ת"ק 16192-01-15 זועבי נ' ח'וואלד ואח'

התובע טוען שביום 15.1.08 נסע בכביש באיכסל, כאשר רכב של הנתבע 1 החל לתמרן על מנת להיכנס לחניה מאחורי רכב אחר. עקב כך הסיט הנתבע את החלק הקדמי של רכבו שמאלה לנתיב נסיעתו של התובע, פגע ברכב התובע וגרם לו נזק בסך 3,120 ₪.

הנתבעים 1, ו – 2 לא הגישו כתב הגנה. לדיון התייצב נתבע 2, שטען שהוא היה הנהג באירוע.

לנסיבה זו חשיבות רבה, משום שעל פי תנאי פוליסת הביטוח, הנתבע 2 לבדו רשאי היה לנהוג ברכב.

הנתבעת 3 טענה שאינה חבה בפיצוי התובע, משום שהתובע טען מלכתחילה שנהג הרכב הינו הנתבע 1.

בטיעונו בפני בית המשפט בעת הדיון, טען תחילה התובע שאינו יכול לזכור האם הנתבע 2 הוא שנהג ברכב, ובהמשך הדיון טען שהוא נזכר שנתבע 2 הוא שנהג ברכב. לטענה זו יש להתייחס בזהירות, משום שנטענה בעת שהתובע ידע כי טענה זו מועילה לו.

נתתי דעתי לכך שנדרשת זהירות רבה בקביעת זהות הנהג בתאונה, בשל האינטרס של התובע ונתבע 2 לטעון שנתבע 2 הוא שנהג, וכן בהתחשב בהודעת התובע מלכתחילה, ששמו של הנהג הוא כשם הנתבע 1.

כיום אין כל נתון על נתבע 1, ובסופו של דבר, על פי התרשמותי ממהימנות התובע ונתבע 2, הגעתי למסקנה שהנתבע 2 הוא שנהג ברכב בעת התאונה, וזאת על פי נטל השכנוע האזרחי.

אין חולק, על פי עדויות שני המעורבים בתאונה, שנהג הרכב האחר, שהיה מעורב בתאונה עם רכב התובע, הוא אשר היה אחראי לתאונה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים 2 ו - 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 3,120 ₪ בתוך 30 יום מהיום.