העליון: נתוני לוחות המשחקים של ליגות הכדורגל האנגליות אינם מוגנים בזכויות יוצרים

השופט ס' ג'ובראן:

1.             השאלות העומדות להכרעה לפנינו הינן, האם לוחות המשחקים של ליגות הכדורגל בבריטניה חוסות בישראל תחת הגנת זכויות היוצרים ולחלופין, האם השימוש בלוחות אלה ללא אישור מהליגות, מהווה עשיית עושר ולא במשפט.

2.             מאחר שהמערערות מבקשות ליתן סעד הצהרתי הצופה פני עתיד, תבוא ההתייחסות להלן הן להסדר החקיקתי הישן בחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: החוק הישן) ובפקודת זכות יוצרים, 1924 (להלן: פקודת זכות יוצרים), והן להסדר החדש שבחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: החוק החדש) אשר ביטל את החוק הישן.

תשתית עובדתית

3.             המערערות 1-4 מנהלות את הליגות לכדורגל בבריטניה. מדי שנה עורכות המערערות טורניר הכולל מספר שלבים ובמסגרתו משחקות הקבוצות בתוך כל ליגה האחת נגד השנייה. המערערות 1-2 מנהלות את הליגות האנגליות ומונות 92 קבוצות, ואילו המערערות 3-4 מנהלות את הליגות הסקוטיות בבריטניה ובהן 42 קבוצות כדורגל. המערערת 5, חברה אשר הוקמה במטרה לנצל מסחרית את המשחקים בליגות אלה, מפיקה רווחים מניהול הליגות, בעיקר ממכירת הכרטיסים למשחקים ומזכויות השידור שלהם.

4.             ארגון הטורניר בין הקבוצות הרבות בכל ליגה, מצריך השקעה של משאבים ומאמץ מרובים ועובדה זו איננה שנויה במחלוקת. לאחר סיומה של מלאכת קביעת המשחקים, מפרסמת כל ליגה בכל שנה באמצעי התקשורת ובאתרי האינטרנט השונים, לוחות משחקים שנתיים ובהם סדר משחקי הכדורגל בליגות, מועדם ומקומם (להלן: לוחות המשחקים).

5.             המשיבה הינה תאגיד אשר הוקם מכוח חוק והיא היחידה שמוסמכת לערוך בישראל הימורים על משחקי ספורט. בין השאר, מקיימת המשיבה גם הימורים על משחקים הנערכים בליגות הכדורגל בבריטניה, ולצורך כך היא עושה שימוש בלוחות המשחקים. בטופסי ההימורים על תוצאות המשחקים, מופיעים שמות הקבוצות המתמודדות אחת מול השנייה, לצד תאריך ושעת המשחק.

6.             תובענת המערערות בבית המשפט המחוזי התמקדה קודם כל בטענה לפיה לוחות המשחקים עולים כדי יצירה ספרותית מוגנת על פי הדין הישראלי ולפיכך השימוש שעושה המשיבה בלוחות אלה לצורך ההימורים, מהווה הפרת זכויות יוצרים. מעבר לכך, שימוש זה נעשה לשיטת המערערות שלא בתום לב ולפיכך יש ברווחים המופקים מההימורים התעשרות שלא כדין על חשבונן.

בית המשפט המחוזי

7.             ביום 2.7.2008 דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת צ' ברון) בפסק דינו המנומק, את תובענת המערערות. תחילה השיב בית המשפט בשלילה על השאלה, האם לוחות המשחקים הינם בבחינת "יצירה ספרותית" מוגנת. בית המשפט ציין, כי מרכיב המקוריות הוא המבחן העיקרי בין השיקולים להענקת הגנה של זכויות יוצרים, במובן זה שאין די לשם כך במאמץ, זמן או כישרון לכשעצמם, ניכרים ככל שיהיו. מאחר שבמקרה דנן, בחירת המשחקים וסידורם הסופי של לוחות המשחקים חסרים כל מקוריות, אין הם חוצים את רף המקוריות הנדרש.

8.             בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי גם בתהליך יצירת לוחות המשחקים חסרה מידת יצירתיות מינימלית, מאחר שסדר המשחקים נקבע על פי שיקולים פונקציונליים בלבד, ואין כל אינטרס להגביל את השימוש במידע על משחקים אלה.

