פסק-דין בתיק רע"א 9030/04

1.        בפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס), האחת מיום 21.1.01 והאחרת מיום 17.10.04. בהחלטות אלו הורה בית המשפט למבקשים להגיש כתבי הגנה במענה לתביעה שהוגשה נגדם על ידי המשיבים. הבקשה האחת הוגשה רק בשנת 2004, לאחר שניתנו ארכות להגשתה. העיכוב במתן פסק דין זה נבע, בין היתר, מהליכים קשורים נוספים שהיו תלויים בבית משפט זה.

2.        המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב תביעה נגד המבקשים. הרקע לתביעה הינו טענות של המשיבים, בעלי מניות מיעוט בחברת אלסינט בע"מ (להלן - החברה), כי הם קופחו על ידי המבקשים. רשימת הנתבעים (הם המבקשים דכאן) כוללת את בעלי השליטה הישירים והעקיפים בחברה וכן דירקטורים ונושאי משרה שכיהנו בזמנים שונים בחברה או בחברות שהיו בעלות השליטה בה. הטענות המועלות בתביעה הינן, בתכלית הקיצור, אלו: בעלי השליטה בחברה ונושאי המשרה בה גרמו למימוש נכסי החברה וניצלו את תמורת המימוש באופן שהיה בו כדי לקפח את המשיבים. המשכו של הקיפוח היה בהעברת השליטה העקיפה בחברה לידיו של המבקש 4 (להלן - זיסר). העברת השליטה התבצעה על דרך מכירת מניותיה של בעלת השליטה הישירה בחברה, המבקשת 14 (אלביט הדמיה בע"מ), לחברה הנמצאת בשליטתו העקיפה של זיסר. ברכישת השליטה פעל זיסר, כך על פי הנטען, מתוך כוונה לרוקן את החברה מנכסיה ולהשתמש בה לטובתו הוא באופן פסול. לפי הטענה, נמשך הקיפוח גם לאחר חילופי השליטה והוא התבטא, בין השאר, בכך שזיסר גרם למבקשת 14 לחזור בה מהצעת רכש שפרסמה למניות החברה. עוד מועלות בתביעה טענות שונות נגד התנהלותם של המשיבים שאין צורך להיכנס לפרטיהן. בגין טענות אלו נתבקש בית המשפט ליתן שורה של סעדים, בחלקם חלופיים, להסרת הקיפוח של המשיבים. בכתב התביעה צוין לגבי חלק מהסעדים כי הם מתבקשים גם כתביעה נגזרת בשמה של החברה. בנוסף, הגישו חלק מהתובעים, בד בבד עם הגשת התביעה, בקשה לאשר אותה כתביעה ייצוגית. המבקשים הגישו בקשה לסילוקה על הסף של הבקשה. ביום 16.8.00 נעתר להם בית המשפט (כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס) והורה על מחיקתה של הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית משפט זה דן בבקשה כבערעור וביום 14.12.06 ניתן בו פסק דין (רע"א 7028/00 אי. בי. אי ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ (טרם פורסם, 14.12.06)). פסק דינו של בית המשפט המחוזי בדבר מחיקת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בוטל. הדיון בבקשה הושב לבית משפט קמא על מנת שידון בה לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן - חוק תובענות ייצוגיות).

3.        עניינן של הבקשות לרשות ערעור דנא הינו, כאמור, שתי החלטות של בית המשפט בהן נקבע כי על המבקשים להגיש כתבי הגנה. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 21.1.01 טענו המבקשים, כי אין לחייב אותם להגיש כתבי הגנה כל עוד לא הוכרעה בקשת הרשות לערער על אי אישור התביעה כתביעה ייצוגית וכן כל עוד לא הוחלט האם לאשר את התביעה כתביעה נגזרת. בהחלטה שניתנה בו ביום דחה בית המשפט את טענותיהם וקבע מועדים (מדורגים בין המבקשים) להגשת כתבי הגנה. בהמשך האריך בית משפט קמא את המועד להגשת כתבי ההגנה וזאת בשל התנהלותם של הליכים שונים הקשורים לתשלום אגרת התביעה על ידי המשיבים. לאחר שהסתיימו ההליכים בעניין האגרה בבית משפט קמא נדרש הוא שוב לעניין כתבי ההגנה וקבע, בהחלטה מיום 17.10.04, כי יש להגישם. בהחלטה אחרונה זו דחה בית המשפט את טענת המבקשים, כי הבקשה לאישור התביעה כתביעה נגזרת הוגשה שלא כדין כיוון ששולבה בתוך כתב התביעה עצמו ולא הוגשה כבקשה נפרדת. עם זאת, בשל היקפו הרב של החומר קצב בית המשפט 75 ימים להגשת כתבי ההגנה (על ידי כל המבקשים, במקביל). נגד שתי החלטות אלו הוגשו בקשות הרשות לערער שלענייננו. יצוין, כי ביום  21.2.06 החלטתי כי הטיפול בבקשות יוקפא עד להחלטה בבקשת רשות לערער שהוגשה נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר האגרה, וכי כל עוד הטיפול מוקפא אין על המבקשים חובה להגיש כתבי הגנה. ביום 26.10.06 ניתנה החלטה בבקשה האמורה (רע"א 9043/04 אלסינט נ' גדיש (לא פורסם, 14.12.2006)). החלטתי לדון בבקשות כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פיה.

