ת"ק 22249-12-14 קולר נ' הרץ

בפני תביעה של התובעת בשם ועד הבית לפיצוי כספי בסך של 2,000 ₪.

התובעת טוענת שהזמינה את הנתבע לבצע פתיחת סתימה ברכוש המשותף ביום 22.9.14 ואכן שילמה לנתבע סכום של 785 ₪.

לדבריה, העבודה בוצעה במהירות והנתבע השאיר פסולת בשטח שהיא נאלצה לנקות.

כעבור מספר ימים, התופעה של הסתימה חזרה על עצמה, היא התקשרה שוב להזמין את הנתבע, לטענתה הוא התעלם מהפניה הזו ולכן נאלצה להזמין אינסטלטור אחר לבצע את העבודה פעם נוספת וזאת תמורת 800 ₪. לכן, התובעת עותרת להחזר 1,585 ₪ ועוד סכום בגין עוגמת נפש עד סכום כולל של 2,000 ₪.

התייצב בשם הנתבע עובד שלו שביצע את העבודה בבית התובעת, מר ויקי שטרית.

מר שטרית הסביר לבימ"ש שאכן ביצע עבודת פתיחת סתימה אצל התובעת.

בניגוד לטענותיה, העבודה בוצעה במשך זמן סביר עד כדי כך שהיא נתנה לו קנקן מים במהלך העבודה.

כעבור מספר ימים אכן התקשרה התובעת והתלוננה שהעבודה לא בוצעה כראוי: בניגוד לטענותיה הוא אכן התייצב וראה שהעבודה תקינה. אלא מה, בעת הביקור התובעת ביקשה ממנו, ללא תשלום נוסף לתקן נזילה בצינור ביוב אחר. מר שטרית סירב. הוא לא עצמאי, והיה צריך לעבור דרך המשרד לקבל רשות לבצע עבודה נוספת, לכן עזב את המקום.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.על מנת לזכות בהחזר התשלום בגין עבודת הנתבע היה על התובעת להניח דעתי שעבודת הנתבע בוצעה ברשלנות ושכתוצאה מכך היא נאלצה לבצע את העבודה פעם נוספת.

2.אין בפני הוכחות מספיקות להגיע למסקנה שעבודת הנתבע בוצעה ברשלנות, מלבד הצהרותיה של התובעת.

בית משפט לא יכול להסתמך על דבריה לצורך הדיון.

3.מסקנתי היא, כפי שטען מר שטרית, כי מספר ימים אחרי עבודתו בבניין, התובעת התלוננה על העבודה וכאשר התברר שהעבודה תקינה ביקשה לבצע עבודה אחרת נוספת, וזו עבודה שבוצעה ע"י האינסטלטור הנוסף.