ת"ק 17685-01-16 ספיבק נ' אבניר

עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים, שהתרחשה ביום 03.09.15.

לטענת התובע, בעת שנהג את רכבו בנתיב חד סטרי בשדרה, וחלף על פני רכב הנתבעים, נפתחה הדלת השמאלית האחורית של הרכב בפתאומיות, וכתוצאה מכך נגרמו נזקים למראה הימנית ברכבו.

מנגד, טענו הנתבעים שהתאונה התרחשה, בשעה שהדלת האחורית השמאלית ברכבם הייתה פתוחה, תוך שהנתבעת 2 עומדת על הכביש ופלג גופה העליון בתוך הרכב במטרה להוציא ממנו את בנם הפעוט של הנתבעים. לטענת הנתבעים, רכב התובע פגע בדלת ובעטיה של פגיעה זו נגרם נזק למראת רכבו.

בדיון שהתקיים בפני היום העידו התובע ורעייתו, מחד, והנתבעת 2 ואמה – מאידך, אודות נסיבות התרחשות התאונה.

בעדותו, שב וטען התובע כי דלת רכב הנתבעים נפתחה בפתאומיות לכיוון נתיב הנסיעה, אולם ציין שהבין שהנתבעת 2 רצתה להוציא את בנה מהרכב. זאת ועוד, מעדותה של רעייתו עולה, שהיא הבחינה בנתבעת 2 עומדת על הכביש ורכונה לעבר פנים הרכב כאשר דלתו האחורית השמאלית של רכב הנתבעים פתוחה, שניות לפני הפגיעה.

בעדותן של הנתבעת 2 ואמה, חזרו הן על הטענה כי דלת הרכב הייתה פתוחה בטרם התרחשה התאונה. הנתבעת 2 מסרה, כי ביקשה להתיר את רתמת כסא הבטיחות של בנה הפעוט ולהוציאו מן הרכב וכי לא עשתה כן מצידו הימני של הרכב, הואיל וישנו כסא תינוק נוסף באותו הצד.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בראיות שהובאו בפני, לרבות תמונות הרחוב, תמונות הנזק וחוות דעת השמאי, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל בחלקה.