ת"ק 28095-03-16 בואקני נ' גורל ואח'

בתאריך 21.10.15, ברחוב הרצל בזכרון יעקב, ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג ב.מ.וו. מ.ר. 62-128-16 ( להלן: "רכב התובע"), בו נהגה באותה עת אשתו הגב' יסמין בואקני (להלן: "אשת התובע"), לבין רכבו של נתבע 1 מסוג מזדה מ.ר. 35-716-62 ( להלן: "רכב הנתבע") שהיה מבוטח באותה עת על ידי נתבעת 2.

התובע הטוען לאחריותו המלאה של נתבע 1 לתאונה ולתוצאותיה, טוען כי הלה פגע ברכבו מאחור לאחר שזה יצא ב"רברס" ממקום חנייתו ומיד לאחר מכן המשיך בנסיעה קדימה בכביש ואילו נתבע 1 טוען כי היתה זו אשת התובע שהתפרצה אל הכביש שבו הוא נסע קודם לכן בעת יציאתה מהחניה לאחור וחסמה את דרכו.

בעדותה בפני בביהמ"ש טענה אשת התובע כי מיד לאחר התאונה בקש נתבע 1 את סליחתה ותיארה את האופן בו התרחשה התאונה, כך:

"אנחנו עמדנו בניצב והתחלנו לנסוע, יצאנו מהחנייה ברברס, הסתכלתי אחורנית

ולא היה כלום, התחלנו לנסוע כבר לכיוון קדימה, הוא הגיע ודפק אותנו בעוצמה

  רבה".

לתמיכת גרסתה הציגה אשת התובע את תצלומי הרחוב בו ארעה התאונה - נ/1, נ/2 ו- נ/3 ואישרה כי המקום הנראה בתמונה נ/1 הוא מקום החנייה שממנו היא יצאה אל הכביש בנסיעה לאחור. לשאלת נציגת נתבעת 2, אישרה אשת התובע כי היא אכן לא הספיקה לנסוע למרחק של 20 מטרים קדימה בכביש (כפי שנטען בכתב התביעה) ואמרה: "...אני נסעתי מרחק כמו אורך האולם ולא יותר מזה" (כ- 7 מ' – ר.ס.מ) – ר' הסימון ב- x על גבי התצלום נ/3.

סורא, בתו של התובע אשר היתה ברכב עם אמה בעת התאונה, סיפרה בעדותה:

"אני הייתי עם אמא שלי ברכב. היא הייתה נוהגת ואני הייתי לידה. התחלנו

לנסוע רברס ביציאה מהבניין. התחלנו לנסוע ואחרי שהתחלנו לנסוע פתאום

שמענו "בום", פתאום "בום"... יצאנו אחורנית לימין ואז התחלנו לנסוע

קדימה כשהרכב באלכסון מסוים ואז הרכב של הנתבע פגע בנו...".

לשאלת נציגת נתבעת 2, היכן עמדו כלי הרכב לאחר התאונה (לצורך החלפת פרטים) השיבה סורא: "אנחנו חזרנו רוורס ונכנסנו כדי שלא נהיה בצד הכביש והנתבע גם עבר לצד השני ועצר".

במסגרת עדותה של סורא הוגש התצלום נ/4 והיא סימנה עליו את המקום בו היה רכב התובע שבו נסעו היא ואמה, כשנתבע 1 פגע בו.