הולץ נ' לוי

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבע ע"ס 11,000 ₪.

ביום 29.1.17 הזמין התובע אצל הנתבע 40 מטרים רבועים של רצפת פרקט, כולל התקנה בביתו. מחיר העסקה עמד על 12,400 ₪. התובע שילם במעמד ההזמנה 7,400 ₪.

התובע, כבן 90 שנה, בחר דוגמת פרקט ספציפית מתוך מספר דוגמאות פרקט שהובאו לביתו ע"י נציג הנתבע. בעת עבודות הנחת הפרקט מספר ימים לאחר מכן, הבחין התובע כי הפרקט אינו בגוון אחיד. אמנם הצבע "השולט" היה בגוון שהתובע בחר אולם לטענת התובע חלק לא מבוטל של הפרקט היה בגוון כהה משמעותית מזה שבחר. לטענת התובע, דחה נציג הנתבע את טענת התובע וענה לו כי התובע היה צריך לבוא חנות הנתבע ולבחור את סוג הפרקט לאחר בחינתו ע"ג שטח נרחב יותר בחנות. התובע, לאור גילו, בחר שלא להגיע לחנות אלא לבחור פרקט מתוך דוגמת אריח בודד שהציגו לו. לטענת התובע, חרף הרצון הטוב של נציג הנתבע להגיע לביתו של התובע ולא להטריח את התובע להגיע לחנות, היה על הנתבע להבהיר לתובע כי מדובר בפרקט בעל גוון משתנה ולא אחיד כפי שהוטעה התובע לחשוב.

לטענת התובע, לאחר דין ודברים הסכים הנתבע להחליף כ-10 אריחים בלבד תוך השארת אריחים רבים בגוון כהה יותר. התובע לא הסכים להצעת הנתבע ודרש החלפה של כל האריחים הכהים על מנת לקבל גוון אחיד ובהיר.

לטענת התובע, הוא קיבל מוצר שונה ממה שהוא הזמין ועל כן, לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 הוא זכאי לבטל את העסקה, אולם הנתבע לא הסכים.

מאחר שהתובע לא היה שלם עם מראה הפרקט שרכש מהנתבע, פירק התובע את הפרקט והניח פרקט אחר, לשביעות רצונו, ע"י בעל מקצוע אחר.

על כן תובע התובע מהנתבע את השבת הסכום שהוא שילם בסך 7,400 ₪. כמו כן תובע התובע סך של 3,600 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש.