אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.צ. אוטו מטיק בע"מ נ' רכס ואח'

א.צ. אוטו מטיק בע"מ נ' רכס ואח'

תאריך פרסום : 15/01/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
9863-04-15
31/12/2017
בפני השופטת הבכירה:
סמדר קולנדר-אברמוביץ

- נגד -
תובעת:
א.צ. אוטו מטיק בע"מ
עו"ד עידן סלע
נתבעים:
1. חיים רכס
2. יורוטק מערכות בניה בע"מ

עו"ד מיכל יקר-עזרא
פסק-דין

 

 

הנתבעים שכנגד:

1. צבי זלצמן

2. א.צ. אוטומטי בע"מ

 

1.בין הצדדים א.צ. אוטומטיק בע"מ וחברת יורוטק מערכות בניה ורכס חיים נחתמו שני הסכמים ביום 17.4.11 באשר לרכישת מבנה תעשיה. לטענת כל צד הצד השני הפר ההסכם וגרם להם לנזקים ועל כן הוגשה תביעה על סך 827,216 ₪ וכן הוגשה תביעה שכנגד על סך 596,575 ₪.

 

2.טענות התובעת:

בהתאם להסכמים (נספח א' לכתב התביעה) הנתבעים מכרו לתובעת את הזכויות בשטח של כ- 1900 מ"ר המהווה חלק מגוש 8389 חלקה 118 עליו בנויים מבנה לתעשיה ומקלט. (להלן "המבנה"). בהסכם השני נמכרה הבעלות במיטלטלין המהווה ציוד נלווה לעסק זה.

עפ"י תנאי ההסכם התחייבו הנתבעים לפעול לרישום הנכס במרשם המקרקעין וכן להסדרת קבלת טופס 4 למבנה. ההתחייבות הוגבלה לפרק זמן של 150 ימים.

עוד נקבע בהסכם כי בחלוף 150 ימים ובהיעדר טופס 4, אזי כל תשלומים שיאלץ הקונה לשלם לרשויות השונות במקום המוכר לצורך ביצוע עבודות לשם קבלת טופס 4 יקוזזו מהסכומים שעל הקונה לשלם בהתאם להסכם.

עוד נקבע שסך של 242,500 ₪ יופקד בנאמנות בידי ב"כ הנתבעים והנאמן ישלם כל חוב שהמוכר חייב בתשלומו על פי ההסכם.

התובעת התרתה במכתבים לנתבעים שהם אינם מקיימים ההסכם ואינם מאפשרים השגת טופס 4.

בהמשך ובחלוף פרק הזמן של 150 ימים החלה התובעת בביצוע עבודות לצורך קבלת טופס 4.

עלות העבודות בהתאם למפורט בכתב התביעה וכן פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם מגיעה לסך כולל של 827,216 ₪, כאשר מתוך סכום זה, סך של 505,000 ₪ הינו בגין פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק על כן הוגשה התביעה בסכום זה.

 

3.טענות הנתבעים:

השטח שנמכר לתובעת הינו 2,276 מ"ר שעליו מבנה לתעשיה בשטח של 1900 מ"ר.

הנכס נרשם על שם התובעת בלשכת רישום המקרקעין תוך המועד הקבוע בהסכם המכר.

העובדה שלנכס הנמכר אין טופס 4 היתה ידועה לתובעת בשלב המשא ומתן. הנתבעים פעלו לצורך הוצאת טופס 4 למבנה ולהשגת כל האישורים הדרושים. בהסכם נקבעו שלבים לצורך קידום הטיפול בטופס 4. התובעת ידעה שיהיה עיכוב בקבלת טופס 4. העיכובים לא נגרמו בשל התנהלות הנתבעים, אלא לאור התנהלות התובעת ו/או אחרים. מכספי הנאמנות שוחרר סך של 120,000 ₪. כך שהתובעת למעשה מודה שהנתבעים פעלו כדין.

התובעת הגישה בקשה חדשה הכוללת תוספות ושינויים במבנה.

כן טענו שהסכומים הנטענים הינם מופרזים.

