בית החולים "שערי צדק" אחראי לנפילת חולה ממיטה בחדר המיון

1.      עניינה של תביעה זו נזק שנגרם למנוחה, זוהרה אמויאל ז"ל, כתוצאה מנפילה מהמטה בה ישנה עת הייתה מאושפזת בחדר מיון בבית החולים הנתבע בעקבות התקף אסטמה.

2.      המנוחה, ילידת 1924, נפטרה ביום 26.3.03 בעקבות סיבוכים מהם סבלה לאחר התקף אסתמטי קשה.

3.      התובע 1 הוא עיזבון המנוחה והתובעים 2 - 9 הם יורשיה.

4.      בין הצדדים קיימת מחלוקת הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.

• האירוע

5.      ביום 26.10.01 אושפזה המנוחה בבית החולים שערי צדק בשל בעיות אסטמה וקשיי נשימה והושארה בחדר מיון לשם טיפול והשגחה.

• ביום 28.10.01 לפנות בוקר נפלה המנוחה מהמיטה.
• לא היו עדים לנפילה.
• בסיכום המחלה המודפס, הנושא תאריך 12.11.01 נכתב:

"ב 28.10.01 לפנות בוקר נמצאה בחדר המיון על הרצפה. לדבריה, נסתה לרדת מהמיטה ונחבלה באזור האגן משמאל."

• בדף 4 למכתב השחרור, בפרק אשר נכתב על ידי היועץ בתחום האורטופדי, נרשם:

"החולה נמצאה ברצפה כנראה נפלה..."

• ד"ר ורטמן, אשר נתן חוות דעת מטעם התובעים, כתב בחוות דעתו:

"כפי שמוסרים בני משפחתה - נסתה לרדת לשירותים ואף אחד לא עצר בעדה" (עמוד 4 לחוות הדעת).

• טענות הצדדים

6.      לטענת התובעים, הצוות היה מודע לשכיחות אירועי נפילה ממיטות של בית חולים וצריך היה למנוע את הנפילה. עוד לטענת התובעים, על צוות בית החולים היה להרים את מעקה המיטה שעליה שכבה המנוחה, להציב לידה השגחה או לבקש מבני המשפחה להשגיח עליה וכן לאסוף מידע אודות עברה הרפואי של המנוחה, לשם גיבוש החלטה בדבר אופי ההשגחה.

• לטענת התובעים אחריות בית החולים במקרה זה גוברת, שכן מדובר באישה מבוגרת, כבת 77, הסובלת ממחלה חסימתית כרונית, אשר אושפזה פעמים רבות בשל התקפים אסטמטיים, ובין היתר אצל הנתבע עצמו, וכן לאור האבחונים הקודמים של בית החולים באשר למצבה המנטלי ונטייתה של המנוחה להימצא במצב בלבול.
• לטענת הנתבע, עיון בתיעוד הרפואי המתייחס למנוחה, מעלה כי בעת שהיא שהתה בחדר מיון, לא נרשמה כל התנהגות מצידה שעשויה ללמד על בלבול או חוסר התמצאות. עוד לטענת הנתבע, הנפילה אירעה בזמן ירידה רצונית מהמיטה, ולכן נוכחות מעקה לא הייתה יכולה למנוע אותה.
• האחריות