החלטה בתיק ת"א 1964/00

לפניי צרור בקשות שעניינן עיקולים.

כללי

1.       ענייננו במחלוקת נוספת בין חברה המשווקת דלק ומוצרי נפט ("המוצרים") לתחנות דלק לבין מפעילי תחנת דלק הקשורים עמה בהסכמים לשיווק המוצרים.

עד לרפורמה במשק הדלק נקבעו מחירי המכירה לצרכנים בצווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, וחברות הדלק היו מספקות את הדלק לתחנות על פי מערכות הסכמים שכרתו עם מפעילי התחנות במחיר שהותיר עמלה קבועה למפעילים. מאז הרפורמה רבים ממפעילי תחנות הדלק מבקשים לבטל או לשנות את ההסכמים הללו, והם טוענים, בין היתר, שחברות הדלק הן מונופולין וההסכמים שבינן לבין המפעילים הם "הסדר כובל" כמשמעותו של צירוף מילים זה בחוק ההגבלים העסקיים.  מפעילי התחנות טוענים שההסכמים עם חברות הדלק פוגעים בתחרות, אם מפני שהם מחייבים את מפעילי התחנות לרכוש את המוצרים אך ורק מחברת הדלק שעמה התקשרו בהסכמים, אם מפני שהם מאפשרים לחברות הדלק לקבוע באופן חד צדדי את מחירי המוצרים ובכך, במידה רבה, גם לקבוע את מרווח הרווח (או חלילה ההפסד) של מפעילי התחנות. חברות הדלק ומפעילי תחנות הדלק מביאים לפני בתי המשפט, חדשים לבקרים, את המחלוקות שביניהם הכורכות שאלות בדבר תוקפם של ההסכמים ואופן יישומם. כל אחד מבעלי הדין שלפניי אוחז בשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות שנתנו בתי המשפט המחוזיים בעניינים דומים שהיו לפניהם,  ושבהם סקרו ופירטו את תולדות המחלוקות ודנו בשאלות משפטיות שאחדות מהן מתעוררות בסכסוך שבין בעלי הדין דנן. ערעורים על אחדים מפסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט המחוזיים, ובכללם פסק דין שניתן בין בעלי הדין דנן, תלויים בבית המשפט העליון, שגם הוא דן בעבר בהיבטים אחדים של המחלוקות. איני רואה אפוא צורך בענייננו לשוב ולפרט את פרטי הפרטים של מערכת ההסכמים שבין בעלי הדין, ואסתפק בסקירה כללית שלה; כך גם אשתדל לקצר בדיון בסוגיות המשפטיות ובפסיקה הרבה שהניחו לפניי הפרקליטים המלומדים שמא אמצא מכניס תבן לעפרים.

רקע עובדתי

2.       המבקשת - התובעת פז חברת נפט בע"מ ("פז") עוסקת בשיווק מוצרים, והמשיבים - הנתבעים יוסף כספי, אברהם לוי וחברת חביבה גיא בע"מ הנתונה בשליטתם - הם בעלי זכויות ומפעילים של תחנת הדלק "טופז" הנמצאת בצומת הכפר הירוק ("התחנה") והנמנית עם כ- 250 תחנות דלק המוכרות מוצרים של פז ברחבי המדינה (להלן אכנה את הנתבעים יחד "טופז"). כספי ולוי הם נכי צה"ל. בשנת 71', לפי הנהוג והמקובל במדינה, קיבלו השניים עדיפות (פטור ממכרז) לחכור מקרקעין לצורך הקמתה והפעלתה של תחנת דלק, ואכן חכרו ממינהל מקרקעי ישראל את המקרקעין שעליהם עומדת כיום התחנה. לצורך הקמת התחנה והפעלתה כרתו פז, כספי ולוי מערכת של הסכמים שעל פיהם חכרה פז את המקרקעין בחכירת משנה, סייעה במימון הקמתה של התחנה, מינתה את כספי ולוי קמעונאים למכירת מוצרים שהיא משווקת והשכירה להם את מבני השירותים, מבני העזר והמזנון שנבנו בתחנה לתקופה של 10 שנים שהסתיימה ביום 30.9.88. מערכת ההסכמים כוללת, בין היתר, "הסכם מסגרת" מיום 22.4.71 העוסק בעיקר בזכויות במקרקעין ובמימון בנייתה של התחנה ו"הסכם הקמעונאי" מיום 1.10.78 העוסק בקשרים השוטפים שבין הצדדים בכל הנוגע להפעלת התחנה ושיווק המוצרים.

3.       לפי ההסכם הקמעונאי פז רשאית לקבוע את מחירי המוצרים לתחנה ולשנותם מעת לעת לפי שיקול דעתה, וכך היא עושה. פז גם קובעת את תקופת האשראי לתשלום התמורה לפי שיקול דעתה, והיא מעניקה לטופז אשראי של 14 יום לבנזין ו-30 יום לסולר. כמו כן  ההסכמים מחייבים את טופז לרכוש מוצרים מפז בלבד להבדיל מחברות דלק אחרות.

