אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"א 7027-06

פסק-דין בתיק ת"א 7027-06

תאריך פרסום : 06/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
7027-06
16/01/2014
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד גיורא אבן צור
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד יוסי נוילנדר ממשרד עו"ד ויסגלס
פסק-דין

1.      מונחת בפניי תביעתו של התובע, מר פלוני, יליד 1961 (להלן: " התובע"), לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו עקב ניתוח להסרת גידול בחוט השדרה, ניתוח שבוצע, לטענתו, באופן רשלני על ידי הצוות הרפואי של הנתבעת. לטענתו, כתוצאה מהתרשלות זו, נגרמה לו פגיעה קשה ובלתי הפיכה לחוט השדרה בעקבותיה משותק הוא בשתי רגליו ועל כן נזקק לשירותים סיעודיים.

2.      הנתבעת, מדינת ישראל, הינה מפעילת בית החולים "איכילוב" ( להלן: " בית החולים") העוסק במתן טיפולים רפואיים ואשפוז חולים ובו בוצע, ביום 15.02.99, הניתוח לתובע על ידי המנתח פרופ' שלמה קונסטנטיני (להלן: " המנתח" או "פרופ' קונסטנטיני") . בכל העת הרלוונטית לתובענה זו, היה בית החולים המעביד ו/או האחראי על המנתח אשר ביצע את הניתוח כפי שיפורט להלן.

3.      הצד השלישי 1, חברת אורגיל ציוד רפואי בע"מ (להלן: " אורגיל") הינה החברה שסיפקה את מכשיר הניטור ששימש לניתוח, בו הסתייע המנתח. הצד השלישי 2, פרופ' יוסף אטיאס (להלן:" המנטר"), הינו מפעיל מכשיר הניטור מטעם אורגיל ושירותיו נשכרו על ידי בית החולים להפעלת מכשיר הניטור בניתוח. 

העובדות הצריכות לעניין

4.      בתחילת חודש פברואר 1999 החל התובע לסבול מכאבים ברגל ימין, בצוואר ובגב העליון. בעקבות כאבים אלו, פנה התובע, ביום 08.02.99, לחדר המיון בבית החולים תל השומר, הוא שוחרר לביתו וחזר יום למחרת בשל תלונות דומות וחוסר יכולת לתת שתן. בבדיקת  MRI אשר בוצעה לתובע בבית החולים, נצפה אצל התובע גידול מורחב בחוט השדרה, בגובה חוליות חזה 6-12, וכן הודגמו ציסטות בתוך חוט השדרה, ונקבע כי עליו לעבור ניתוח להסרת הגידול.

5.      התובע, באמצעות בני משפחה, קיבל המלצה מהרב פירר להתייעץ עם פרופ' אפשטיין (ז"ל), אשר היה, בעת הרלוונטית לתובענה זו, מומחה בעל שם עולמי בניתוחים מסוג זה, ואשר עבד בבית חולים בארצות הברית. התובע שקל לטוס לארצות הברית כדי להיפגש עם פרופ' אפשטיין ז"ל, ואף נקבעה לו פגישה עם פרופ' אפשטיין, ליום 15.02.99, במרכז המתמחה בניתוחים אלו בבית החולים האוניברסיטאי בניו יורק, לאחר שנשלחו לפרופ' אפשטיין צילומי ה-MRI של התובע, ואף נרכשו לשם כך כרטיסי טיסה.

6.      במקביל, לאחר קבלת האבחנה בדבר הגידול, נעשתה פנייה מצד גיסו של התובע, שהינו קרוב משפחה של פרופ' קונסטנטיני, אל פרופ' קונסטנטיני, לבחינת האפשרות כי התובע יעבור  הניתוח אצלו, בארץ. בעקבות כך, הגיע התובע, לפגישת ייעוץ עם פרופ' קונסטנטיני, אשר אין חולק כי התמחה אצל פרופ' אפשטיין במהלך השנים 1991-1993, וריכז את ניתוחי חוט השדרה בבית החולים איכילוב, כך שבזכות עצמו רכש פרופ' קונסטנטיני מוניטין רב בתחום ניתוחי חוט שדרה.

7.      לטענת התובע, באותה פגישה ציין בפניו פרופ' קונסטינטיני, כי לשם קבלת אישור לאבחנה ולאפשרות לבצע את הניתוח על ידו, התייעץ בעניינו, בשיחת וידיאו עם פרופ' אפשטיין, תוך התייחסות לממצאי ה- MRI של התובע. לטענת התובע, פרופ' קונסטנטיני השרה בטחון רב באותה שיחה והסביר לו, כי הוא יוכל לנתחו באותה שיטה שמבצע פרופ' אפשטיין, תחת ניטור מלא, בליווי צוות ניטור עם מכשור ייחודי, המאפשר למנתח לכרות את הגידול במלואו מבלי לפגוע בחוט השדרה (להלן : "כריתה מלאה ו/או רדיקאלית") וזאת להבדיל משיטת ניתוח ללא ניטור, בה מסירים רק את מירב הגידול הנצפה בעין (להלן: " כריתה חלקית").

