ת"צ 21761-05-14 כהן ואח' נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

בפניי בקשה להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

1. ביום 13.5.14 פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), שעניינה הפרת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012 (להלן – החוק). על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, לא קיימו המשיבות את הוראות החוק בכך שלא התקינו באוטובוסים שלהן אמצעים לבטיחות אש והצלה, כנדרש בחוק. עוד נטען כי במקרה של התלקחות אוטובוס, המשיבות אינן דואגות לפתרון מיידי לנוסעי האוטובוס שהתלקח, והם נאלצים להמתין בשולי הכביש עד להגעת אוטובוסים אחרים, אשר מלאים נוסעים, ולכן אינם מהווים פתרון מלא לכל הנוסעים מהאוטובוס שהתלקח. זאת בניגוד להסכמים של משרד התחבורה עם המשיבות.

2. המשיבות טענו מצדן כי הן מקיימות את הוראות הדין במלואן. השגת התובעים צריכה לבוא בפתחו של משרד התחבורה, הגוף המוסדי האחראי על המשיבות, שכן כאמור בגוף התובענה, משרד התחבורה פועל מזה זמן להסדרת התקנה של מערכות כיבוי אש באוטובוסים, הסדרה זו נעשית באופן מקצועי ומדוד. נטען כי תובענה זו מוגשת בניגוד לדעתו המקצועית של משרד התחבורה, ומבלי שמשרד התחבורה צד להליך. המשיבות טוענות כי, למעשה, יש בבקשת האישור פנייה לבית המשפט שייכנס בנעלי הרגולטור, שעה שהרגולטור פועל להתקנת תקנות בעניין זה ממש.

3. לאחר שהתקיים קדם משפט, פרסם משרד התחבורה הודעה בה נאמר כי החל מיום 1.10.15, יחויב כל אוטובוס חדש בהתקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית, עוד נכתב בהודעה כי החל מיום 1.1.16, תחול הוראה זו גם על אוטובוסים שגילם עד 7 שנים. כמו כן, הורה שר התחבורה לחברות התחבורה הציבורית, והמשיבות ביניהן, להקפיד על שורה של בדיקות בטיחותיות באוטובוסים.

4. לנוכח האמור, הודיעו המשיבים כי הם מסתלקים מן הבקשה, שכן היא הוגשה במטרה להבטיח כי באוטובוסים שברשות המשיבות יותקנו מערכות לכיבוי אש לבטיחות הנוסעים, ומשהושגה מטרה זו, הם מבקשים לחזור בהם מבקשת האישור, תוך שמירת זכויותיהם בעניין תובענותיהם הפרטיות.

5. המשיבות מצדן, כמובן, אינן מתנגדות לבקשת ההסתלקות, אך מבקשות לחייב את המבקשים בהוצאותיהם.

6. לאור האמור לעיל, אינני רואה לנכון לעמוד בדרכם של המבקשים להסתלק מן הבקשה, נוכח קשייה. אני מורה, אפוא, על מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. נסיבות המחיקה, כאמור לעיל, אינן מצדיקות פרסום מוקדם, ובהתאם איני מורה עליו.

7. אשר לסוגיית ההוצאות – ככלל נראה כי נדרשת גישה זהירה בכל הנוגע למידת חיוב מבקש תם לב בהוצאות משפט, על מנת להימנע מ"אפקט מצנן" מפני הגשת תובענות ייצוגיות (ראו ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, עמ' 13 (פורסם במאגרים, 22.1.15); דנ"א 944/15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אי.אר.אמ טכנולוגיות בע"מ (פורסם במאגרים, 29.3.15); וכן ע"א 5378/11 ארתור פרנק נ' אולסייל, (פורסם במאגרים, 22.9.14) - בפרט דברי כב' השופטת חיות שם).

8. דומה כי הדברים יפים גם בכל הנוגע לחיוב בהוצאות לאחר בקשת הסתלקות המתבססת על הערכת המבקש, בעת הגשת בקשת ההסתלקות, כי סיכויי התובענה נמוכים. נוכח הנחיתות המובנית של תובע ייצוגי, עשוי הוא, בעת הגשת התובענה, גם אם פעל בתום לב ובאופן סביר, לא להיות מודע לקיומן של טענות הגנה משכנעות או להתלבט באשר למידת חוזקן. בשל כך, הטלת הוצאות בשיעור מכביד בנסיבות אלו, עשויה למנוע הגשת תביעות מוצדקות, על שום החשש מפני טענות הגנה עתידיות שתתבררנה או לא תתבררנה.