ת"ק 7057-07-14

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובעים הזמינו את הנתבע 2, מטעם הנתבעת 1, לערוך ביקורת לפני קנייה לדירה אותה ביקשו לרכוש. ביקור הנתבע בבית התובעים היה ביום 12.03.14, בעת שהיו בדירה התובעים (או למצער התובע 1), המתווך ומי מבעלי הדירה, המוכרים. ההסכם לרכישת הדירה נחתם על ידי התובעים ביום 23.03.14, בטרם הגיע לידם חוות הדעת.

2.לטענת התובעים, הם ביקשו את הבדיקה על מנת לקבל החלטה אם הרכישה כדאית, ומסרו לנתבע כי מדובר בבדיקת מומחה לפני רכישת הדירה. התובע טען כי במועד ביצוע הבדיקה, מסר להם הנתבע פרטים כי מצא שני ליקויים, האחד נוגע לגודל חלונות האירוור בשני חדרים, והאחר מתייחס לרטיבות קלה בין הקיר בתחתית המרפסת לבין הסלון, וקילופי צבע במרפסת השירות.

התובע טען כי יום או יומיים לאחר הבדיקה, מסרה לו עו"ד של המוכר כי יש נזילה מנקודת ניקוז במרפסת הדירה, לתוך הדירה שמתחתיה, והוא העביר מידע זה לנתבע, שלא מצא אותו ליקוי, ומסר להם "שזה לא נורא".

התובעים טענו כי הנתבע המליץ להם על רכישת הדירה, ועל בסיס דבריו, חתמו על הסכם הרכישה, ורק לאחר מכן קיבלו לידיהם את הדו"ח הכתוב ובו פירוט ליקווים רבים שמצא הנתבע בבדיקתו, שעלות תיקונם הוערך על ידו בעשרות אלפי שקלים (כ- 65,000 ₪ לקבלן ראשי, ובתוספת של 25-30% לביצוע על ידי קבלנים מזדמנים).

לטענת התובעים, לו היה הנתבע מוסר להם במועד הבדיקה על כלל הליקויים שנמצאו על ידו, ואת הערכת עלות תיקונם, היו דורשים מהמוכרים לפעול לתיקון הליקויים או זוכים להנחה במחיר הדירה, והדבר לא התאפשר להם בשל העדר המידע והאיחור בקבלת הדו"ח הכתוב.

3. הנתבע טען כי נתבקש למסור לתובעים רק את עיקר הליקויים שמצא, וכי הזמינו דו"ח כתוב, ועל כן היה עליהם להמתין לקבלתו בטרם יקבלו החלטות, ולא לפעול על בסיס מידע חלקי.

הנתבע הכחיש שהמליץ לתובעים לרכוש את הדירה, אך טען בהגנתו (בסוף הפיסקה השנייה בסעיף 4 לכתב ההגנה) כי "יודגש שלמרות הליקויים כפי שפורטו בדו"ח הליקווים – ככל הנראה הדירה טובה והעסקה היתה כדאית".

4. במהלך הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם, התובע הבהיר כי חשב שבסיום בדיקת הדירה, כמקובל במקרים של בדיקת רכב, ישב עם המומחה ויקבל סקירה של הליקויים שנמצאו, ומאחר שנמסר לו מידע רק לעניין שני ליקויים, הבין שבכך מסתכמים ממצאי המומחה, ועמד על כך שמעולם לא נאמר לו שעליו להמתין לדו"ח הכתוב.

התובעת ציינה בדיון כי לאחר הגשת התביעה התגלתה תקלה נוספת, הפעם בריצוף הדירה, עניין נוסף שלא נמצא על ידי המומחה.

הנתבע בעדותו אישר כי הליקוי בנזילת המים במרפסת אכן לא נמצאה על ידו (מאחר שלא ביקר בדירה שמתחת לדירת התובעים) ומשנמסרו לו הפרטים דאג להזכירם בדו"ח שערך.

הנתבע אישר עוד כי לאחר סיום הבדיקה, כשירד עם התובע לחנייה, שאל התובע לדעתו "מה אני אומר על הבית", אך לטענתו בשל ריבוי ההערות שרשם לעצמו, "לא יכולתי להגיד לו את הכל ואז הוא לא ביקש לדעת לגבי כל הסעיפים אלא ביקש לדעת לגבי הסעיפים העיקריים".

הנתבע טען, בתשובה לשאלת בית המשפט, כי הליקויים שנמצאו אינם כל כך מהותיים, בהשוואה לבתים אחרים, בהם קיימים ליקויים בסכומים גבוהים של מאות אלפי שקלים.

דיון והכרעה

5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.

6. בפתח הדברים אציין כי לא התרשמתי לטובה מהתנהלותו של הנתבע, לרבות מאופן עדותו בבית המשפט, ובכלל זה הזלזול שהפגין בטענות התובעים: למשל: "וגם ברוב חוצפתו הוא ישב שם ודיבר עם המתווך ועם בעל הבית והוא לא נלווה אלי אפילו לא דקה אחת בסיור שלי", או "לגבי המרצפות... זה שטויות".

עוד אציין כי כלל לא ברור לי כיצד מצא לנכון הנתבע לתמחר את עלות תיקון הליקוי הנוגע לנזילה מדירת התובעים לזו שתחתיה, כאשר לא ראה את הליקוי, לא ביקר בדירה האחרת.

למרות זאת בחר הנתבע לקבוע בחוות דעתו כי עלות תיקון אותו ליקוי, ביחד עם נזילות מים מתקרת מרפסת השירות וכתמי רטיבות, טיח וצבע מתקלפים בקיר הגובל עם המרפסת, בסכום של 18,000 ₪ (לפני מע"מ ועלות פיקוח הנדסי – סכום שהוא בקירוב לשליש מעלות תיקון כלל הליקויים). הנתבע לא מצא לנכון לשוב ולבדוק במה מדובר בטרם קבע את עלות התיקון או את מהות הליקוי, ובכך יש להעיד על כשל במקצועיות.