מדינת ישראל נ' ע'

כתב אישום ורקע

1.הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו את העבירות הבאות:

מעשה פזיזות ורשלנות – לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1971

נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף – לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה

והדחה בחקירה – לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, ביום 11/3/17 סמוך לשעה 16:30, נהג הנאשם ברכב מסוג הונדה סיוויק, כשלצדו נוסע נוסף שהנו קטין, בתוך חצור הגלילית. את רכב ההונדה שכר הנאשם יום קודם לכן, למשך סוף השבוע, מאדם אחר, מבלי שמעולם הוציא רישיון נהיגה, כשהוא מתייצב במעמד ההשכרה, עם אדם נוסף שהיה עמו.

באותו מועד, 11/3/17, נסעו שני שוטרים בניידת משטרה לצורך ביצוע תפקידם, ובהתקרבם לצומת הכניסה לאזור התעשייה של חצור הגלילית, הבחינו השניים ברכב ההונדה שעורר את חשדם, והורו לנאשם לעצור.

הנאשם סירב לעצור, פנה במהירות לרחוב המסגר בעיר והחל להימלט במהירות מהשוטרים באופן שעלול לסכן או לפגוע בחיי אדם, תוך כדי שהניידת דולקת אחריו עם אורות כחולים מהבהבים והשוטרים כורזים לו לעצור.

בהמשך, בהתקרבו של הנאשם לצומת היציאה מאזור התעשייה, במפגש עם רחוב החרש ודרך נוף יער ביריה, ולמרות שבאותה עת התקרב למקום רכב מימינו של הנאשם, סטה הנאשם מעבר לפס ההפרדה הרצוף וגרם לרכב מימינו לבלום בלימת חרום על מנת למנוע תאונה.

כתב האישום המשיך ותיאר, כי הנאשם המשיך בנסיעה מהירה עד שבאחד העיקולים הגיע רכב מולו והוא נאלץ להאט ולרדת לשול הימני בכיוון נסיעתו, או אז עקפה הניידת את הנאשם וחסמה את דרכו, ואחד השוטרים ירד מהרכב על מנת לעכב את הנאשם.

לאחר מכן, שב הנאשם והחל בנסיעה פרועה כשהניידת דולקת אחריו, חזרה למפגש, והמשיך בנסיעתו עד שהגיע לחניית העפר של השוק המקומי, ומשם ברחו הנאשם והקטין מהרכב.

בשלב יותר מאוחר, התקשר הנאשם לאותו אדם שממנו שכר את רכב ההונדה, וביקש כי זה יסתיר את זהותו של הנאשם כמשתמש ברכב. לאחר שנודע לנאשם כי שמואל כבר מסר בחקירתו במשטרה כי הרכב נמצא ברשות הנאשם, ביקש הנאשם ממנו לשנות את גרסתו ואף למסור שהרכב נגנב.

2.ביום 13/12/17 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו כתב האישום תוקן למתכונתו שפורטה לעיל, הנאשם הודה והורשע, ונקבע כי יוגש לגביו תסקיר שרות המבחן. עוד הסכימו הצדדים כי הטיעונים לעונש יהיו "פתוחים".

תסקיר שרות המבחן