על התובעת לשאת בתשלום הארנונה בחלק היחסי שהוחזק על ידה מיום 18.4.11 ועד ליום 12.7.11.

התובעת היא שהפרה את הסכם המכר. הנזק הינו בגין החזקת הכספים בנאמנות ללא הצדקה ובחוסר תום לב – סך של 596,575 ₪ ומשכך הוגשה התביעה שכנגד בסכום זה.

 

4.בדיון שהתקיים ביום 18.1.16 הובהר שהתובעת קיבלה טופס 4. הצדדים הסכימו בדיון שבית המשפט ימנה מומחה אשר חוות דעתו תהיה מכרעת אשר יבחן את טענות הצדדים בכל הנוגע לעלויות הכרוכות בקבלת טופס 4.

 

5.המומחה מטעם בית המשפט, אייל שנהב קבע שעלות ההוצאות שהוצאו על ידי התובעת לצורך קבלת טופס 4 מגיעה לסך של 136,799 ₪ וכן מע"מ.

ב"כ הנתבעים ביקשה לשלוח שאלות הבהרה למומחה ולאחר שהתקבלו תשובותיו אזי ביקשה לחקור המומחה.

כן ביקשו הצדדים להגיש תצהירים ולנהל הליך הוכחות בשאלת הפיצוי המוסכם וכן בשאלת החיוב בארנונה.

 

6.דיון והכרעה:

השאלה הראשונה שיש לתת עליה את הדעת הינה מיהו הצד שהפר ההסכם.

אין מחלוקת שבמועד המכירה טרם היה למבנה טופס 4 וכי התובעת היתה מודעת לכך. עם זאת הצדדים קבעו מנגנון להסדרת טופס 4 כמפורט בהסכם המכר.

בסעיף 3 ה להסכם נקבע שעל הנתבעים לדאוג להשגת טופס 4 בתקופה של 150 ימים. הסעיף קובע:

 

"כי מיד לאחר חתימת הסכם זה, תשלום הסך של 3,550,000 ₪ ישירות לבנק המזרחי וביצוע התשלום הראשון על פי הסכם זה, כפי שיפורט להלן, הוא ידאג לסלק, מתוך כספי התמורה שיקבל מהקונה, את החוב הרובץ על הנכס לטובת מס הכנסה ולהמציא אישור ממס הכנסה על סילוק החוב וכן בקשה ממס הכנסה המופנית למנהל/לשכת רישום המקרקעין למחיקת העיקול וכן הוא ידאג לסלק את החוב הרובץ על הנכס, במידה ורובץ חוב, לטובת המועצה האזורית עמק חפר וימציא אישור המועצה האזורית עמק חפר לצורך רישום הזכויות על שם המוכר בלשכת רישום המקרקעין, ידאג להסדרת קבלת טופס 4 לנכס וכן ידאג לרישום הזכויות בנכס על שמו בלשכת רישום המקרקעין. כל זאת מתחייב המוכר לעשות בתוך 150 ימים מיום חתימת הסכם זה. ככל שיגרמו עיכובים בביצוע האמור לעיל בעטיין של הרשויות ולא באשמת המוכר תוארך התקופה בזמן העיכוב שנגרם ע"י הרשויות.

 

למרות פרק הזמן הנקוב לעיל המוכר מתחייב לפעול לביצוע המוטל עליו, כאמור, מהר ככל שניתן.

 

במעמד חתימת הסכם זה ימסור המוכר לב"כ הקונה יפוי כוח בלתי חוזר אשר ייפה את כוחו של ב"כ הקונה לביצוע כל פעולה לצורך השלמת רישום זכויות המוכר בנכס בלשכת רישום המקרקעין, סילוק המשכנתא לטובת בנק המזרחי מהרישום במנהל, סילוק חוב המוכר למס הכנסה, מחיקת עיקולים הרובצים על הנכס, קבלת אישור המועצה האזורית עמק חפר, נקיטת הליכים להוצאת טופס 4 לנכס ורישום הערת אזהרה לטובת הקונה ולטובת בנק מסחרי מטעם הקונה.