4.       טופז גורסת שהמחירים שעליה לשלם ברכישת המוצרים צריכים להיות נמוכים מהמחירים שבהם פז מחייבת אותה באופן שיותיר לה מרווח גבוה יותר בין מחיר הרכישה של המוצרים ("המחיר לתחנה") לבין מחיר מכירתם לצרכנים ("המחיר לצרכן"). לטענתה פז מכתיבה את מחירי המוצרים שהיא מספקת לה ואת תנאי התשלום באופן בלתי הוגן, מפלה ואף בלתי חוקי במטרה להשתלט על התחנה או למצער להכתיב לטופז את תנאי ההתקשרות. בדרך זו פז פוגעת ברווחי התחנה ובכושר התחרות שלה בתחנות אחרות המשלמות לפז מחירים נמוכים יותר בעבור אותם המוצרים.  לפיכך, בחודש אוקטובר 97', הודיעה טופז לפז שהיא מפחיתה מהתשלומים שהיא נדרשת לשלם בעבור המוצרים סכום של 120 ש"ח לאלף ליטר דלק  (12 אג' לליטר). את היתרה משלמת טופז במועדים מאוחרים לעומת מועדי התשלום שפז עומדת עליהם.

התביעות

5.       בשתי התביעות שלפניי פז תובעת מכספי את תשלום הסכומים שכספי הפחיתה כאמור, ועוד היא תובעת תשלום ריבית בנקאית חריגה בגין הפיגורים בתשלומים. 

בכתב התביעה המתוקן שהגישה בת"א 1694/00 פז תובעת 12,473,508 ש"ח בגין אספקת מוצרים מאז אוקטובר 97' ועד ספטמבר 00' ("התביעה הראשונה"), ובת"א  1996/03 פז תובעת 8,332,835 ש"ח בגין אספקת מוצרים בתקופה שמאז אוקטובר 00' ועד אפריל 03' ("התביעה השנייה"). כמחצית מסכומי התביעות היא סכומי הקרן שהפחיתה טופז ממחיר המוצרים כפי שקבעה ודרשה  פז, ומחצית נוספת של סכומי התביעות נובעת מחיובי ריבית פיגורים.  

הליכים משפטיים נוספים שבין הצדדים

6.       בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים אחדים כדלקמן:

א.   ב ת"א 519/93 ("התביעה הקודמת") תבעה פז את כספי ולוי לדמי שכירות ראויים לתקופה שלאחר תום חוזה השכירות, וכספי ולוי תבעו בתביעה נגדית את ביטול מערכת ההסכמים שחתמו עם פז, בטענה שהם פסולים בהיותם הסדר כובל. בפסק דינו מיום 30.8.00 ("פסה"ד") קיבל בית המשפט (סגן הנשיא השופט  טלגם ז"ל) את טענת פז וחייב את כספי ולוי לשלם סכום של 5,000 דולר לחודש דמי שכירות ראויים מיום סיום תקופת השכירות ואילך. בית המשפט דחה את התביעה הנגדית לאחר שלא מצא לפסול את מערכת ההסכמים שבין פז לבין טופז כהסדר כובל. ערעור על פסה"ד תלוי ועומד בבית המשפט העליון (ע"א 7382/00).

• ב.   ב ה"פ 1678/97 (שאוחדה עם ת"א 1694/00) עתרה פז לאכוף את ההסכמים

על טופז ולחייבם לשלם את תמורת המוצרים בלא הפחתה ובלא פיגורים.

בגדר תובענה זו הגישה פז בקשות אחדות כדלקמן:

(1)     המ' 14968/97: בקשה למתן סעד זמני הדומה לסעד הקבוע דהיינו        חיובה של טופז להמשיך ולשלם בהתאם למחירון פז ללא הפחתות.

     ביום 27.1.98 החליטה השופטת סירוטה שדנה בבקשה לאזן בין הצדדים       וקבעה הסדר שלפיו טופז תפקיד 8 מתוך 12 אגורות שהיא מפחיתה מכל   ליטר לחשבון נאמנות שיבטיח את פז למקרה שתזכה בתביעתה ותוכל להשתמש ביתרה של 4 אגורות לליטר לקידום מכירות ובתוך כך תשמור חשבון של הוצאותיה לקידום המכירות. השופטת סירוטה לא הסדירה את  הבטחת הריבית שפז תובעת בגין הפיגורים (תקופת האשראי) אף על פי שפז עתרה גם בעניין זה.

(2)     בש"א 2920/01: בקשה דומה לבקשה שהייתה לפני השופטת סירוטה שבה פז ועתרה למתן סעד של אכיפת המחירים ומועדי התשלום. פז טענה שחל שינוי בנסיבות בשל פסה"ד שניתן ביום 30.8.00. השופט זפט דחה את הבקשה.

(3)     בש"א 20815/02: בקשה נוספת לדון בשינוי החלטתה של השופטת   סירוטה ואף הפעם בטענה לשינוי נסיבות. שינוי הנסיבות שנטען הפעם היה "גידול משמעותי במצב האובליגו עד כדי סיכון יכולתה של פז לגבות את הסכומים שהצטברו" וכן פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 10821/97 מפי השופטת חפרי-וינוגרדוב) ובו פסק בית המשפט לטובת פז בסכסוך דומה עם מפעילי תחנת דלק. השופט זפט שדן בבקשה דחה אותה בהחלטה מיום 29.1.03, בין היתר מהטעם:

                " ההחלטה מ- 27.1.98 [החלטת השופטת סירוטה - אש"ש]

      נועדה לחול עד להכרעה סופית בסכסוך, גם תבושש לבוא"

הבקשות לעיקולים וביטולם