מדינת ישראל נ' כוז

הנאשם מזוכה מהעבירות המיוחסות לו מחמת הספק.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה – לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") והחזקת סכין שלא כדין – עבירה לפי סעיף 186 לחוק. נטען כי ביום 11/8/17 בסביבות השעה 17:00 נהג המתלונן ברכבו בשועפט. המתלונן עצר את רכבו ברמזור בצומת והבחין בנאשם שגם הוא עצר רכב באותו צומת במקביל לרכבו של המתלונן. הנאשם פנה למתלונן ושאל אותו "אם יש לו משהו", המתלונן השיב שיש לו הרבה דברים לגמור וכי הוא "יראה לו מה זה". אחרי חודש אוקטובר. המתלונן שאל את הנאשם למה הכוונה והנאשם השיב שהוא צריך כסף ממשפחת **** . בהמשך, הרמזור התחלף לירוק והשניים נסעו לדרכם. באותו היום, בשעה 21:00, המתלונן נסע עם חברו A במונית בה נהגם A. במהלך הנסיעה בשועפט הבחין המתלונן בנאשם כשהוא נוהג ברכבו וביקש מA שיסתובב חזרה לכיוון רכבו של הנאשם. A הסתובב, נסע לכיוון רכבו של הנאשם ועצר את הרכב במקביל לרכבו של הנאשם. המתלונן ירד מהרכב, פנה לנאשם ושאל אותו מה נשמע. הנאשם השיב "יותר טוב ממך". הנאשם שאל את הנאשם אם הוא מכיר אותו והנאשם השיב לו כי הוא, המתלונן, כבר פגע בו שלוש פעמים. המתלונן אמר לנאשם שהוא אפילו לא מכיר את שמו ולא יתכן שפגע בו. בשלב מסוים הרמזור התחלף לירוק והנאשם הפנה אצבע כלפי המתלונן וביקש שיתרחק ממנו. המתלונן נתן לנאשם מכה על האצבע המונפת, הנאשם התקדם כשני מטרים עם הרכב, הוציא את ראשו מהרכב וירק על המתלונן. בתגובה המתלונן התקרב לנאשם ונתן לו אגרוף בפניו. לפתע שלף הנאשם סכין בעלת להב באורך של 10 ס"מ לפחות ודקר את המתלונן בבית השחי בצדו השמאלי של הגוף, דקירה אשר חדרה לחלל הריאות, וברח מהמקום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרם למתלונן חתך של כעשרה ס"מ אשר הדקירה הגיעה עד דופן בית החזה וניקבה את הריאה השמאלית של המתלונן אשר החל לדמם והובהל לבית החולים. בבית החולים אושפז המתלונן בטיפול נמרץ למשך יומיים והוחזר נקז לחלל בית החזה כמו כן נתפר החתך שנגרם.

2.הנאשם, בתשובתו לכתב האישום, כפר במיוחס לו. הנאשם אמנם הודה כי היה בזירת האירוע, אך טען כי לא החזיק סכין בידו, לא תקף את המתלונן בכל צורה שהיא והוא אף אינו מכיר את המתלונן. נטען כי המתלונן חסם את הרכב בו נהג הנאשם, ירד מהמונית בה היה, בידו של המתלונן היה חפץ הדומה לדוקרן או למברג, הוא ניגש אל מכונית הנאשם, הנאשם ניסה לברוח, ובמהלך העימות שפרץ בין השניים, המתלונן אף היכה באגרופו בפניו של הנאשם.

3.מטעם המאשימה העיד המתלונן - C , A B – הוא נהג המונית אשר הסיע את הנאשם, T הוא אביו של המתלונן, G והשוטר איתמר נווה. מטעם הנאשם העידו הנאשם, אחיו נידאל, ומוחמד שועפטי שישב ברכב בו נהג הנאשם במושב האחורי.

4.בתחילת שמיעת הראיות, הוקרן סרטון המתעד את האירוע (ת/5). בסרטון נראית מכונית קאיה בה נהג הנאשם כשהיא עומדת לפני הרמזור. מאחור מגיעה מונית, נעמדת במקביל לרכב קאיה, המתלונן יוצא מהמונית, ניגש לקאיה, באותה עת המונית נוסעת לאחור וחונה על המדרכה. נהג המונית, A , יוצא מהמונית. ניתן לראות כיצד המתלונן נותן מכת אגרוף לנאשם, תוך כדי שהנאשם נוהג בקאיה, באותו שלב מתרחשת הדקירה והמתלונן נראה כשהוא אוחז בבית השחי שלו, כאשר הנאשם בכל העת יושב במכונית במושב הנהג, ולאחר מכן הוא עוזב את המקום בנסיעה ומותיר את המתלונן וA מאחור. לעניין הפגיעה אותה ספג המתלונן, קיימת התעודה הרפואית ת/2, המצביעה על דקירה בחזה מצד שמאל, ומפרטת את הטיפול אותו קיבל המתלונן. לכך יש לצרף את ההודעה של ד"ר יונתן יובל, מתמחה בבית החולים הדסה עין כרם (ת/3), אשר קיבל לטיפול את המתלונן בחדר הטראומה, ומפרט על עוצמת הפגיעה אשר ניקבה את הריאה של המתלונן. בהודעה זו מפרט ד"ר יובל כי המתלונן אמר שהוא מכיר את הדוקר ואינו יודע מדוע הוא דקר אותו.

5.המתלונן, B , כבן 41, גר ב-*** ועובד כ-****. לדבריו, ביום האירוע, בשעות הצהריים המאוחרות, הוא עצר ברמזורים, לידו נעצר רכב מסוג B.M.W, במקביל, נהג הרכב הסתכל עליו במבטים עוינים, שאל אותו "יש משהו", המתלונן השיב לו: "יש הרבה דברים בחיים שלי, מה אתה רוצה", והנהג השיב לו כי לאחר חודש אוקטובר הוא יסיים את הכל והוסיף כי משפחת א' חייבת לו כסף. בערב הוא הלך עם אחד מילדיו לאכול וחברו A הסיע אותם במונית השייכת לו. במהלך הנסיעה הגיע רכב קאיה מהכיוון הנגדי, המתלונן הבחין שהנהג הנו אותו אדם שהחליף עמו דברים בצהרי היום בעומדו לפני הרמזור. הוא ביקש מA להסתובב ולעמוד על יד הנהג כדי לראות במי מדובר, וכך היה. לדבריו, הוא ניגש אל הנהג, שאל אותו לפשר השיחה ביניהם, אמר לו שהוא אינו מכיר אותו ואינו יודע מה שמו והנהג הסביר לו שהוא ניסה ליצור בעיה מספר פעמים, ועל אף שהנאשם אמר לו כי הוא אינו מכיר אותו אפילו בשמו, הנהג עמד על כך שהמתלונן מנסה לעורר בעיות. ברכבו של הנאשם ישבו שני אנשים. כאשר אור הרמזור התחלף, אמר לו הנהג "עוף", נסע שני מטרים, עצר, קילל את אחותו של המתלונן וירק עליו: "אני קפצתי לחלון ונתתי לו אגרוף ואיך שנתתי לו אגרוף החזיר לי בסכין ודקר לי את בית השחי, חזרתי לאוטו". מאותו מקום A הסיעו לקופת חולים לקבלת טיפול ומשם הוסע באמבולנס לבית חולים ואושפז למספר ימים. עד היום הוא סובל מבעיות בנשימה. לדבריו, עד ליום האירוע הוא לא פגש בנאשם. לאחר ששוחרר מבית החולים, הוברר לו שלמשפחתו הרחבה קיים סכסוך עם הנאשם ומשפחתו בנוגע עם בית שרכש הנאשם

6.עוד הוסיף המתלונן כי לאחר האירוע שלח אחיו למשפחת הנאשם אנשים מכובדים לצורך סולחה. בהתחלה, משפחת הנאשם הכחישה את האירוע, ולאחר מכן הם אמרו: "שהחשבון עודנו פתוח". בחקירה הנגדית הוסיף המתלונן כי הוא ניגש אל הנאשם על מנת לברר את פשר האמירות של הנאשם כלפיו. יש לציין כי בחקירתו הנגדית של המתלונן הוא אישר כי בחקירתו במשטרה אמר כי אינו יודע כיצד נדקר. המתלונן הוסיף כי שעה שמסר את עדותו במשטרה, עדיין היה במצב בריאותי לא טוב, הוסיף כי הוא ראה את תנועת היד של הנאשם, אף כי לא אמר זאת בחקירה במשטרה. המתלונן אישר בחקירתו הנגדית כי הוא לא ראה שהנאשם אוחז בחפץ כלשהו, אישר כי נכון הדבר שידו הייתה בתוך רכבו של הנאשם, ולשאלה כיצד הוא יודע שפארס, הוא האדם שישב ליד הנאשם ברכבו, לא דקר אותו, השיב כי פארס שוחח בטלפון, הוא ראה את ידו של הנאשם מתחת לכתפו.

7. נהג המונית, A , העיד על הנסיעה עם הנאשם עד לחבירה אל רכבו של הנאשם שעמד לפני הרמזור, העיד על היריקה, על האגרוף מצד המתלונן ועל פגיעתו המידית מדקירה. A הוסיף כי בשעת הדקירה ממש, הוא עדיין היה במונית.

8.אביו של המתלונן, T , העיד כי לאחר האירוע נשאל המתלונן מי דקר אותו, הנאשם השיב כי היו שניים ממשפחת C , פ.ג ומ.מ . בנו מ'  מכיר את פ' , התקשר אליו, פגש בו באותו הלילה והאב התקשר למ.מ באמצעות אחד מאחייניו, ביקש הסבר על ההתרחשות, מ.מ  השיב כי לא ראה דבר, אף שהיה ברכב. כן מספר האב פרטים על ניסיונות הסולחה.