9.             עוד צוין בפסק הדין, כי המשיבה איננה עושה שימוש בלוחות המשחקים עצמם - על עיצובם והסידור של המשחקים בהם - כי אם בנתונים המופיעים בלוחות אלה. היא בוררת את הנתונים הרצויים לה ומסווגת אותם על פי קריטריונים משלה. מאחר שאין כל מגבלה על השימוש בפרטי המשחקים, גם לו היו לוחות המשחקים מוגנים בזכויות יוצרים, השימוש שעושה המשיבה בנתוני המשחקים, לא היה מפר את זכויות המערערות.

10.          טענות המערערות נדחו גם בסוגיית עשיית עושר ולא במשפט, מאחר שהמבחנים לקבלתה של עילה זו - כגון, יצירתה של תחרות בלתי הוגנת או הפרה של הלכות המסחר - אינם מתקיימים בנסיבות המקרה. בהיות המשיבה הגורם הבלעדי לעריכתם של הימורים בתחום הספורט, לא יכולה להיות כל תחרות בינה לליגות הכדורגל. יתרה מכך, העניין שמעוררים ההימורים במשחקי הליגות בבריטניה, מאפשר להעלות את מחירם של זכויות השידור ושל המוצרים הנלווים לליגות, ובכך מסייע בעקיפין להגדיל את רווחיה של המשיבה.

טענות הצדדים

11.          לטענת באי כוח המערערות, לוחות המשחקים הינם יצירה ספרותית מוגנת, ואין לקבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה מדד המקוריות הוא המבחן העיקרי למתן הגנת זכויות יוצרים. הם מדגישים, כי בחינת המקוריות של היצירה מתבצעת דווקא בשלבי גיבושה וסבורים, כי הליך יצירתם וניהולם של לוחות המשחקים עומד ברף הנדרש. כמו כן טוענים הם, כי המאמצים הרבים שהושקעו בקביעת המשחקים הינם קריטריון רלוונטי בבחינת הגנת זכויות יוצרים עליהם. בנוסף, רף מקוריות גבוה לא יאפשר להכיר בזכויות יוצרים על יצירות פונקציונליות - כגון טבלאות ולקטים שונים - שכבר הוכרו בישראל ובמדינות אחרות כראויות להגנה. לטענת המערערות, גם אם מטרתם היחידה של לוחות המשחקים היא העברת מידע אודות הטורנירים, מעמדם איננו נופל ממדריכי תיירות, לוחות זמנים של רכבות ולוחות של שידורי טלוויזיה, המוכרים כיצירות מוגנות.

12.          באשר להבחנת בית המשפט המחוזי, כי עיקר פעילותן של הליגות מופנית לקביעת המשחקים עצמם ולא להכנת הלוח כמטרה בפני עצמה, טוענים באי כוח המערערות, כי אין זה שיקול רלוונטי בשאלה האם יש להעניק להם את זכויות היוצרים על לוחות אלה.

13.          הם אף מפנים לפסיקה באנגליה, שם הוכרו לטענתם לוחות משחקים דומים, כיצירות ספרותיות המוגנות בזכויות יוצרים. בנסיבות דומות למקרה שלפנינו נקבע, כי חברה פרטית אשר ערכה הימורים על תוצאות משחקי כדורגל בהתבסס על לוחות אלה, הפרה את זכויות היוצרים של הליגה. פסקי דין באנגליה ובארה"ב שהקנו הגנה ליצירות בעלות אופי דומה - כגון לוחות תוכניות טלוויזיה ומאגר תוצאות משחקי גולף - תומכים גם הם לטענתם בכך, שגם לוחות המשחקים חוסות תחת הגנת זכויות היוצרים.

14.          בהמשך לטיעונים אלה, סבורים באי כוח המערערות, כי המשיבה עושה שימוש תכוף בחלק מהותי ומרכזי מלוחות המשחקים, זאת על ידי שיבוץ משחקי הליגות - חלקם משחקים "אטרקטיביים" במיוחד - בטפסי ההימורים. כפועל יוצא מכך, מפרה המשיבה לטענתם את זכויות היוצרים שלהם.

15.          טענתם החלופית של באי כוח המערערות עוסקת בעילת עשיית עושר ולא במשפט. רווחיה של המשיבה מן ההימורים מופקים לדבריהם שלא בתום לב והם זכאים לסעד מכוחה של עילת עשיית העושר, גם מבלי שיוכח כי נגרם להם נזק או פגיעה כלשהי. גם אם המשיבה מחזיקה ברישיון בלעדי לארגון הימורים בספורט בישראל, אין משתמע מכאן בהכרח, כי אין היא מחויבת בתשלום תמלוגים כלשהם למערערות כמארגנות המשחקים והלוחות.