גלטמן נ' ברזני

ביום 27.1.15, באזור התעשיה הצפוני בחדרה, ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג סיאט איביזה ( להלן: "רכב התובע"), לבין רכב מסוג טויוטה טנדר מספר 17-873-62, בו נהג הנתבע באותה עת (להלן: "הטנדר").

לגרסת התובע , במהלך נסיעתו באזור התעשיה כאמור, עת ביקש לפנות שמאלה לתוך סמטה שבסוף הרחוב הראשי, הוא הבחין בטנדר אשר עמד בתוכה, בצדה השמאלי. לטענתו, במהלך פנייתו שמאלה אל הסמטה, פתח הנתבע בנסיעה לאחור ופגע בו. נסיונו "להתחמק" במטרה למנוע את ההתנגשות לא צלח והנתבע – כך לטענתו - פגע עם החלק האחורי ימני של הטנדר בחלק השמאלי אחורי של רכבו.

הנתבע הכופר באחריותו לגרימת התאונה, מכחיש כי נסע לאחור וטוען כי היה זה התובע שעקף אותו מימין בעודו עומד עם רכבו "ארבעה גלגלים במקום". לטענת הנתבע, בעשותו כן, נכנס התובע בין שני כלי רכב –הטנדר ורכב נוסף שחנה במקום ובמהלך עקיפתו כאמור, במקום שהיה צר מדי לשם כך, פגע בטנדר.

לאחר ששמעתי את עדויות התובע והנתבע, עיינתי בשרטוט ובתצלומי מקום התאונה, שוכנעתי כי התובע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו וכי הנתבע הוא זה האחראי לגרימת התאונה.

תצלומי המקום בו ארעה התאונה (ת/1) מלמדים על כך שאין מדובר בסמטה צרה כל כך. בנוסף לכך, גרסת התובע מתיישבת היטב עם אופי ומיקום הנזקים שנגרמו לרכבו התובע שכן מדובר בנזקי מעיכה המתאימים יותר לאפשרות של נסיעת הטנדר לאחור ופגיעתו ברכב התובע.

במהלך הדיון הציג בפני הנתבע את התצלום נ/1 בו נראה הטנדר עומד, וטען: "כך היה הרכב שלי בזמן התאונה ולא זז". דא עקא, שבעוד שבסעיף 5 לכתב הגנתו טען הנתבע :"נכנסתי כ- 10 מטרים לכביש החד סטרי ונעמדתי עם רכבי", הרי שבתצלום נ/1 נראה הטנדר כשהוא עומד קרוב לפתח הסמטה ולא 10 מטרים בתוכה. טענת התובע לפיה התצלום נ/1 משקף את המצב אחרי התאונה וכדבריו: "אחרי שהנתבע יצא מהאוטו", נשמעה לי משכנעת יותר.

באשר לגובה הנזק – התובע צרף לכתב התביעה חשבונית המעידה על תשלום סך של 800 ₪ למוסך שתיקן את רכבו ביום 1.2.15, דהיינו, בסמוך לאחר אירוע התאונה.

התוצאה היא, אם כן, שאני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 800 ₪ , בתוספת סכום ההוצאות הצנוע שהתבקש על ידו (200 ₪) סה"כ 1,000 ₪.

הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 יום.