עאטף סלימאן נ' שפיקה גובראן אבו-רחמה ואח'

פסק דין

1.מבוא

א. זהו "גלגולו" השני של תיק זה:

התובענה שבת.א. 558/99 נדונה על ידי כב' סגן הנשיא השופט יצחק יעקבי-שווילי וביום 13.6.04 ניתן במסגרתה פסק דין שדחה אותה.

           התובע ערער על פסק הדין בפני בית המשפט העליון (ע.א. 11123/04).

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של התובע. בפסק דינו מיום 20.12.06 הורה בית המשפט העליון על החזרת העניין לבית משפט זה כדי להכריע בשאלה איזה משתי העסקאות הנוגדות, שעליהן נסב הסכסוך בין הצדדים, גוברת. בפסק הדין נקבע כי לצורך בירור הסוגיה יהיה בית משפט זה רשאי לשמוע ראיות נוספות, אם יתבקש, לפי שיקול דעתו.

ב. משהוחזר התיק לבית משפט זה, הועבר הטיפול בו לידי מאחר וכב' השופט יעקבי-שווילי פרש לגימלאות.

ג. לאחר הגשת כתבי בי - דין מתוקנים ותצהירי עדות ראשית; לאחר שמיעת העדויות ולאחר שהצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב, ניתן בזה פסק הדין בשאלת העסקאות הנוגדות בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון.

ד.להלן אסקור בקצרה את עיקרי התביעה המקורית, את פסק דינו של כב' סגן הנשיא יעקבי-שווילי, את פסק דינו של בית המשפט העליון וכן את הסעדים שנתבעו במסגרת כתב התביעה המתוקן. בהמשך, אעבור להכרעה בשאלת העסקאות הנוגדות שנותרה במחלוקת, לאור מכלול הראיות שהובאו בפני וטענות באי כח הצדדים בסיכומיהם.

2.התביעה המקורית

א.התובע הגיש לבית משפט זה תביעה למתן פסק דין הצהרתי וכן לסעד כספי בסך של 343,100 ₪.

ב.בכתב התביעה נטען כי 1/160 חלקים בחלקה 2 בגוש 10374 מאדמות שפרעם (להלן – "הנכס") רשומים על שמה של הנתבעת מס' 1, גב' שפיקה ג'ובראן אבו רחמה, כבעלים.

ג.התובע טען כי ביום 22.9.88 התחייבה הנתבעת 1 למכור לנתבע מס' 2 (חאלד סלאם מפלח סעדיה) את זכויותיה בנכס. הנתבע 2 שילם את מלוא התמורה המוסכמת והנתבעת 1 חתמה על ייפוי כח נוטריוני לזכותו. בזאת, כך נטען, הפך הנתבע 2 "לבעלים שבדין ו/או ביושר" של זכויותיה של הנתבעת 1 בנכס.

ד.התובע הוסיף וטען כי ביום 14.4.89 התחייב הנתבע מס' 2 למכור לנתבע מס' 3 (יוסף איוב מוחמד סלאמה) את כל חלקיו וזכויותיו "שבדין ו/או ביושר" בנכס. הנתבע 3, כך נטען, שילם לנתבע 2 את מלוא המחיר המוסכם וקיבל לידיו את החזקה בנכס. להבטחת זכויות הנתבע 3 בנכס חתם הנתבע 2 על ייפוי כח נוטריוני. בכך, טען התובע, הפך הנתבע מס' 3 "לבעלים שבדין ו/או ביושר" לכל הזכויות בנכס.