ת"ק 63513-12-14 שטלוב נ' עיריית חיפה ואח'

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") דרשה מהתובע לשלם לה ארנונה בגין שכירותו של נכס שברח' החלוץ 52 חיפה, שהינו בבעלות הנתבעת 2 וזאת לתקופה החל מיום 1.12.05 ועד ליום 31.12.06.

דרישת הנתבעת התבססה על חוזה שכירות שהוגש לה, כפי שצורף לכתב ההגנה כנספח א'.

כן עולה כי הנתבעת דרשה מהתובע לשלם לה ארנונה בגין שכירותו של נכס שברח' נחום דוברין 3 חיפה, שהינו גם כן בבעלות הנתבעת 2 וזאת לתקופה החל מיום 1.9.06 ועד ליום 31.3.07.

דרישת הנתבעת התבססה על חוזה שכירות שהוגש לה, כפי שצורף לכתב ההגנה כנספח ג'.

יש לציין כי בחלק מהתקופות הנ"ל, התנהל חיוב מקביל על שם התובע בשני הנכסים הנפרדים.

לטענת התובע, לא חתם על אף אחד מחוזי השכירות הנ"ל והחתימה הנחזית להיות חתימתו שלו – זוייפה.

כן טען התובע כי כלל לא התגורר באף אחד מהמושכרים המפורטים לעיל, במועדים כפי שצויינו לעיל.

התובע הביא נתונים על כך שבתקופות המפורטות לעיל, התגורר בכתובות אחרות.

כן המציא נתונים על כך שהגיש תלונה למשטרת ישראל בגין זיוף חתימתו על גבי חוזי השכירות שצורפו לכתב ההגנה.

התובע עתר בתביעתו לחייב את הנתבעת לפצותו בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב דרישת העיריה כי יישא בתשלום הארנונה בגין נכסים שכלל לא התגורר בהם.

כן עתר אף כי יוצהר שאינו חייב בתשלום הארנונה, כנדרש על ידי הנתבעת.