ולאחר מכן, אף הפיצה את נתוני השכר בין עובדי הנתבעת.

הנתבעת טענה כי למעשה זה קדמו הפרות משמעת נוספות כמו סירוב של התובעת להשיב לפניות טלפוניות, סרוב להכשיר עובדים חדשים בנתבעת ולמלא אחר הוראות הממונים עליה.

מהראיות עולה כי עוד ביום 2.3.08 קיבלה התובעת מכתב פיטורים בו נכתב כך:

"הריני להודיעך על הפסקת עבודתך לאלתר בחברת דסל החל מתאריך 2.4.08" 

(ראה - נספח ב' לכתב התביעה).

אין חולק כי הנתבעת כתבה לתובעת מכתב פיטורים נוסף הנושא תאריך 3.3.08, אשר כותרתו: "הודעת פיטורין עקב הפרת משמעת חמורה" .

לטענת התובעת המכתב התקבל אצלה רק ביום 28.5.08, לאחר שדרשה לקבל פיצויי פיטורים. מנגד, טענת הנתבעת כי מכתב זה נמסר לתובעת עוד בחודש 3/08 והועבר אליה בשנית בחודש 5/08.

מכל מקום, במכתב הפיטורים הנוסף נכתב כדלקמן:

"בהמשך לבירור שנערך עמך בתאריך 2.3.08, הננו להודיעך כדלקמן:

1.     עקב הפרת משמעת חמורה, הבאה לידי ביטוי באופן שלא מילאת כראוי את חובותייך, נמנעת מלענות לפניות טלפוניות, נמנעת מלבצע את הוראות מעבידך והגדלת לעשות שעה שחדרת למידע בדבר גובה משכורות ותנאי העסקה של העובדים בחברה והפצת אותו בקרב עובדי החברה, הינך מפוטרת מעבודתך בחברתנו לאלתר החל מהיום 3.3.08.

2.     למרות שבשל המעשה החמור שעשית, אינך זכאית להודעה מוקדמת, הרי שחברתנו נכונה לשלם לך, לפנים משורת הדין, את דמי ההודעה המוקדמת והללו ישולמו לך בשכרך לחודש הבא.

3.     במועד בו תקבלי את שכר החודש האחרון לעבודתך ישולמו לך אף דמי פדיון החופשה ודמי ההבראה, להם הינך זכאית על פי דין."

התובעת הכחישה מכל וכל את טענות הנתבעת במכתבה כאמור וטענה כי היא לא עברה עבירת משמעת וכי לא צוינה בו עילה לשלילת זכאותה לתשלום פיצויי פיטורים.

3.    נקדים ונציין כי אשר למחלוקת העובדתית בין הצדדים הנוגעת להתנהלותה של התובעת, מעדיפים אנו את גרסתה של הנתבעת על פני זו של התובעת.

לענין זה נציין כי התרשמותם של כל חברי המותב היתה כי דברי העד המרכזי מטעם הנתבעת, מנהל הנתבעת מר כתריאל, היו נכונים ואמינים ואילו עדותה של התובעת היתה בלתי מהימנה.