ת"פ 20879-10-09 מדינת ישראל נ' פייזולייב

רקע

בתאריך 1.10.14 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום דהיינו בכך שבתאריך 16.3.06 בקיסריה, ביחד עם קטין שהיה עמו, הוא ניסה להתפרץ לבית בכוונה לבצע גניבה. הנאשם והקטין פירקו את רשת חלון הבית ולא הספיקו להשלים את מעשיהם מכיוון שנתפסו על ידי שוטרים שהיו במקום.

כתב האישום הוגש כנגד הנאשם עוד ביום 25.10.09 ומאז דחה היועץ המשפטי לממשלה את בקשתו לעיכוב ההליכים נגדו וטענותיו לפיהן עומדת לו הגנה מן הצדק בשל שיהוי ו/או אכיפה ברננית, נדחו על ידי בהחלטתי מיום 27.6.14. הטענה בדבר אכיפה בררנית נדחתה לאחר שהסתבר כי הקטין שהיה שותפו של הנאשם לביצוע העבירה הועמד לדין ואילו הטענה בדבר שיהוי בהגשת כתב האישום נדחתה לאחר ששוכנעתי כי במהלך השנים שחלפו מאז הוגש כתב האישום הקפידה המאשימה על זימון הנאשם באמצעות כתובת הוריו אלא שהוא לא הגיב לזימונים אלה וגם לא עדכן את כתובתו הנכונה במרשם האוכלוסין. עם זאת מצאתי כי נפל דופי מסוים באופן התנהלותה של המאשימה או בזרוע מזרועותיה, בשל העדר סנכרון בין מערכותיה השונות באופן שיאפשר עדכון של יחידת התביעות בכתובתו של הנאשם כפי שנתבררה לשוטר תנועה שעיכב אותו.

בקשה נוספת שהגישה באת כח הנאשם לביטול כתב האישום מטעמים אחרים של הגנה מן הצדק, נדחתה על ידי גם כן (ר' החלטתי מיום 30.9.14).

בסופו של דבר, עם הודאת הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו, בקשה באת כוחו כי אפנה את עניינו אל שירות המבחן על מנת שזה יחווה דעתו בדבר אפשרות אי הרשעתו. ב"כ המאשימה הבהיר כי אין הוא מתנגד להפניית הנאשם אל שירות המבחן ואולם הצהיר כי בבוא העת תעמוד המאשימה על הרשעתו. בהחלטתי מיום 1.10.14 נעתרתי לבקשת ב"כ הנאשם, תוך שהבהרתי כי אין בכך כדי ללמד על ההחלטה שתינתן על ידי בבוא העת, לאחר שיתקבל התסקיר.

תסקיר שירות המבחן

בתסקיר מיום 11.1.14 מתוארות בקצרה נסיבות חייו של הנאשם, גבר רווק בן 34, אב לילדה כבת 9 המתגוררת עם אמה, העובד מזה כשנתיים בהובלות. הנאשם, הנוטל אחריות מלאה על מעשהו וטוען כי מדובר במעשה חריג שהיה קשור בשעתו בגילו הצעיר ובמעורבותו החברתית הבעייתית בתקופה הרלוונטית, אובחן על ידי קצינת המבחן כמי שתפקודו תקין ולהערכתה העבירה שבוצעה על ידו אכן איננה מאפיינת את התנהלותו ומהלך חייו בדרך כלל.

במצב דברים זה ממליצה קצינת המבחן כי אמנע מהרשעתו ואטיל עליו עונש חינוכי של של"צ בהיקף של 100 שעות, במסגרת עמותת "פתחון לב" העוסקת בחלוקת מזון לנזקקים.

טיעוני הצדדים

בעתירתו להרשעת הנאשם ולהטלת עונש מאסר בן 6 חודשים, מאסר על תנאי וקנס, טען ב"כ המאשימה למתחם ענישה הולם שינוע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר וכי משלא מתקיימות בעניינו הנסיבות המצדיקות הימנעות מהרשעה הרי שיש להרשיעו וליתן משקל מכריע לחומרת מעשהו ולמדיניות הענישה הנוהגת בעבירה שבביצועה הוא הודה. לטענתו מדובר במי שלמעשה נמלט מאימת הדין במשך 9 שנים ולפיכך אין לאפשר מצב בו הוא ייצא נשכר מכך, מה עוד ששותפו לעבירה נשפט עוד בשנת 2007 ונדון לעונש של מאסר בפועל.