4.        הבקשות שלפניי מעלות שתי שאלות: שאלה אחת היא האם המבקש את אישור בית המשפט להגיש תביעה נגזרת רשאי לכלול את בקשתו זו בכתב התביעה עצמו או שנדרש הוא להגיש לשם כך בקשה בכתב נפרדת. שאלה שנייה היא מהו מועד הגשתו של כתב הגנה בתביעה אשר מתבקש לאשרה כתביעה נגזרת. ובאופן ממוקד יותר: האם מרוץ הזמנים להגשת כתב הגנה מתחיל מעת הגשת התביעה או מעת שאושרה הבקשה לאישור התביעה הנגזרת. לא ניתן למצוא לשאלות אלה תשובה ישירה בחוק. סעיף 194 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - החוק) מאפשר לבעל מניה ולדירקטור להגיש תביעה נגזרת, בהתקיים התנאים המנויים בחוק. סעיף 206 לחוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות אשר יסדירו את האופן הדיוני בו יתנהלו הליכי האישור של תביעה נגזרת. עד כה לא פעל השר בהתאם לסמכותו זו. אף הפסיקה טרם אמרה דברה מאז חקיקת החוק. בע"א 324/88 ברבלק נ' שביט, פ"ד מה (3) 562, נפסק, כי אין לברר את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת בגדר הליך נפרד קודם להגשת התביעה עצמה, אלא "הבירור המקדמי ייעשה במסגרת התביעה גופה, בדרך של דיון דו-שלבי, באותו הליך עצמו, כמקובל עלינו בתביעות נזיקין, בהן נחתכת תחילה שאלת האחריות ורק לאחריה שאלת הנזק" (עמ' 569). ואולם, האמור שם אינו מתייחס לשאלה האם קיימת חובה להגיש בקשה נפרדת לאישור התובענה הנגזרת בגדר התובענה.

5.        שאלת הדרך הדיונית הראויה להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת כרוכה במידה רבה בדרישות שיש לעמוד בהן על מנת שישוכנע בית המשפט כי התביעה וניהולה הן לטובת החברה (ראו, סעיף 198(א) לחוק). היקפן של דרישות אלה טרם נקבע בבית משפט זה (ראו, ע"א 9491/04 שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ (טרם פורסם, 23.8.2006), בפסקה 7 לפסק הדין). לפיכך, ובהעדרה של הוראת דין המורה על הגשת בקשה בכתב לאישור תביעה נגזרת, איני רואה מקום לקבוע כי לא ניתן לכלול את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת בכתב התביעה עצמו. האופן הדיוני המדויק בו תתברר הבקשה לאישור תובענה נגזרת ייקבע על ידי בית משפט קמא בבוא העת, בין לפי בקשה של אחד מבעלי הדין ובין מיוזמת בית המשפט במהלך קדם משפט.

6.        אשר להגשת כתבי הגנה, נראה כי בנסיבות המקרה ממילא יש לחייב את המבקשים להגיש כתבי הגנה, אף בטרם אושרה התביעה הנגזרת. כאמור, אישור התביעה כתביעה נגזרת התבקש לגבי חלק מהסעדים בתביעתם האישית של המבקשים. ברי, כי אף אם לא תאושר התביעה הנגזרת יידרשו המבקשים להתגונן מפני התביעה האישית. לא מקובלת עליי טענת המבקשים לפיה עילות התביעה הנגזרת ועילות התביעה האישית שונות לחלוטין ומשכך אין לקשור בין כתב הגנה בתביעה האישית לבין כתב ההגנה בתביעה הנגזרת. אף שקיים שוני משפטי בין העילות, העובדות שביסוד התביעה האישית והתביעה הנגזרת הינן זהות. עיון בכתב התביעה מלמד, כי כל כולה של התביעה נסמכת על מסכת עובדתית אחת שאינה ניתנה להפרדה באופן שאינו מלאכותי. הצורך להתגונן בכתב ההגנה גם מפני התביעה הנגזרת לא יוסיף, אם כן, באופן משמעותי על המאמץ הנדרש להכנת כתב ההגנה בתביעה האישית. הגשת כתבי ההגנה אף עשויה לייעל את הליך אישור התביעה הנגזרת, שכן היא תאפשר הצגת תמונה מלאה יותר של העובדות בפני בית המשפט המחוזי. משכך, אין כל הצדקה להמתין עד לתום הליך האישור ורק אז להגיש כתבי הגנה.

7.        אציין, כי ככלל מן הראוי שהדיון בערכאה הדיונית ייערך לאחר שהוגשו כתבי הטענות כולם. זאת, בין אם הוגשה בקשה בכתב לאישור תביעה נגזרת ובין אם לאו. אינני רואה סיבה להבחין בהקשר זה בין תביעה נגזרת לכל תביעה אחרת. כך למשל, הגשתה של בקשה לסילוק על הסף בתביעה "רגילה" לא ראוי לה שתעצור את מרוץ הזמן להגשתו של כתב הגנה (ראו, רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (טרם פורסם, 5.2.07)). הוא הדין באשר לתביעה נגזרת. טוענים המבקשים, כי לעיתים נשענת הבקשה לאישור תביעה נגזרת על תשתית כה רעועה עד כי אין זה מוצדק לחייב את הנתבעים בהגשת כתב הגנה. הבעיה מתחדדת במיוחד כאשר מדובר בתביעות מסובכות ומורכבות, ובכך מתאפיינות תביעות שמבקשים לאשרן כתביעה נגזרת. יש ממש בטענה זו, אולם אין היא מצביעה על שוני מהותי בהשוואה לתביעות רגילות. תביעות רגילות עשויות גם הן להיות סבוכות, אולם גם לגביהן צריך לחול הכלל שיוגש כתב הגנה. יחד עם זאת, אין להוציא מכלל חשבון שבמקרים מסוימים יורה בית המשפט על דרך דיונית שונה מזו שתוארה לעיל. בית המשפט עשוי להשתכנע כי נסיבותיו של מקרה פלוני מצדיקות את עצירתו של לוח הזמנים הקבוע בתקנות וקיומו של הליך בו תבורר שאלת התאמתה של התביעה להליך של תביעה נגזרת, עוד בטרם הוגש כתב הגנה. סמכות זו תופעל רק במקרים מיוחדים, שכן דרך המלך היא, כאמור, בירורה של הבקשה לאישור התביעה הנגזרת במסגרת התביעה עצמה ולאחר שהוגש בה כתב הגנה. מהאמור עולה כי יש לדחות את טענתם של המבקשים כנגד חיובם בהגשת כתבי הגנה כל עוד לא הוכרעה הבקשה לאישור התביעה הנגזרת.

8.        טענה אחת של המבקשים שטרם נדונה נוגעת לבקשה לאישור תביעתם כתובענה ייצוגית. בקשה לאישור תביעה ייצוגית מתבררת על דרך של הגשת בקשה בכתב (כיום קבוע הדבר בסעיף 5 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006) טרם בירורה של התובענה גופה. על כן, סבורים המבקשים כי אין טעם לחייבם בהגשת כתבי הגנה עד אשר תוכרע הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בנסיבות העניין, אין לקבל גם טענה זו. לפני בית משפט קמא מונחים שורה של הליכים שמבוססים כולם על אותה תשתית עובדתית ולכן כנראה שגם על אותה תשתית ראייתית. מכאן שלכאורה הדרך היעילה ביותר לניהולם של ההליכים הינה איתור השאלות המשותפות העולות בהם ובירורן יחדיו. כך ימנעו כפילות בדיון ובזבוז משאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו והשוו, רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (טרם פורסם, 14.5.06)). בכדי לאתר את השאלות המשותפות ולהתוות דרך יעילה לבירור ההליכים כולם, נדרשת לבית משפט קמא תמונה מקיפה וברורה של המחלוקות המתעוררות בהליכים אלה. הגשת כתבי הגנה בתביעה הנגזרת תשרת אף מטרה זו.

9.        התוצאה היא שהערעור נדחה. כתבי הגנה יוגשו לא יאוחר מיום 11.9.07. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח.

ניתן היום, י' בתמוז התשס"ז (26.6.2007).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    גק

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: