מדינת ישראל נ' פלוני

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע בביצוע עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

עובדות כתב האישום:

בתאריך 21.8.24 בשעה 13:00 או סמוך לכך, בדירתו שברחוב XXX בXXX, החזיק הנאשם בסמים מסוכנים, מחולקים לכמויות שונות ובעשרות שקיות, כמפורט להלן:

1. סם מסוכן מסוג קנביס במשקל נטו של 10.08 ק"ג.

2. סם מסוכן מסוג חשיש במשקל ברוטו של 409.88 גרם.

   כמו כן, נתפסו בדירה 7 משקלים מסוגים שונים, שקיות חלוקה וכסף מזומן בסך של 14,640 ₪.

    

   תסקירי שירות המבחן:

   בטרם טיעונים לעונש, בהסכמת הצדדים, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

   תסקיר שירות המבחן נערך בתאריך 18.12.24 ממנו עולה כי הנאשם בן 21, רווק, שוהה במעצר בית מלא. הנאשם מסר כי בגיל 20 החל לצרוך סמים מסוג קנאביס בנסיבות חברתיות אך מצבו הנפשי הוביל לשימוש אינטנסיבי.

   הנאשם שירת שירות צבאי חלקי, תיאר קושי בהשתלבות בשוק העבודה אשר נבע מקשיים רגשיים לצד השפעות צריכת סמים.

   הנאשם שיתף כי חילץ את חבריו מפסטיבל "נובה" ונחשף למראות קשים שהשפיעו על תפקודו והובילו להתקפי חרדה ומחשבות בלתי פוסקות על האירוע. הנאשם מסתייע בסמים כדרך להתמודדות עם קשייו הנפשיים.

   לחובת הנאשם הרשעה אחת משנת 2023 בגין עבירה של העדר מהשירות הצבאי בגינה נדון למאסר צבאי למשך 30 ימים.

   הנאשם הכיר באחריותו לביצוע העבירה, הביע חרטה על מעשיו לצד הבנת הפסול שבהם. הנאשם מסר כי ההליך המשפטי לצד המחיר ששילם בשל השימוש, חידד עבורו את הבעייתיות בדפוסי השימוש בחומרים ממכרים ולכן בתקופת מעצרו הפסיק לצרוך סמים. הנאשם הוזמן לשתי בדיקות שתן בשירות המבחן שהצביעו על העדר שרידי סם.

   שירות המבחן התרשם כי הנאשם עשוי להיתרם מטיפול, וכי הנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך שכזה. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון בינוני להישנות עבירות בעתיד.

   נוכח כל האמור לעיל, שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, במהלכו ישתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן לצד מאסר על תנאי.

   בדיון שהתקיים בתאריך 23.1.24, ביקשו באי כוח הצדדים לקבל תסקיר משלים של שירות המבחן לאחר בחינת השתלבות הנאשם בהליך הטיפולי.

   תסקיר משלים בעניינו של הנאשם נערך בתאריך 12.3.25. מהתסקיר עולה כי הנאשם הופנה ליחידה להתמכרויות בחדרה, בה החל טיפול בחודש פברואר 2025. הנאשם שולב בשיחות פרטניות והוא עתיד להשתלב בטיפול קבוצתי. הנאשם מסר בדיקות שתן שבועיות ושמר על ניקיון מסמים.

   הנאשם הגיע לפגישות בשירות המבחן ושיתף אודות קשייו הרגשיים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצליח להשתלב בטיפול, מעוניין לשתף בחוויות מורכבות אותם חווה לאורך שנים, לשנות את דפוסיו הבעייתיים ולרכוש כלים שיסייעו לו בשמירה על אורח חיים תקין.

   במהלך תקופת הדחייה התרשם שירות המבחן כי הנאשם בשל להשתלב בהליך טיפולי וכי התערבות טיפולית תחדד את גבולותיו הפנימיים לצד התבוננות בדפוסיו, ויהא בה כדי להפחית סיכון להישנות התנהלות עוברת חוק בעתיד. עוד התרשם שירות המבחן כי הליך טיפולי יהווה גורם מייצב ומחזק עבור הנאשם באופן שעשוי לסייע להפחתה בסיכון להתנהגות עוברת חוק.

   שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של 12 חודשים במהלכו יעקוב שירות המבחן אחר השתלבותו בטיפול, תפקודו והתנהלותו ומידת שיתוף הפעולה שלו עם גורמי הטיפול במסגרת היחידה להתמכרויות, זאת לצד הטלת מאסר על תנאי. עוד הומלץ להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 300 שעות.

   שירות המבחן ציין כי הוא ער לחומרת העבירה ונשקלה ענישה בדמות מאסר בעבודות שירות אך לאור ההתרשמות מנזקקות טיפולית לצד מצבו הנפשי והרגשי המורכב, ענישה שכזו עלולה להוות עבורו גורם דחק, אשר עלול להוביל לנסיגה במצבו ולפגיעה ברצף הטיפולי.

   ראיות לעונש:

   המאשימה הגישה גיליון רישום פלילי של הנאשם הכולל הרשעה אחת משנת 2023 בגין עבירה של העדר משירות צבאי בגינה נדון למאסר צבאי למשך 30 ימים ומאסר על תנאי (טע/2).

   טיעוני הצדדים:

   המאשימה טענה בטיעוניה בכתב (טע/1) ובעל פה, כי הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות הם שמירת בריאותו ושלמות גופו של הציבור מפני הפגיעה הקשה של סמים מסוכנים. עוד נטען כי בשים לב לכמויות שנתפסו, כ-10 ק"ג של קנאביס ועוד כ-400 גרם חשיש אין מדובר בהחזקה ספונטנית, וכי מדובר בכמות יחסית גדולה. המאשימה הפנתה לפסיקה וטענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נטען כי לחובת הנאשם הרשעה קודמת משנת 2023 בגין העדר מהשירות הצבאי בגינה נשפט למאסר של 30 יום ומאסר על תנאי. עוד נטען כי תסקיר שירות המבחן הראשון ציין את התמכרות הנאשם לסמים, וכי קיים סיכון ביינוני להישנות עבירות בעתיד. באשר לתסקיר המשלים נטען כי שירות המבחן ציין כי הליך טיפולי מהווה עבור הנאשם גורם מייצב ומחזק להפחתה בסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק ועל כן המליץ על צו מבחן למשך שנה, מאסר על תנאי וצו של"צ.

   על בסיס המלצת שירות המבחן המאשימה הסכימה כי יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם חריגה מתונה, וזאת מטעמי שיקום, ועל כן עתרה להשית על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בצירוף מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה בפועל וקנס. עוד עתרה המאשימה להשמיד את הסמים ולחלט את הכסף בסך 14,640 ₪ שנתפס.

    

   בעקבות עתירת המאשימה להטיל על הנאשם עונש לריצוי בעבודות השירות, ובטרם טענה ההגנה לעונש הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות.

   חוות דעת הממונה על עבודות השירות:

   על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 24.5.25 הנאשם נמצא מתאים לבצע עבודות שירות במגבלות (ללא עבודה עם מכונות וכלי חיתוך וללא עבודה בגובה). על כן הומלץ להציב את הנאשם במועצה דתית טירת הכרמל החל מיום 26.8.25, חמישה ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

    

   לאחר קבלת חוות דעת הממונה, טענה ההגנה לעונש.

   ב"כ הנאשם טען כי יש לחרוג ממתחם העונש ההולם במידה מועטה, ולא כהמלצת שירות המבחן, וביקש לאור נסיבותיו המיוחדות של הנאשם- כנפגע פעולות איבה, מכור לסמים, שהשתלב בטיפול משמעותי, ולאחר שהיה נתון במעצר בית מלא לתקופה של 10 חודשים, להסתפק בעונש של 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ב"כ הנאשם טען כי הוא משאיר את יתר רכיבי הענישה לשיקול דעת בית המשפט, אך ככל ובית המשפט יורה על חילוט, ביקש שלא להטיל עונש כלכלי נוסף שיכביד על הנאשם.

