נדחתה תביעה להחזרת שני קטינים להולנד ע"פ אמנת האג

1.         בפני תביעת האב להחזרת שני ילדיו הקטינים להולנד, בהתאם להוראות חוק אמנת האג (ילדים חטופים) התשנ"א-1991 (להלן: "אמנת האג").

2.         התביעה הוגשה לבית המשפט ביום 24.5.05 והועברה לטיפולי ביום 4.6.06 בהתאם להחלטת כב' השופטת קינן סגן נשיא לעניני משפחה.

            ביום 22.6.06 התקיים דיון בבית המשפט, בנוכחות האב אשר הגיע מהולנד לארץ. כמו כן התקיים ראיון באותו היום עם הקטינים בלשכתי בנוכחות פקידת הסעד, העו"ס סילביה אזולאי.

3.         לאחר דיון הוכחות קצר, בו נחקרו הצדדים ובנוכחות מתורגמן, הגישו הצדדים סיכומיהם.

            עקב המצב הבטחוני והמלחמה שהתנהלה וסגירת בית המשפט בחיפה, הוגשו לי סיכומי הנתבעת רק בימים אלה.

טענות האב התובע

4.         בתביעתו עותר התובע להשבתם הדחופה של שני הקטינים להולנד, משם הורחקו ע"י האם ביום 1.7.05, ונלקחו לישראל.

            הקטין - פלוני יליד 23.5.97 - בן למעלה מ-9 שנה.

            הקטינה - פלונית ילידת 31.7.95 בת כ-11 שנה. (להלן: "הקטינים")

5.         ההליכים המשפטיים בהולנד

            בני הזוג התגרשו בהולנד ביום 17.12.99. הצדדים ערכו הסכם גירושין מיום 1.2.2000 אשר צורף לכתב ההגנה כנספח א' (להלן: "הסכם הגירושין"). בהתאם להסכם הגירושין, נשארו שלושת ילדי הצדדים לטענתו, במשמורת משותפת של שני ההורים (ר' סע' 1.1 להסכם).

            ביום 21.9.04 עברה משמורת הבן הבכור פלוני לאב, בהתאם לתביעת הבן והחלטת בית המשפט.

            ביום 26.1.05 ניתנה החלטת בית המשפט, לפיה נאסר על האם לעזוב את הולנד עם הילדים.

            ערעור האם על ההחלטה נדחה. באותה תביעה נדחתה תביעת האב להעברת המשמורת על הקטינים אליו.

            ביום 25.10.05 התקבלה החלטה הקובעת כי מקום מגורי הילדים עם האב .

            ביום 23.11.05 הוחלט כי הקטינים יירשמו בדרכון האב.

6.         התובע התנגד ליציאת הילדים מהולנד. לטענתו, מחקירתו עולה בבירור כי סרב לחתום על הנפקת דרכונים ישראליים לילדים וכי לא ידע ולא אישר יציאת הילדים מהולנד.

            לטענתו, מעשה החטיפה נודע לו רק בתחילת חודש יולי 2005 כאשר לא מצא את ילדיו בביתם הרגיל.

            לטענתו רק ביום 16.7.05 הודיעה לו הנתבעת כי אין בכוונתה לחזור עם הילדים להולנד.