מדינת ישראל נ' אלעצאפרה (עציר)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין בהתאם להוראת סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל. על פי המתואר באישום הראשון, ביום 7.5.17 בסמוך לשעה 21:20 נמצא הנאשם בתחומי מדינת ישראל בישוב חורה מבלי שהחזיק בידיו אישורי כניסה או שהיה כדין. על פי המתואר באישום השני, בתאריך 29.11.16 בסמוך לשעה 18:30 נמצא בישוב רהט מבלי שהחזיק בידיו אישורי כניסה או שהייה כדין.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה במסגרת טיעוניה לעונש הפנתה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם לרבות קיומה של פגיעה פוטנציאלית בביטחון הציבור. בשל ההחמרה במצב הביטחוני המאשימה עותרת למתחם עונש שינוע בין חודש לשישה חודשים מאסר בפועל הכוללים את תקופת התנאי וזאת בגין כניסה יחידה. עוד ביקשה לתת הדעת לפער הזמנים קצר המפריד בין שתי כניסתיו של הנאשם.

ב"כ הנאשם מנגד, השליך את עיקר יהבו על האמור בהלכת אלהרוש והרציונליים אשר אליבא דידו הביאו את בית המשפט לקבוע מתחם שכזה בדגש על מתן משקל לכבוד האדם וחרותו ועל העקרון לפיו תחילה מזהירים ורק בהמשך מענישים. ב"כ הנאשם עותר מבית המשפט לשוב ולהתכנס למתחם שנקבע בהלכת אלהרוש שתחילתו ענישה צופה פניי עתיד ותקרתו חמישה חודשים בגין כניסה יחידה.

ביתר פירוט, הלה ציין כי אפילו מדינת ישראל חוותה בסוף שנת 2015 גל טרור שדרדר את המצב הבטחוני הרי שכיום המצב השתפר לאין ערוך והתמונה שונה תכלית שוני. עוד ציין כי אם בעבר מותב זה נתן משקל גם לאזור ממנו נכנסים השוהים הבלתי חוקיים ולהיעדרה של גדר הפרדה באותם אזורים הרי שכיום באיזור רמדין מושלמת בנייתה של חומה. עובדה זו יש לצמצם התופעה עד מאוד גם אם לא לסכלה לחלוטין. עוד פירט ב"כ הנאשם את הקושי להרתיע שוהים בלתי חוקיים אפילו יושת עליהם עונש מאסר בפועל וזאת אותה מצוקה כלכלית קשה והצורך לפרנס את בני משפחתם שעומדים בבסיס מעשיהם.

לצד כל אלה העלה הסנגור שתי טענות בעלות אופי מנהלי. האחת נוגעת לחובתה של המדינה להזהיר את החשוד עובר לסגירת התיק נגדו כי במידה וישוב פעם נוספת על עבירה זו יכול וניתן יהיה לפתוח את התיק מחדש.( בהתבסס על הנחייה מספר 1.13 להנחיות פרקליטות המדינה) השנייה נוגעת לתחולתה הפרוספקטיבית של ההחיות הנוגעות למדיניות ההעמדה לדין.

דיון והכרעה:

במעשיו האמורים לעיל פגע הנאשם בערך המוגן של ריבונות המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה, והסדרת שוק העבודה. בעקיפין יש בכניסתו של הנאשם לישראל, שלא תחת עינם הפקוחה של גורמי הביטחון, כדי להביא לפגיעה בביטחונו של הציבור ולו ברמה הפוטנציאלית. בהקשר לכך ראה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מ"י (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה".

בעניין אלהרוש הכיר ביהמ"ש בכך שמצב בטחוני עשוי להשפיע על העונש שייגזר על הנאשם: