דחיית טענה לעושק בבקשה לבטל הסכם לחיים משותפים ויחסי ממון בין ידועים בציבור

כללי

1.זוהי תביעה לביטול הסכם, שהוכתר במלים "הסכם לחיים משותפים ויחסי ממון" (להלן: " ההסכם") ואשר נחתם ביום 3/10/2000 בין בני זוג ידועים בציבור (להלן: " התובע" ו" הנתבעת" בהתאמה), שלהם ילד משותף (יליד 1997).

2.ביום 18/10/2000 ניתן תוקף של פסק דין על-פי חוק בית המשפט לענייני משפחה לסעיפי ההסכם: 2; 3א-ד; 5א-ב; 6א-ז; 7א-ב; 8ב; 9א-ג; 10א-ג; 11ג; 14ב. כן, נקבע לגבי סעיף 11א-ב, כי מאחר ואין בו הוראות אופרטיביות, לא ניתן לו תוקף של פסק דין, אולם נרשמה הצהרת הצדדים כי זהו רצונם וזוהי כוונתם.

3.להלן בתמצית עיקרי ההסכם הרלבנטים לדיון שבפנינו ואשר להם ניתן תוקף של פסק דין, כאמור:

א.סעיף 3 עוסק בדירה וקובע כי לנתבעת דירה הרשומה על שמה ומוסכם כי תשאר בבעלותה היחודית של הנתבעת אף אם משולמות הלוואות/משכנתאות בגינה וכי לתובע אין ולא תהא כל זכות בה.

ב.בסעיף 5 נקבע מנגנון לפינוי התובע לאלתר מן הדירה, הסומך על שיקול דעתה של הנתבעת לגבי שימוש הנתבע בסמים, אלכוהול והימורים.

ג.סעיף 6ז קובע כי הסדרי ראיה עם הבן יהיו בתיאום עם הצדדים במקרה של פרידה.

ד.בסעיף 8ב מתחייב התובע לחתום על כל מסמך המיפה את כח הנתבעת בכל חשבון בנק שלו.

ה.סעיף 9 קובע, בין היתר, כי בכל החובות הקיימים נכון למועד ההסכם, ישא התובע לבדו וכי כל חוב הרשום על שם מי מהצדדים, יהא שייך לרשום בו בלבד.

ו.בסעיף 14ב נקבע כי בנוסף לסעיף 5, מתחייב התובע ללא כל תנאי, באם יפרוץ סכסוך בינו לנתבעת, לעזוב את דירתה תוך 20 יום מקבלת הודעה בכתב על כך.

4.הצדדים חיו יחד לאחר אישור ההסכם עד לפרידתם במאי 2008 והתביעה לביטולו הוגשה ביום 12/11/08. במסגרת התביעה התקיימו שני דיונים במהלך שנת 2009.

טענות התובע

5.התובע טוען כי עת הכירו הצדדים בשנת 1996, היה הוא עצמאי ובעל ממון בעוד הנתבעת השתכרה משכורת זעומה כאחות ב... ולפיכך, בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהצדדים, ברור שהוא היה זה שרכש את הדירה המדוברת. אלא שהנתבעת, בהיותה מוכרת כאם חד-הורית הזכאית למענק ממשלתי בסך 80,000 ש"ח, נרשמה כבעלת הדירה והמשכנתא, כשברור לצדדים שהדירה שייכת לו. כן, נטען כי התובע שילם כספים נוספים ע"ח הדירה כדמי התיווך וריהוט הדירה ואת תשלומי המשכנתא שילם דרך חשבון הנתבעת באמצעות העברות כספים במזומן לחשבונה. להוכחת דברים אלה צירף התובע העתק מהסכם המכר, עליו חתומה הנתבעת ומוכר הנכס בלבד, אישור הפקדה של סך 8,000 ש"ח לזכות הנתבעת מיום 3/1/99 ומס' קבלות על רכישת ריהוט.

6.התובע מספר כי לאחר משבר נפשי שעבר בשנת 1999, החל לצרוך סמים, כשהנתבעת מנסה לסייע לו להגמל ללא הצלחה. משכך, פנה להליך גמילה במכון ולאחר חודש ביקש לשוב לחיים משותפים עם הנתבעת ובנם המשותף. כאן טוען התובע כי הנתבעת ניצלה את מצבו הנפשי, כפי שהיה לאחר שנגמל מסמים, בהיותו תלוי בה והתנתה את החזרה לחיים משותפים בחתימה על ההסכם.

7.לטענת התובע, הנתבעת ניצלה את מצוקתו, הטעתה אותו וגרמה לו לחתום על הסכם מקפח:

א.כאשר הוא אינו מיוצג ומאמין כי ב"כ הנתבעת מייצג גם אותו.

ב.כאשר ההסכם הוכן מבעוד מועד והובא לו לחתימה בלבד, מבלי שהתייעץ קודם   לחתימה.

ג.כאשר הוא מאמין כי ההסכם נועד למנוע ממנו שימוש חוזר בסמים בלבד.

ד.כאשר לא נותר בידו עותק של ההסכם והוא לא ראה אותו לאחר אישורו.