ואריג נתיבי אויר לברזיל תפצה בגין שרשרת תקלות קפקאית בטיסות

יעקב רייזר (להלן- תובע 1), עדנה רייזר (להלן- תובעת 2), יהודה וקסמן (להלן- תובע 3) וציונה וקסמן (להלן- תובעת 4), הגישו תביעה על סך של 97,261 ש"ח, נגד ואריג נתיבי אויר לברזיל (להלן- הנתבעת) לקבלת פיצוי בגין שרשרת תקלות שאירעה בטיסות שונות.

תמצית טענות התובעים

התובעים הם אזרחי ישראל ותושביה.

הנתבעת היא חברת תעופה סדירה המפעילה את עסקיה בישראל באמצעות סוכן כללי/

התובעים רכשו בישראל טיסות פנים, שמבצעת הנתבעת בברזיל, כחלק מטיולם בדרום אמריקה.

ביום 31.7.05 הגיעו התובעים לנמל התעופה בסלבדור כדי לטוס לריו. הטיסה הייתה אמורה לצאת בשעה 17:55. תוכנית הטיול של התובעים הייתה להמשיך מריו למדריד ב- 1.8.05, בשעה 2:30, באמצעות חברת התעופה "פלונה".

משהגיעו התובעים לדלפק הנתבעת בשדה התעופה, הודיעו להם נציגי הנתבעת שהטיסה מלאה. הנתבעת לא הייתה רשאית למכור את המושבים, שכן הם הוזמנו זה מכבר ולתובעים היה אישור על כך. בלית ברירה, הסכימו התובעים להצעת הנתבעת לטוס בטיסה חלופית, בשעה 19:55.     

בשעה 19:20 התייצבו התובעים לטיסה החלופית, אולם אז הודיעו להם שהטיסה נדחתה ל-22:30. בשעה 22:00 הופיעה הודעה על צגי המחשב בנמל התעופה, לפיה הטיסה מבוטלת.

הטיול המיועד למדריד נגוז ותחושת הרוגז והעלבון פרצו במלוא עוצמתם.

הטיסה המתוכננת הבאה הייתה ביום 1.8.05 בשעה 4:30. בשל כך, נכנסו התובעים לעימות עם מנהל התחנה, אשר התנהג כלפיהם בצורה מבישה. לאחר ויכוחים, נאותה הנתבעת לסדר לתובעים טיסה בשעה 10:00 לסאן פאולו ומשם טיסת המשך ללונדון בשעה 22:30 ומלונדון לארץ בשעה 15:30, כאשר כרטיסי הטיסה לארץ היו אמורים להמתין לתובעים בלונדון.

בשעות הצהריים הגיעו הנוסעים לסאן פאולו ונשלחו למלון, אשר לא היה ראוי לתואר "מלון".

בשעה 21:00 התייצבו הנוסעים בשדה התעופה סאן פאולו, על מנת לטוס ללונדון. אולם, אז הודיעה הנתבעת, כי הטיסה מתאחרת בשעה וחצי. לבסוף, שונה מועד הטיסה לשעה 00:45. משעלו התובעים למטוס התברר, כי קיימת תקלה טכנית. התובעים המתינו במטוס כארבע שעות, בזמן שהטכנאים מנסים לתקן את התקלה. לאחר השלמת התיקון, המריא המטוס בשעה 5:00.

בשעה 19:00 נחתו התובעים בלונדון. למרות הבטחות הנתבעת, לא חיכו לתובעים כרטיסים לטיסת ההמשך לארץ. תובע 1 נאלץ לרדת לאזור הכרטוס ולחפש שם "מושיע". שעתיים שלמות נמשך הליך הבירורים והטלפונים ורק בשעה 21:30 הופק עבורו כרטיס פיקטיבי.

תובע 1 חבר ליתר התובעים כרבע שעה לפני הטיסה. התובעים נאלצו לרוץ לשער היציאה ובזכות ריצה זו הספיקו לעלות למטוס.   

כידוע, טיסות יכולות לאחר ותקלות טכניות עשויות להתרחש. אולם, רצף האירועים שהתרחשו בפרק זמן כל כך קצר, הם אירוע חריג במהותו ובהיקפו.

שניים מהתובעים הם בני 68 ושניים מהם בני 58 וכמות הטרטורים היתה בלתי אנושית לאנשים בכלל ולבני גילם בפרט.

החוזה בין התובעים לנתבעת מחייב אותה לנהוג בתום לב ובדרך המקובלת. הנתבעת לא פעלה בדרך ראויה וסבירה. התנהגותה והתנהלותה בכל הפרשה שערורייתית.

התנהגות הנתבעת מהווה הפרת הסכם, הפרת התחייבות מכללא ופעולה בניגוד לדין.

יש לראות בהתנהגותם משום "התנהגות רעה מדעת" כהגדרתו של מושג זה באמנת וורשה (להלן- האמנה).