מדינת ישראל נ' מנסור

הכרעת דין מפורטת זו, ניתנת בהמשך לזיכוי הנאשם בתום ישיבת ההוכחות.

רקע

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1)+(2) לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וכן עבירה של תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק.

   בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 07.05.13 בשעה 20:10 או בסמוך לכך, הגיעו השוטרים א. מ. (להלן: "השוטר א."), נתי גרוסמן (להלן: "השוטר נתי") ובאורי כוון (להלן: "השוטר בארי"), לשכונת בית חנינה בירושלים, במסגרת פעילות משטרתית (להלן: "המקום"). הנאשם צעק לעבר השוטרים לעזוב את אחד החשודים שנעצרו במסגרת פעילותם, והשוטר א. ביקש מהנאשם לעזוב את המקום. הנאשם התרחק, ויידה אבן גדולה לעבר השוטרים, אשר חלפה סנטימטרים בודדים מראשו של השוטר א. ופגעה בחומה. בהמשך, נמלט הנאשם מהמקום, ושב כעבור שעה קלה לאחר שהחליף את בגדיו, צעק על השוטרים וקילל אותם. כשהודע לנאשם על מעצרו, החל להתנגד, השתולל, בעט ושלח אגרופים לעבר השוטרים.

   לאחר הגעתו לתחנת המשטרה, קפץ הנאשם בהפגנתיות לעבר השוטר אדם, אשר ביקש מהנאשם לשבת והפנה אותו לכיסאו, ובתגובה נשך הנאשם את השוטר א. בזרועו הימנית אשר נפגעה עקב כך.

    

2. הנאשם כפר במיוחס לו ועל כן נשמעו הראיות בתיק. במסגרת פרשת התביעה העידו העדים הבאים: השוטר רן ישראלי (להלן: "השוטר רן"), גובה הודעות הנאשם, השוטר אדם, השוטר טל ארז והשוטר בארי. בנוסף, הוגשו 2 הודעות הנאשם וכן דו"ח הפעולה ודו"ח המעצר שנכתבו בידי השוטר בארי. יש לציין כי במהלך חקירותיהם הנגדיות של עדי התביעה, חלקם עומתו עם ציטוטים מתוך הודעותיהם שלא הוגשו, ואף ניתן להם לשוב ולקרוא הודעות אלה באולם בית המשפט, במיוחד ביחס לציטוטים שהובאו מתוכן. בנוסף, חזקה כי ככל שחל אי דיוק כלשהו בציטוט הדברים, נציג המאשימה היה מתקן זאת.

   במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשם והוריו.

    

   דיון והכרעה

3. השוטר רן, גבה שתי הודעות מהנאשם תחת אזהרה. כפי שהעיד וכפי שעולה מסוף ההודעות (ת/1, ת/2), הדברים נכתבו על ידי עד זה ואולם העדות תורגמה לערבית, עבור הנאשם, ותשובותיו תורגמו לעברית, עבור השוטר רן, על ידי שוטר מג"ב מורד ספורי. בניגוד לנהלי המשטרה ולכללים, הודעתו של הנאשם אשר נגבתה בשפה הערבית, לא הוקלטה ואף לא נכתבה בשפתו. יתרה מכך: גובה ההודעות, הא. אשר למעשה שאל את הנאשם שאלות בשפתו וקיבל את תשובותיו בשפתו, הא. אשר יודע מה נשאל הנאשם ומה ענה - השוטר מורד ספורי - לא העיד בבית המשפט. מכאן, ולאור עמדת הנאשם ובא כוחו, אשר טענו כי הדברים הכתובים בהודעות שהוגשו אינם מדוייקים (ראו לדוגמה עמ' 30 ש- 29 עד עמ' 31 ש- 1 לפרוט'), אני קובע כי אין לתת משקל לתוכן ההודעות שהוגשו.

    

   ניתן לחלק את המיוחס לנאשם בכתב האישום לשני אירועים: אירוע זריקת האבן בשטח, ואירוע נשיכת השוטר א. בתחנת המשטרה. הדיון להלן יתבצע בהתאם.