   דברי הנאשם:

   הנאשם הצטער על מעשיו.

   דיון והכרעה:

   מתחם העונש ההולם:

   בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

   הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירות סמים על ידי הנאשם עניינם הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים. מדובר בצורך להגן, מן הצד האחד, על בריאות גופו ונפשו של ציבור המשתמשים בסמים, ומן הצד השני, עולה הצורך להגן על החברה מפני הנזקים הנגרמים לה, עקב עבירות המתבצעות על ידי עבריינים על רקע השימוש בסמים ועל מנת לממן את הסמים.

   פסיקת בית המשפט הדגישה את נזקי העבירות הנלוות לסחר בסמים ולעניין זה יפים דברי כב' השופט י. עמית בע"פ 3172/13 סואעד נ' מדינת ישראל (6.1.14):

   "על פגיעתן הרבה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים, עמד בית משפט זה פעמים רבות... אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם... המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם היצע, כך גם בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן גם להקטין את היקפו ולצמצם את נזקיו".

   בהקשר לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים יש לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים:

   סוג הסם, היקפו ושוויו: הנאשם החזיק 10.08 ק"ג סם מסוכן מסוג קנאביס וכמות נוספת של 409.88 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש. הסמים היו מחולקים לכמויות שונות ובעשרות שקיות כאשר לצד הסמים נתפסו 7 משקלים מסוגים שונים, שקיות חלוקה וכסף מזומן. מדובר בכמות מסחרית של שני סוגי סמים, ונסיבות החזקתם מעידים כי לא נועדו לצריכה עצמית.

   התכנון שקדם לביצוע העבירה: החזקת סמים, ככלל, אינה עבירה שמבוצעת באופן ספונטני, ומשכך, ניתן להסיק כי קדם תכנון לביצוע העבירה על ידי הנאשם.

   הנזק שנגרם מביצוע העבירה ופוטנציאל הנזק: אמנם לא הוכח נזק ספציפי שנגרם מביצוע העבירה, אך ברור לכל כי קיים פוטנציאל גבוה של גרימת נזק לציבור בכללותו, לו סמים מסוכנים אלו היו מופצים למשתמשי הסמים.

   מידת הפגיעה בערכים המוגנים: בשים לב לסוגי הסמים והכמות שהוחזקה, ולאור פוטנציאל הנזק אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

   מדיניות הענישה הנהוגה:

   1. ברע"פ 8759/21 אלעד קסלר נ' מדינת ישראל (23.12.21), אליו הפנתה המאשימה, המבקש הורשע, לאחר הודאתו, בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לאחר שהחזיק 229.35 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס בביתו. הנאשם צירף תיק נוסף בו הורשע בעבירה של החזקת אגרופן שלא כדין. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המדינה תעתור בתיק הסמים לענישה של מאסר ורכיבים נלווים ובתיק המצורף תעתור לעונש של מאסר על תנאי והתחייבות. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בתיק הסמים נע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ וענישה נלווית ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל. בתיק המצורף נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר בפועל. על המבקש נגזר עונש כולל של 30 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית. ערעור המבקש על גזר הדין נדחה בבית המשפט המחוזי וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

   2. ברע"פ 7570/21 אבו סוילם נ' מדינת ישראל (11.11.21), אליו הפנתה המאשימה, נדחתה בקשת ערעור של המבקש שהורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק סם מסוג קנבוס במשקל של למעלה מ-4 ק"ג (פחות ממחצית מכמות הקנבוס בענייננו) וכמות של 1.2 גרם קוקאין. נקבע כי מתחם העונש ההולם, נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל. המבקש נעדר עבר פלילי ושירות המליץ בעניינו על הטלת צו של"צ, נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורים שהגיש המבקש נדחו.

   3. ברע"פ 1267/23 בלקר נ' מ"י (6.3.23), אליו הפנתה המאשימה, הורשע המבקש בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים להכנת סם, בכך שנתפסו סמים השייכים למבקש במקומות שונים בבית ובחצר. בתוך קסדת אופנוע, נתפס סם מסוג קנבוס במשקל של 100 גרם נטו ומתחת לשולחן בחצר הבית נתפס סם מסוג קנבוס במשקל של 553.10 גרם נטו. עוד נתפסו שני משקלים דיגיטליים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד לשנת מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים. בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי וענישה נלווית. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וגזר על הנאשם חודשיים מאסר בעבודות שירות. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקש לבית המשפט העליון, נדחתה.

   4. ברע"פ 636/21 ברוך לוי נ' מדינת ישראל (16.2.21), אליו הפנתה המאשימה, המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. הנאשם החזיק בדירתו, ובארון חשמל במסדרון הגובל בדירתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של כ-760 גרם נטו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט השלום סטה ממתחם הענישה וגזר על המבקש, תוך התחשבות בהודאתו, שילובו בהליך הטיפולי, מצבו המשפחתי והכלכלי, וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, עונש של 4 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות לצד מאסר על תנאי וצו מבחן. ערעורים שהוגשו על ידי המבקש לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

   5. בע"פ 39557-01-14 פרג דעיס נ' מדינת ישראל (1.5.14), אליו הפנתה המאשימה, אחד הנאשמים השליך חבילה של כ- 340 גרם חשיש מרכב והורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר. על הנאשם הוטל עונש של 12 חודשים לצד הפעלת עונשי מאסר מותנים, כך שסך הכול ריצה הנאשם 14 חודשי מאסר בצירוף קנס בסך 10,000 ₪. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

   6. בעפ"ג 38161-12-16 אלעול נ' מדינת ישראל (18.1.17), אליו הפנתה המאשימה, המערער הורשע בהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי מסוג קנבוס במשקל של 6 ק"ג. במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים המאשימה הגבילה את עצמה לענישה של 15 חודשי מאסר בפועל ואילו ההגנה חופשית בטיעוניה. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון והטיל על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נמחק.

   7. בת"פ 9933-08-20 מדינת ישראל נ' טדלה (9.6.2021), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק בתיק גב 1,300 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס. נקבע מתחם ענישה הנע מ- 6 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר, הופעל מאסר מותנה במצטבר כך שבסך הכל ירצה הנאשם 18 חודשי מאסר פועל, מאסרים מותנים, קנס בסך 1,500 ₪ ופסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 12 חודשים.

   8. בת"פ 32467-01-22 מדינת ישראל נ' נגוסה (9.3.2023), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק קוקאין במשקל 5.730 גרם, קטאמין- 7.219, MDMA – 47 טבליות וכמו של 1.970 גרם, MDMA וקטמין במשקל של 2.980 גרם, מתקאתינון במשקל 13.984 גרם, LSD-50 טבליות, קנאבוס- 22.26 גרם ופסילוצין – 25.13 גרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ועד 24 חודשי מאסר בפועל. לאור שיקולי שיקום חרג בית המשפט ממתחם העונש ההולם והטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי בצירוף צו של"צ וצו מבחן.

   9. בת"פ 26182-04-17 מדינת ישראל נ' פלוני (18.7.2018), אליו הפנה ב"כ הנאשם, בית המשפט הורה על ביטול הרשעת הנאשם, שביצע עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וכן עבירה של החזקת כלים להכנת סם. הנאשם החזיק סם מסוג קנביס במשקל של כ- 2.9 קילוגרם, מזומן בסך 7,000 ₪, וציוד לגידול הסם. בית המשפט ביטל הרשעתו לאור שיקומו ובשל הפגיעה הקונקרטית במקצועו של הנאשם אשר עבד כעיתונאי. על הנאשם הוטלו צו של"צ בהיקף 350 שעות וצו מבחן לשנה.

   10. בת"פ 16760-06-17 מדינת ישראל נ' ויינברג (19.2.19), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירת החזקת סמים מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית, במשקל של 2,361.99 קג' נטו. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ועד 9 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר כבן 29, נעדר עבר פלילי, אשר לא נמצא מתאים לעבודות שירות. על הנאשם הוטלו מאסר על תנאי וקנס בן 2,500 ₪.

   11. בת"פ 51006-11-21 מ"י נ' ג'בארין (23.6.22), אליו הפנתה המאשימה, הורשעו הנאשמים בעבירות של החזקת סם מסוג חשיש וקנבוס, שלא לצריכה עצמית, במשקל של 1,556.36 גרם ו- 4,670.48 גרם בהתאמה, כאשר שווי הסם אינו ידוע. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשים. על נאשם 1 נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל בשים לב לעברו הפלילי, בעבירות דומות. על נאשם 2, הנעדר עבר פלילי, נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

   12. בת"פ 3122-10-22 מדינת ישראל נ' שי לוי (14.1.24), אליו הפנתה המאשימה, הנאשםהורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. לנאשם רישיון להחזקה ושימוש של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 30 גרם. הנאשם נהג ברכב ובתא המטען החזיק סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 3.33 ק"ג. הנאשם ללא עבר פלילי. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר ועד ל-18 חודשים, לצד ענישה נלווית. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

   13. בת"פ 21806-01-19 מדינת ישראל נ' חדד (14.6.20), הנאשם הודה והורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. הנאשם שהה ברכבו והחזיק שם סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של כ-500 גרם נטו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט סטה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום וגזר על הנאשם, עונש של צו של"צ בהיקף של 300 שעות למשך 18 חודשים, קנס בסך 5,000 ₪, התחייבות כספית בסך 15,000 ₪ ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 8 חודשים על תנאי.

       לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין כפי שפירטתי אותם לעיל, ובשים לב לסוגי הסמים שנתפסו ומשקלם, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 10 ל – 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

       חריגה מהמתחם משיקולי שיקום:

       נוכח האמור בתסקירי שירות המבחן, הצדדים הסכימו כי זהו המקרה המתאים לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, כאשר המאשימה עתרה להשית על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בצירוף ענישה נלווית ואילו ב"כ הנאשם ביקש להשית על הנאשם 7 חודשי מאסר בעבודות שירות.

       סעיף 40ד לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום במידה ובית המשפט משתכנע כי הנאשם השתקם או כי קיים סיכוי של ממש שישתקם.

       לעניין זה ראה ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (18.4.18):

       "באילו נסיבות יכיר בית המשפט בקיומו של סיכוי של ממש לשיקום באופן שיצדיק חריגה ממתחם העונש? עד כה לא ניתנה בפסיקה תשובה מחייבת וכוללת לשאלה זו, ומטבע הדברים יש להתחשב בכל מקרה על נסיבותיו... במקרים קודמים שבהם נדרש בית המשפט להעריך את סיכויי השיקום במסגרת סעיף 40ד לחוק העונשין הובאו בחשבון, בין היתר, השיקולים המרכזיים הבאים: המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים; אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה... חשוב להבהיר: אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים, והתקיימותו של שיקול זה או אחר אינה מצדיקה בהכרח חריגה ממתחם העונש משיקולי שיקום... עם זאת, ומבלי לקבוע מסמרות, ניתן לציין ששילוב בין שינוי מהותי בהתייחסות הרגשית לאירוע העבירה המתבטא בנטילת אחריות, כפרה והבעת אמפתיה לנפגעי העבירה לבין אינדיקציות אובייקטיביות לקיומו של תהליך שיקומי-טיפולי מוצלח וחזרה לדרך הישר, עשוי להצביע על "סיכוי של ממש לשיקום" כלשונו של סעיף 40ד(א). דברים אלה זוכים למשנה חיזוק מקום בו מדובר באדם צעיר נעדר עבר פלילי ."

       הנאשם צעיר בן 22 ולחובתו הרשעה אחת משנת 2023 בגין העדר משירות צבאי בגינה הוטל עליו מאסר למשך 30 יום לצד מאסר על תנאי.

       מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה, ביטא הכרה לחומרת מעשיו ולפסול בהם. עוד התרשם שירות המבחן כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו, אשר דרבן אותו להתגייס להליך טיפולי במטרה לבחון את דפוסי התנהלותו ולהימנע ממצבי סיכון בעתיד.

       האשם השתלב בטיפול בחודש פברואר 2025, שולב בשיחות פרטניות עם עו"ס והשתלב בטיפול קבוצתי. הנאשם מסר בדיקות שתן שבועיות ושמר על ניקיון מסמים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצליח להשתלב בטיפול, משתף בחוויות מורכבות אותם חווה לאורך השנים, מעוניין לשנות את דפוסיו הבעייתיים ולרכוש כלים שיסייעו לו בשמירה על אורח חיים תקין. לאור הירתמותו של הנאשם לטיפול, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, לצד מאסר מותנה וצו של"צ של 300 שעות, כאשר בתקופת צו המבחן ימשיך הנאשם בהליך הטיפולי בו החל.

       מתסקירי שירות המבחן עולה כי הגם שטרם ניתן לומר כי הנאשם השתקם, קיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם. יחד עם זאת, המלצת שירות המבחן היא מרחיקת לכת, והגם שיש מקום לסטות ממתחם העונש ההולם, אין די בהטלת צו מבחן וצו של"צ, ויש להטיל על הנאשם גם ענישה ממשית אשר תהווה גורם הרתעתי עבורו לצד ענישה שיקומית.

       כידוע, האינטרס הציבורי, אינו מוסב רק על ענישתו של הנאשם, אלא גם על שיקום נאשמים שמגלים רצון לשיקום וכשפוטנציאל השיקום משמעותי וכאשר יש בטיפול כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות בעתיד, כבענייננו.

       במקרה שבפניי, שוכנעתי כי מן הראוי לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא במידת מה, ולאפשר לנאשם להמשיך בהליך השיקומי לצד ענישה ממשית כאמור.

       סוף דבר:

       לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל והמלצת שירות המבחן, שוכנעתי כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מדודה ממתחם העונש ההולם, בשל סיכויים של ממש לשיקום הנאשם.

       על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים, כדלהלן:

       1. 7 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. עבודות השירות יבוצעו החל מתאריך 26.8.25 במועצה דתית טירת כרמל במגבלות (ללא עבודה עם מכונות וכלי חיתוך וללא עבודה בגובה). עבודות השירות יבוצעו במשך 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

          על הנאשם להתייצב ביום 26.8.25 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות, ביחידת ברקאי – עבודות שירות – שלוחת צפון, מתחם כלא מגידו.

          מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה וכי במידה ולא יבצע את עבודות השירות בהתאם לדרישות הממונה יופסקו עבודות השירות, והנאשם ירצה את יתרת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

       2. מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע, ויורשע בגינה.

       3. צו מבחן של שירות המבחן למשך 12 חודשים במסגרתו יהיה הנאשם בפיקוח שירות המבחן באשר להמשך השתלבותו בהליך הטיפולי.

          מובהר לנאשם כי עליו לשתף פעולה עם שירות המבחן, אם לא יעמוד במבחן, יוחזר עניינו לדיון בבית המשפט ודינו ייגזר מחדש.

          בשים לב לעובדה כי ב"כ הנאשם השאיר את שאלת החילוט לשיקול דעת בית המשפט, כאשר נסיבות ביצוע העבירה מצביעות על כך כי הכסף הופק מביצוע העבירה, אני מורה על חילוט הכסף המזומן שנתפס בסך של 14,640 ₪ בהתאם לסעיף 36א(א) לפקודת הסמים המסוכנים.

          בשים לב לעובדה כי הנאשם אמור לרצות מאסר בעבודות שירות ומאחר והכסף שנתפס חולט לא מצאתי מקום להשית עליו קנס כספי. כמו כן נוכח השתלבות הנאשם בטיפול לא מצאתי לפסול אותו מלהחזיק רישיון נהיגה.

          ניתן בזאת צו להשמדת הסמים שנתפסו בתיק.

          5129371המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות ושירות המבחן.

          54678313זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

           

           

           

          ניתן היום, י"ד סיוון תשפ"ה, 10 יוני 2025, במעמד הצדדים.