מדינת ישראל נ' מסארווה

הנאשם, ראיד מסארווה יליד 1975, הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות.

בהתאם להסדר הטיעון הנאשם לא הורשע מיד לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, אלא נתקבל בעניינו תסקיר מבחן והצדדים טענו גם בסוגיית ההרשעה. לאחר שמיעת טענות הצדדים, ביום 23.12.2019, החלטתי להרשיע את הנאשם והודעתי כי נימוקיי לכך יינתנו במסגרת גזר הדין.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת בהליך גירושין והתגוררו יחד בביתם בטייבה. כשבוע עובר ליום 14.11.2016 התקין הנאשם, בלא ידיעת המתלוננת או הסכמתה, מצלמות חבויות במקומות שונים בסלון הבית ובחדר השינה המשותף אשר בו חדר אמבטיה. במשך כשבוע ימים ועד ליום 14.11.2016 תיעדו המצלמות את ההתנהלות בבית, ובין היתר תועדה המתלוננת בחדר השינה במצב אינטימי עם הנאשם, ובמספר פעמים בהם התהלכה עירומה בחדר – והכול בלא ידיעתה או הסכמתה.

כחלק מהסדר הטיעון הציגו הצדדים עובדות מוסכמות נוספות: האחת, כי הנאשם סבר שאשתו מכשפת אותו ולכן התקין את המצלמות מלכתחילה; השניה, כי בעקבות תוצרי הפרת פרטיות המתלוננת לא הואשם הנאשם בעבירה אחרת, חמורה, בה הוחשד וזאת בהיעדר ראיות מספיקות ומבלי שיש בכך אמירה לגופה של תלונה. יצוין כי העבירה החמורה ממנה נחלץ הנאשם בעקבות תוצרי הפרת הפרטיות כאמור הייתה עבירת מין בה הוחשד בעקבות תלונת המתלוננת.

בהתאם להסדר הטיעון נתקבל תסקיר מבחן אודות הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם, גרוש ואב לפעוטה כבת שלוש הגדלה עם אמה המתלוננת בבית הוריה. הנאשם השלים 12 שנות לימוד. הוא עבד בעבר כטכנאי מחשבים ומזה שמונה השנים האחרונות מועסק דרך חברה חיצונית כאחראי תקשורת ומחשוב בקופת חולים כללית.

הנאשם והמתלוננת נישאו בשנת 2015. הם נפרדו בשנת 2017 בעקבות הגשת תלונת האישה על התעללות פיזית ומינית מצדו. הנאשם שילם מזונות עבור בתו עד אשר הוכר כפושט רגל. כיום משלם לתיק פשיטת הרגל. מתחילת הנישואין התגלו בין השניים מתחים ובעיות, והאישה אף עזבה את הבית המשותף וחזרה לבית הוריה ורק בהתערבות מכובדים מהמשפחה נאותה לחזור.

הנאשם השליך את ביצוע העבירה על גרושתו. בשבועות האחרונים טרם התקנת המצלמות הרגיש לא טוב מבחינה פיזית וחשש שאשתו מנסה להרעילו על מנת להשתלט על הבית. לאור זאת התקין המצלמות, ובהמשך אשתו גילתה את המצלמות והגישה נגדו תלונת שווא כדי לנקום בו. שירות המבחן נפגש עם המתלוננת. לדבריה הנאשם אכן פגע בה פיזית ומינית. כאשר גילתה את המצלמות שהתקין בתוך הבית ניסתה לברר עמו את הנושא ואז גרש אותה מהבית.

שירות המבחן שקל להמליץ על טיפול בנאשם, אלא שהנאשם מכחיש דפוסים אלימים בהתנהגותו וניתק קשר עם השירות. במצב דברים זה, ונוכח העובדה כי הנאשם לא הציג כל מסמך שיעיד על פגיעה אפשרית בעבודתו אם יורשע בדין, לא המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעה במקרה זה והציע כי ייגזר על הנאשם עונש של מאסר על-תנאי שיהווה עבורו גבול חיצוני להישנות התנהגות דומה בעתיד.