8.      התובע התרשם כי יכולותיו הטכניות והטכנולוגיות של פרופ' קונסטנטיני דומות לאלו של פרופ' אפשטיין וכי פרופ' קונסטנטיני יוכל לנתחו במועד מוקדם יותר ועל כן החליט לעבור את הניתוח בארץ, אצל פרופ' קונסטנטיני בבית החולים איכילוב.

9.      ביום 15.02.99 נותח התובע בבית החולים איכילוב על ידי פרופ' קונסטנטיני. הניתוח התבצע כאמור תחת ניטור מלא, בליווי מנטר צמוד, פרופ' אטיאס, כאשר מטרת הניטור הינה להצביע על הפעילות העצבית באזור המטופל. במהלך הניתוח אמור המנתח לקבל קריאות ממכשיר הניטור שיעידו על התקרבות לחוט השדרה, וזאת על מנת להימנע מפגיעה אפשרית בחוט השדרה ולאפשר למנתח לבצע כריתה מלאה, ככל שאפשר, של הגידול.

10.  במהלך הניתוח הוסר הגידול במלואו אולם, לתובע נגרמה פגיעה קשה ובלתי הפיכה לחוט השדרה והוא התעורר משותק לחלוטין ברגליו וללא יכולת לשלוט בצרכיו. בעיקרון, המנתח היה אמור לקבל, במהלך הניתוח, קריאות ממכשיר הניטור שיעידו על התקרבות כדי פגיעה אפשרית בחוט השדרה, ובקבלת התראה מעין זו אמור היה המנתח לחדול מלהסיר הגידול בנקודה זו. בניטור יעיל, בדרך כלל, נמנעת פגיעה נוירולוגית. במקרה דנן, נמצא, כי בסתירה לתוצאה הקשה שנגרמה לתובע בעקבות הניתוח, תוצאות הניטור, במהלך כל הניתוח, הראו שיפור בפוטנציאלים המוטוריים, כך שלפיהן היה התובע אמור לצאת מהניתוח לא רק שלא משותק, אלא אף עם שיפור בהליכתו.

11.  אין מחלוקת, כי שיטת הניטור בה הסתייע המנתח במהלך הניתוח הינה שיטת ניטור המכונה NMEP  -שיטת הגירוי הספניאלי (עמוד השדרה) ( להלן: " הניטור הספינאלי"). בשיטה זו מועבר גירוי חשמלי דרך המסילות המוטוריות בעמוד השדרה  לכיוון הרגליים.

במהלך שמיעת הראיות ולנוכח עדויות המומחים, לרבות מומחה התובע, לא היה עוד חולק, כי שיטת ניטור זו הייתה שיטת הניטור היחידה שהייתה בשימוש מאושר בישראל, בתקופה בה נעשה הניתוח.

אל מול שיטה זו נמצא, כי באותם זמנים, קיבל פרופ' אפשטיין, אישור מועדת הלסינקי לבצע ניסויים בבני אדם והוא ניתח חלק מהחולים שהגיעו אליו, ובכפוף לקבלת הסכמתם, בסיוע שיטת ניטור חדשנית, אשר פותחה על ידי המנטר שעבד לצידו של פרופ' אפשטיין, השיטה הטראנס קרניאלית - TCMEP  (להלן: "השיטה הטראנס קרניאלית" ו/או " השיטה החדשה"), המבצעת ניטור דרך הגולגולת, שיטה בה מתבצע גירוי מגנטי של המסילה המוטורית.

כאמור, שיטה זו הייתה, בעת הרלוונטית, שיטה חדשנית, ניסיונית -מחקרית, ופרופ' אפשטיין קידם ניתוחים, בסיוע שיטה זו, אצל חולים שהסכימו להשתתף במחקר ניסויי זה, והכול תחת פיקוחה של ועדת הלסינקי. ניתוחים אלו בוצעו לצד ניתוחים בהם נעשה שימוש בשיטה המקובלת - הניטור הספינאלי.

מטבע הדברים, שיטה זו, באותם זמנים, טרם קיבלה את אישור משרד הבריאות האמריקאי Food and Drug Association -U.S (להלן: "" FDA). וגם לא הייתה בשימוש בארץ, גם לא באופן ניסיוני.

טענות התובע:               

12. בכתב תביעתו, טען התובע כי הנתבעת ו/או צוות הנתבעת התרשלו כלפיו בכך, שלא דאגו להסתייע בשיטת ניטור מקובלת, שניתחו אותו תוך הסתייעות בשיטת ניטור רשלנית ו/או בלתי אמינה, תוך שימוש במכשיר ניטור בלתי תקין ובלתי אמין שגרם להטעיית המנתח ובהתאם, לפגיעה בחוט השדרה.

כן טען לנזק ראייתי נוכח העדר רישומים של מהלך הניטור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