 

מוסכם בין הצדדים כי בחלוף 60 ימים ממועד התשלום הראשון על פי הסכם זה, בהעדר רישום הנכס ע"ש המוכר בלשכת רישום המקרקעין, יהיה רשאי ב"כ הקונה, עפ"י בקשה מראש ובכתב מהמוכר לעשות שימוש ביפויי הכוח הנ"ל להסדרת הרישומים כאמור.

 

מוסכם בין הצדדים כי בחלוף 150 ימים ממועד החתימה על הסכם זה, והתשלומים במעמד ההסכם לבנק המזרחי ולמוכר במעמד החתימה על הסכם זה, בהעדר רישום הנכס ע"ש המוכר בלשכת רישום המקרקעין ובהעדר טופס 4 לנכס, יהיה רשאי ב"כ הקונה בהודעה מראש ובכתב של 10 ימים לב"כ המוכר לעשות שימוש ביפויי הכוח הנ"ל לצורך הסדרת הרישומים, כאמור, אף ללא קבלת הסכמה מצד המוכר. תשלומים שיאלץ הקונה לשלם לרשויות השונות, במקום המוכר, לצורך ביצוע האמור לעיל, יקוזזו מתשלומי הקונה עפ"י הסכם זה".

 

בסעיף 3 ה' להסכם נקבע שלמרות פרק הזמן הנקוב אזי המוכר (הנתבעים) מתחייב לפעול לביצוע המוטל עליו מהר ככל שניתן.

 

לטענת הנתבעים, בהתאם לסעיף 6ד' הם התחייבו לפעול במסגרת 150 הימים אולם לא התחייבו כלל להשיג האישור בזמן זה. העובדה לטענתם שלאחר מועד זה ניתן יפוי כח לב"כ התובעת לפעול לקבלת טופס 4 מלמדת שלא היתה כל התחייבות שלהם להשגת האישור בזמן זה.

 

לשון ההסכם הינה ברורה וחד משמעית לפיה על הנתבעים היה לדאוג לקבלת טופס 4 ולהסדרת רישום הזכיות בנכס 150 יום.

העובדה שנקבע שבחלוף 60 יום ממועד התשלום ובהעדר רישום ניתן לעשות שימוש ביפוי כח שניתן לקונה אינה מלמדת כלל ועיקר שאין הנתבעת חבה כפי שהתחייבה בהסכם. הצדדים חזו מצב בו למרות התחייבויות הנתבעת היא לא תעמוד בהן ולכן הסכימו שבמצב בו לאחר 150 יום לא תבצע המוטל עליה, יוכל הקונה (התובעת) לעשות כן תוך שימוש ביפוי הכח.

 

התובעת צירפה מכתבים רבים שנשלחו לנתבעים כאשר, כבר בחלוף 45 יום, ביום 2.6.11 היא פונה לנתבעים ומבקשת לפעול בשמם להשגת טופס 4 (ראה נספח 4 לתביעה) .הנתבעים בתשובתם (נספח 5 לתביעה) מודים שאכן עליהם להסדיר השגת טופס 4 בפרק הזמן שנקבע, וכי הם עושים מאמצים לעשות כן.

בהמשך יוצאים מהתובעת מספר מכתבים לנתבעים. (ראה נספחים 6, 7, 9. ).

הנתבעים בתשובתם (ראה נספח 10) טוענים שההפרה היתה צפויה. כן טוענים שהתובעת קיבלה החזקה קודם במבנה וכי היא כבר מבצעת עבודות במבנה.

 

בהמשך ולאחר שעברו 150 ימים ממועד חתימת ההסכם, קיימת תכתובת ענפה בין הצדדים באשר לעלויות שנדרשות על ידי התובעת לצורך קבלת טופס 4. (ראה נספחים 11-20) .

 

ההסכם הינו ברור ומפורש כאשר לצדדים היה ברור שאין למבנה טופס 4, הנתבעים הם שהתחייבו להסדיר השגת טופס כזה בפרק זמן של 150 ימים, כן נקבע בהסכם במפורש שרק במצב בו יהיו עיכובים מצד הרשויות ידחה המועד. (ראה סעיף 3 ה' להסכם).

