ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
27327-10-14
15/12/2014
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
- נגד - |
התובעת:
דליה כהן
|
הנתבעת:
חברת אירופלקס לשינה טובה יותר בע"מ ח.פ. 5136306841
|
פסק דין |
התובעת גב' דליה כהן (להלן: "התובעת") רכשה מהנתבעת ביום 17.09.13 מיטה חשמלית מתכווננת מחברת אירופלקס לשינה טובה יותר בע"מ (להלן: "הנתבעת"). המיטה סופקה לתובעת ביום 24.09.13.
לטענת התובעת, כעבור זמן המנוע של מיטה הפסיק לעבוד ללא כל סיבה. על כן, לאחר שפנתה לנתבעת, נציג הנתבעת הגיע לביתה והחליף את המנוע. אלא שאז, בלילות בעת ששכבה במיטה החלה להרגיש עקצוצים, גירודים וכי על גופה מטפסים חרקים שונים ומשונים עדי כדי כך שנאלצה לישון על הספה בסלון. משום שכך, לאחר פנייתה אל הנתבעת, הגיע טכנאי הנתבעת שראה את המצב, צילם את החרקים והעביר הממצאים למשרדי הנתבעת.
לדבריה, ביום 30.06.14 נאותה הנתבעת, כמחווה שירותית, לספק לה מיטה חדשה. אלא שלטענת התובעת, במהלך פירוק המיטה הישנה, נחרדה לגלות קן של חרקים שונים ופשפשים שהיו בתוך המיטה. התובעת טוענת כי גם לאחר החלפת המיטה, ולמעשה עד היום, לא חל כל שינוי או שיפור וכי היא עדיין סובלת מגירודים ומחרקים שמקורם במיטה שסופקה ע"י הנתבעת. לטענתה, חרף פניותיה החוזרות ונשנות לנתבעת, כי תיקח המיטה ותשיב לה כספה, הנתבעת לא עושה דבר. ומכאן התביעה.
לעומת זאת, הנתבעת טוענת, כי ביום 24.09.13 קיבלה התובעת מזרן שרכשה. לטענתה, התובעת פנתה לראשונה כעבור שבעה חודשיים (ביום 30.04.14) והלינה על עניין הפשפשים ולראשונה גם טענה כי מקורם במפעל הנתבעת.
לטענת הנתבעת, אף על פי שהתובעת נמנעה מלציין בפנייתה כי מקורם של הפשפשים בבניין מגוריה, לפנים משורת הדין, הוחלף המזרן מבלי לחייבה בתשלום.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי דרישתה של התובעת מהנתבעת להחלפת המיטה בשנית הגם שמקור הבעיה נעוץ במקום מגוריה, הינה דרישה חצופה שאינה מתקבלת על הדעת. לדידה, משהוחלף המזרן פעם אחת בהתאם לחוזה הרכישה, ומשמקור הבעיה אינו במפעל הנתבעת אלא במקום מגוריה ואי תחזוקה נאותה של המזרן, הרי שאין לתובעת אלא להלין על עצמה בלבד.
נציין כי נציג הנתבעת מר גדליה אלון (להלן: "מר אלון"), שהופיע בפנייה, לא חלק למעשה על הימצאותם החרקים בחדר השינה של התובעת, אך טען, כי מקורם בביתה התובעת ולא במפעלי הנתבעת. הראיה לכך, לטענות היא העובדה שהנתבעת לא פנתה ברגע הראשון אלא כעבור מספר חודשיים. לא זו אף זו, מר אלון הוסיף כי אין לראות בהחלפת המיטה הראשונה כלקיחת אחריות אלא כמחווה בלבד. עוד טען, כי היה על התובעת לרסס את ביתה, עוד טרם הגעתה של המיטה הנוספת ולא לשבת בחיבוק ידיים.
לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את טענותיהם, עיינתי במסמכים והתרשמתי מהופעתם לפני, הגעתי לכדי מסקנה כי דין התביעה להידחות.
שוכנעתי כי הנתבעת עשתה את כל הנדרש בנסיבות העניין. כאמור, לאחר פנייתה של התובעת אל הנתבעת, הוחלפה לה המיטה במיטה חדשה. מסכים אני עם טענתו של מר אלון כי היה על הנתבעת לרסס את חדרה בטרם הגעתה של המיטה הנוספת. זאת, כיוון שסביר להניח שהחרקים הנטענים לא היו רק במיטה עצמה אלא בכל החדר, ולכן אין להתפלא על הימצאותם של החרקים גם במיטה הנוספת שסופקה לתובעת.
מקובלת עלי עוד טענת הנתבעת כי היא אינה אחראית לנטען שכן פנייתה של התובעת בעניין הייתה כשבעה חודשים ואף יותר. וזאת מהסיבה הפשוטה שאם נכונה טענת התובעת כי מקור החרקים במפעלי הנתבעת, כי אז סביר להניח שניתן היה לגלות את החרקים עוד בשבועות הראשונים לאחר הגעת המיטה החדשה, ולא בחלוף שבעה חודשים.