מספיק להראות סיכוי לקשר בין קרינה לבין סיכון בריאותי כדי להוכיח סכנה מאנטנה

1.         שכניהם של התובעים, הנתבעים 2 ו-3 השכירו 50 מ"ר מדירתם לנתבעת 1 לשם התקנת אנטנות סלולריות. אין מחלוקת כי האנטנות או חלקן היו צמודות לדירת התובעים, מעבר לקיר המשותף.

התובעים עזבו את ביתם לאחר שמאמציהם לסילוק האנטנות עלו בתוהו.

לגירסתם, הם גם לא הצליחו להשכיר את הדירה בגלל קיומן של האנטנות.

האנטנות סולקו רק לאחר הגשת התביעה דנן, תוך הסכמה בין הצדדים (בבש"א
4720/03). התובעים טוענים כי הנתבעת 1 הרחיקה את האנטנות באיחור, אך טענה זו חורגת ממסגרת פסק דין חלקי זה.

בהחלטה מיום 12.7.06 נקבע, בהסכמת הצדדים, כי בשלב הראשון תוכרע השאלה האובייקטיבית - האם האנטנות נשוא הליך זה מהוות סכנה לתובעים אם לאו.

הצדדים הגישו סיכומיהם ופסק דין חלקי זה מכריע בשאלה זו.

בפתח הדברים אעיר כי כתיבת פסק הדין התעכבה מעבר לרגיל, לנוכח הסוגיה המורכבת העומדת להכרעה.

דיון עקרוני

2.         אין ספק כי תחום זה של נזקי קרינה הוא תחום חדש יחסית הן בתחום הרפואה והן בתחום המשפט.

השימוש העצום במכשירים הפולטים קרינות מסוגים שונים הוא תופעה של עשרות השנים האחרונות, כך שעולם הרפואה, כמו גם עולם המשפט, נדרשים כיום להתמודד עם תופעות שלא היו קיימות בעבר ובוודאי שלא בהיקפים כה גדולים של חשיפה.

למן היום בו גילו החוקרים את עולם החיידקים או הווירוסים, ידע עולם הרפואה כי אדם אשר חולה במחלה מסויימת נושא בגופו את החיידקים או הווירוסים מחוללי המחלה, כך שאם יינתן טיפול מתאים למניעת המחלה או למיגורה, יבריא האדם.

מה שאין כך בעולם הרפואה המודרני. התפתחות המדע והטכנולוגיה מביאים חדשים לבקרים פיתוחים ומוצרים הנטמעים בתוכנו בד בבד עם חידוד ההכרה כי לאותן התפתחויות ישנן משמעויות נלוות, אשר אנחנו עדיין רחוקים מלדעת באופן ודאי את ההשפעה שלהן עלינו. עולם המדע נמצא עדיין בתחילת הדרך, ביכולתו להגיע למסקנה ודאית בדבר ההשפעה שיש לטכנולוגיה כזו או אחרת על גוף האדם. בדיקות ומחקרים הנעשים כיום, לגבי התחומים המתפתחים, עדיין רחוקים מן היכולת להגיע לתשובות מדוייקות ומוחלטות כדוגמת הקיים ברפואה המסורתית.

תחום זה מציב לעולם הרפואה ולעולם המשפט אתגרים מסוג שלא היה נפוץ קודם.

בנסיבות הנזכרות, הרי שהכלי הססטיסטי הופך להיות הכלי העיקרי ואולי היחיד בחתירה לתשובות.

התשובות אשר כלי זה נותן אינן מוחלטות, אלא מסתכמות באינדיקציות הבאות לידי ביטוי במספרים סטטיסטיים של סיכויים וסיכונים.

3.         הנה כי כן, עולם הרפואה עבר ממחקר רגיל המביא לתוצאות חד משמעיות והקושר קשר ישיר בין מחולל המחלה לבין התוצאות של החולי, למחקר מורכב המביא ממצאים סטטיסטיים של סבירות לחלות הננקב באחוזים.

ואם לא די בכך, הרי שהמחקרים הסטטיסטיים טומנים בחובם שני קשיים אשר מרחיקים עוד יותר את היכולת לקבל ממצאים מדוייקים.

ראשית, העובדה שלא ניתן לעשות מחקר מבוקר והממצאים נשענים על ניתוח אירועים שאירעו בפועל, דבר המגביר את הסיכוי להטיות במחקר.