אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 13709-05-15 פינקל נ' בזק בינלאומי בע"מ

ת"ק 13709-05-15 פינקל נ' בזק בינלאומי בע"מ

תאריך פרסום : 24/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
13709-05-15
18/11/2015
בפני השופט:
ד"ר גיא שני

- נגד -
התובע:
איתן פינקל
הנתבעת:
בזק בינלאומי בע"מ
פסק דין
 

 

לפניי תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. במסגרת התביעה עותר התובע להחזר כספי של 4,440 ₪ - סכום שנגבה מחשבונו על-ידי הנתבעת במשך כשש שנים, בגין שירותי אינטרנט.

 

אין מחלוקת כי בחודש אפריל 2008 הצטרף התובע לחבילת אינטרנט באמצעות הנתבעת. בכתב התביעה טען התובע כי כעבור זמן קצר הוא ביקש להתנתק, וכי לאחר שנים ארוכות, בשנת 2014 – עקב ביטול כרטיס האשראי שלו – פנתה אליו הנתבעת בדרישה לשלם חוב של מספר חודשים (275 ₪ - סכום שהצטבר נוכח ביטול הכרטיס). לדברי התובע, הוא הבין אז כי חשבונו חויב באמצעות כרטיס האשראי במשך שנים, אך הוא בחר לשלם את החוב "כדי לא להסתבך". התובע ביקש להתנתק מהשירות בחודש אוגוסט 2014, וכך היה, אך הוא נדרש לשלם סכום נוסף של 140 ₪ לצורך סגירת חשבון. או-אז התקיימו שיחות בין התובע ואביו לבין הנתבעת, האב שילם את הסכום האמור, ובסופו של דבר התובע הגיש את התביעה שלפניי, ובמסגרתה הוא טוען כי הוא כלל לא קיבל שירותי אינטרנט, ולא ביצע כל גלישה.

 

הנתבעת מצדה הכחישה בכתב ההגנה כי התובע ביקש להתנתק משירותיה בשנת 2009, וטענה כי באותה עת בקשתו הייתה להעביר את תקופת ההתחייבות שנותרה במנוי של אביו – למנוי שלו (כך שהאב יוכל להתנתק ללא "קנס יציאה"). הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע פנה לאורך השנים כמה וכמה פעמים לשירות הלקוחות שלה בנושאים שונים, וכי לאורך כל התקופה נשלחו לתובע חשבוניות חודשיות, והוא בוודאי נחשֹף לפירוט כרטיס האשראי שלו. במצב דברים זה, כך סבורה הנתבעת, מושתק התובע מלטעון נגד החיובים שבהם חויב.

 

ביום 15.11.2015 התקיים דיון לפניי ובו שמעתי את טענות הצדדים.

 

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, את המסמכים שהוצגו לי ואת עדויות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי עם כל ההבנה לתובע, לא אוכל לקבל את תביעתו. בהליך של תביעות קטנות מורות התקנות כי פסק-הדין ינומק באופן תמציתי – וכך אעשה.

 

התובע לא הוכיח כי במועד מסוים בשנת 2009 הוא סיכם עם הנתבעת על ביטול המנוי שלו. בדיון התברר כי אמנם בחודש אפריל 2009 היו שיחות עם התובע בעניין ביטול המנוי, אך בסופו של דבר סוכם כי ההתחייבות של אביו של התובע תועתק למנוי של התובע, זאת כדי לאפשר לאב לבטל את המנוי שלו ללא "קנס יציאה". ודוק: התובע ואביו אינם חולקים על מהלך זה שבוצע לפי בקשתם, ומתברר כי בעקבות זאת גם עודכנה החבילה במנוי של התובע. ממילא, לא ניתן לקבוע כי באותו שלב המנוי של התובע בוטל, וגם התובע ואביו אינם טוענים כי פנו בשלב מאוחר יותר בבקשה לבטל את ההתקשרות (זאת עד לשנת 2014, שאז אין מחלוקת כי התובע ביקש לבטל את השירות – וכך נעשה).

 

הנה כי כן, נראה שהסיכום היה כי המנוי של האב יבוטל, וכי ההתחייבות במנוי זה תעבור למנוי של התובע, אשר מן הסתם לא יבוטל (שאחרת כמובן לא יוכל לשמש פלטפורמה להעתקת ההתחייבות של האב). כאן המקום לציין, כי מעיון בנספח הראשון לכתב התביעה – "כרטיס חשבון מצטבר בש"ח" – עולה כי בחודש מאי 2009 סכומי החיוב אכן השתנו, יש להניח לאור שינוי החבילה.

 

לא נעלם מעיני כי לפי התיעוד שהוצג, בעת העתקת ההתחייבות של האב למנוי של התובע, ביקש האב כי התשלום יישאר מהחשבון שלו. בפועל, ידוע כי הנתבעת המשיכה לגבות מחשבונו של התובע, ולא הוצג לפניי הסבר מבורר לעניין זה. עם זאת, אין בכך כדי לשלול את המסקנה כי המנוי של התובע לא בוטל, אדרבא, הוא "קלט" את ההתחייבות של האב וכך נחסך קנס היציאה של האב. שירותי הגלישה המשיכו אפוא להיות מסופקים במסגרת המנוי של התובע, ואין טענה כי התובע ואביו שילמו תשלום-כפל.

 

יתרה מכך, מסתבר כי לא התובע ולא אביו ביצעו פעולה כלשהי לאורך שנים ארוכות, בין לצורך ביטול המנוי בין לצורך תיקון טעות ככל שהייתה (ולוּ בעניין אמצעי התשלום); זאת, על אף שהמשך גביית התשלום החודשי מחשבונו של התובע תועדה מן הסתם לא רק בחשבוניות ששיגרה הנתבעת לתובע, אלא גם בפירוט החיובים בכרטיס האשראי. זאת ועוד: הנתבעת הראתה כי התובע אף פנה לאורך השנים לשירות הלקוחות – למשל פנייה משנת 2011 לצורך עדכון אמצעי תשלום. שמעתי את התייחסותו של התובע לנושא זה, אך סבורני כי תמוה הדבר שבמשך תקופה כה ממושכת, התובע המשיך לשלם עבור שירותי אינטרנט שלדבריו כלל לא חפץ בהם, וזאת ללא אומר ודברים וללא שימת לב לחיובים החודשיים בכרטיס האשראי. יודגש, כי לא נשללה טענתה של הנתבעת כי היא מצדה המשיכה לספק את חבילת הגלישה, עד שנתבקשה לבטל את השירות בשנת 2014, וכי היא אינה "בולשת" אחר המנויים כדי לבדוק אם הם מבצעים גלישה בפועל אם לאו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