- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מ.י. משרד התחבורה - תביעות משפטיות נ' אבו נגמה
|
תת"ח בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
168-09
7.6.2010 |
|
בפני : אברהם טננבוים |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מ.י. משרד התחבורה - תביעות משפטיות |
: עבד אלגבאר אבו נגמה |
| הכרעת-דין | |
בפני
כב' השופט אברהם טננבוים
הכרעת דין
השאלה שלפנינו – עד כמה מגיעה אחריותו של בעל המונית למעשי נהג שכיר?
(והתשובה – מדובר באחריות קפידה ועליו לעשות כל שביכולתו)
1.כידוע ישנם בעלי מוניות הנותנים לנהגים שכירים לנהוג במוניותיהם. מה יהיה הדין במקרה ונהג שכיר כלשהו מתנהג שלא כיאות? האם יש אחריות לבעל המונית? והתשובה היא שבעל המונית יהיה אחראי לכל מחדלי הנהג השכיר.
2.אחריות זו נובעת מהחוק והפסיקה המקובלת ויש בה הגיון רב המבוסס על מדיניות כלכלית סבירה. אם לא תהיה אחריות זו, הרי תמיד יוכלו בעלי המונית להטיל אחריות על הנהגים ויצא הציבור ניזוק. והכל כפי שיפורט
האשמה ומהלך הדיון
3.כתב האישום מייחס לנאשם, אבו נגמה עבד אלגבאר (להלן: "הנאשם"), עבירות על סעיף 11(א) (עשיית שירות מעל למחיר הקובע) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק הפיקוח"); וסעיף 4 (אי הפעלת מונה) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות), תשל"ד – 1974 (להלן: "הצו"), בזיקה לתקנה 510(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").
4.הנאשם הינו המחזיק והמפעיל של מונית מ.ר. 25-205-54 (להלן: "המונית") ובעל רישיון הסעה מספר 9235. בתאריך 14.12.2007 בשעה 16:05 ובסמוך לה, נהג במונית מורשה מטעם הנאשם (להלן: "הנהג"). הנהג הסיע במונית נוסע מירושלים למעלה אדומים (להלן: "הנסיעה") מבלי שהפעיל מונה. בתום הנסיעה גבה הנהג מהנוסע מחיר מופקע של 60 ₪, העולה על המחיר המותר.
5.האישום מבוסס על אחריות הנאשם לביצוע העבירות על ידי הנהג מכח סעיף 39ב לחוק הפיקוח. זאת משום שנטען כי הנאשם לא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצוע העבירות על ידי הנהג במהלך הנסיעה.
6.ישיבת ההוכחות התקיימה בתאריך 21.4.2010, במהלכה הגיעו הצדדים להסכמות כדלהלן:
הנאשם לא נהג במונית בעת ביצוע העבירה;
הנהג במונית היה שכיר, מורשה מטעם הנאשם;
הנאשם הורה לנהג לנהוג כחוק;
דברי עד התביעה אמת. אך לא הנאשם נהג במונית.
7.הואיל והמחלוקת בין הצדדים היא משפטית, הוגשו הסיכומים בכתב.
8.מטעם התביעה העיד מר לוברבאום אליעזר, הנוסע במונית, שהעיד כי הנאשם לא ביצע את הנסיעה.
טענות הצדדים
9.לטענת המאשימה הנאשם לא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירת החוק, התקנות והצווים מכוחו. משכך, אחראי הוא לביצוע העבירות מכח סעיף 39ב לחוק הפיקוח. לטענתה, אין די בהוריה לנהג לנהוג כחוק על מנת לצאת ידי חובתו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
