ת"פ 17610-03-16 מדינת ישראל נ' צפר

א.רקע כללי והסדר הטיעון בין הצדדים:

1. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו, במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמות חלקיות לעניין העונש. על יסוד הודאה זו הורשע הנאשם בשש עבירות של שימוש במרמה, ערמה או תחבולה בכוונה להתחמק ממס, לפי הוראות סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – פקודת מס הכנסה), וב-33 עבירות של שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס לפי הוראות סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ).

2. בעובדות כתב האישום נטען, בתמצית, כלהלן:

   • בין שנת 2007 לבין שנת 2010 הועסק הנאשם כעובד שכיר בחברות למתן שירותי שליחויות ומהכנסתו המדווחת על ידי מעסיקיו נוכה מס במקור.

   • בין שנת 2007 לבין שנת 2012 הפיק הנאשם הכנסות נוספות מ"מקורות ומעיסוקים שונים", בסך כולל שאינו פחות מ-1,922,380 ₪ (לא כולל מע"מ).

   • בין שנת 2007 לבין שנת 2012 פעל הנאשם במרמה, עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס, בכך שלא הודיע לפקיד השומה על התחלת עיסוקיו ולא ניהל פנקסי חשבונות ורשומות, כנדרש בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה; ובכך שלא נרשם כעוסק מורשה לצורך הוראות חוק מע"מ, לא ניהל פנקסים ורשומות ולא הגיש דוחות תקופתיים למנהל מע"מ, כנדרש לפי הוראות חוק מס ערך מוסף.

   • בין שנת 2007 לבין שנת 2011 לא הגיש הנאשם דוחות שנתיים לפקיד השומה בגין הכנסותיו, כנדרש בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.

   • בעשותו כאמור לעיל מנע הנאשם, בין שנת 2007 לבין שנת 2012:

     (א)דיווחים לפקיד השומה על הכנסות שנתיות, אשר צמחו לו ממקורות העיסוק השונים, בסך כולל שאינו פחות מ-1,922,380 ₪ (לא כולל מע"מ).

     (ב)דיווחים תקופתיים למנהל מע"מ בסך כולל שאינו פחות מ-1,922,380 ₪ (לא כולל מע"מ), אשר סכום המע"מ הכולל הנצמח ממנו הינו 305,512 ₪.