מ.ד נגד ו.צ ואח'

1.         מהו השימוש המותר ומהו השימוש האסור ברכוש משותף בבית משותף?

כל הצדדים דנן הם בני משפחה אחת (למען הנוחות הם יכונו להלן בשמותיהם הפרטיים או בכינוייהם).

אמם המנוחה של מ' ושל א', ש.ד ז"ל חוצ', אמם של ד' ושל נ', הן אחיות. נ'היא אשתו של א'.

הבניין נשוא הסכסוך, הנמצא ברחוב ***תל-אביב (להלן: הבנין), נבנה על ידי האב והסב י.מ ז"ל עוד בשנת 1930, והוא מוגדר כבית משותף, שבו מספר דירות.

כל הצדדים, למעט נ', בעלים של דירות שונות בבניין.

בבניין 3 קומות והוא מחולק לשני אגפים: ימני ושמאלי.

באגף השמאלי, הרלבנטי לענייננו, מתגוררים, כדלקמן:

בקומת הקרקע - צ' ונ' (בשתי דירות נפרדות),

בקומה שניה - ד' ומשפחתה,

בקומה שלישית - מ'.

2.         הסכסוך בין הצדדים החל סמוך לאחר פטירתה של ש' בחודש פברואר 2007, בדבר מספר שימושים שעושות המשיבות בחצר הבניין אשר באגף השמאלי, אשר אין חולק כי הוא מהווה רכוש משותף:

א.         חניית רכב בחצר,

            ב.         סככה עשויה מבמבוק, המשתרעת משער הכניסה לחצר ועד לסוף ביתה של נויה,

            ג.          שער כניסה לרכב,

            ד.         חפצים המונחים בחצר (שולחן, כיסאות ועוד).

            עמדת המבקשים היא, כי כל השימושים, הנעשים בניגוד לדעתם, אסור לעשותם ברכוש המשותף.

            עמדתם המשיבות היא, כי מדובר בשימושים מותרים.

3.         מהם השימושים המותרים ומהם השימושים האסורים ברכוש משותף בבית משותף?

            כל המלומדים עמדו על כך, ש חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן: החוק), אינו נוקט עמדה באשר לזכויות השימוש של בעל דירה ברכוש המשותף (ראו: פרופ' יהושע ויסמן, דיני קנין - בעלות ושיתוף, להלן: ויסמן, עמ' 488-490; פרופ' מיגל דויטש, קניין, כרך א', להלן: דויטש, עמ' 705-709; עו"ד עוז כהן, בתים משותפים, להלן: כהן, מהדורה שנייה, עמ' 42 ואילך).