 

הנתבעים לא הציגו כל ראיות לכך שהיו עיכובים מטעם הרשויות. מכאן שיש לקבל את הוראות ההסכם ולפיהם הפרו הנתבעים ההסכם.

 

7.הנתבעים צירפו מסמכים להוכחת טענתם שביצעו פעולות רבות להשגת טופס 4. רוב המסמכים הינם באשר לדרישות כיבוי אש.

עלי לציין שהנתבעים צירפו הזמנת מדידה וכן הזמנת חלון פנימי לממ"ד אולם לא צירפו כל ראיה לכך שהתשלום בוצע על ידם, כאשר לא הוצגה כל מניעה להצגת הקבלות, אם אכן הם שביצעו התשלום.

באשר לבדיקת אטימות המקלט, עומת הנתבע עם העובדה שבעל החברה שסיפקה הפריטים שפורטו בנספח ס' ביקש לבוא לפרק הפריטים שכן הנתבעים לא שילמו תמורתם ובסופו של יום מי ששילם היתה התובעת. גם כאן העיד הנתבע שאינו יודע על כך (ראה עמ' 16 שורות 16-28) אולם לא טרח להציג קבלה לכך שאכן התשלום שולם. שוב עובדה זו עומדת לחובת הנתבעים שכן מעמידים אדם בחזקה שאם קיימת לו ראיה התומכת בגרסתו יביאה וכאשר לא עושה כן- אין זאת שהראיה לא היתה תומכת בגרסתו.

 

אף מעדותו התרשמתי שיודע הוא שהנתבעים לא הוציאו כל כספים בהמשך להצעות המחיר שהוגשו על ידו.

 

8.יתרה מכך, בחוות דעת מומחה בית המשפט פורטו עבודות רבות שבוצעו לצורך קבלת טופס 4 כגון עבודות חשמל, עבודות מסגרות של בנית קיר הדף למקלט, הזזת עמוד תומך של מדרגות חירום, עיבוי מעקה והתאמתו לתקן, פתיחת פתחים קבועים להוצאת עשן וחום, דרישות כיבוי אש, אספקת והתקנת דלתות חירום, וכו', הנתבעים לא הציגו כל ראיות שאכן פעלו להשגת מסמכים אלה.

אף בידי המומחה לא היו כל ראיות לכך שהנתבעים פעלו להשגת האישורים.

אציין שעלה מחקירתו שכאשר נערך ביקור בנכס בו השתתפות המומחה וכן הצדדים ובאי כוחם, לא נטען כלל על ידי נציג הנתבעים שעמדות כיבוי האש בוצעו על ידי הנתבעים (ראה עמ' 27 שורות 22-26). אם אכן בוצעו דברים על ידי הנתבעים מדוע לא נאמר זאת בזמן אמת בעת הביקור? אין זה שלא היו דברים מעולם.

 

9.מדוע שהתובעת תיקח על עצמה הוצאות בסכומים כה ניכרים לצורך קבלת טופס 4, אם לא מאחר והנתבעים לא עמדו בתנאי ההסכם ולא הציגו טופס 4 כפי שהתחייבו? סביר והגיוני הוא שהיה הרבה יותר נוח לתובעת להמתין עד שהנתבעים יסדירו הענין והיא אכן עשתה כן.

לנתבעים היה פרק זמן ארוך להשגת טופס 4 ועובדה היא שהתובעת כאשר החלה לטפל בענין השיגה בסופו של יום את האישור המיוחל. אם טעו הנתבעים ולא העריכו נכונה את פרק הזמן שייקח להם לצורך הסדרת התחייבויותיהם בהתאם להסכם, אין להם אלא לבוא בטענות לעצמם.

 

אף אם התובעת תפסה חזקה בנכס, אין בכך כדי לשנות מחיובי הנתבעים להשגת טופס 4 בהתאם לאמור בהסכם. (ראה סעיף 5ג להסכם).

 

10.הנתבעים טוענים שמאחר והתובעת ביקשה לערוך שינויים מהותיים בנכס אזי לא היה כל רלוונטיות לטופס ה-4. טענה זו לא הוכחה כלל ועיקר. להיפך מר זלצמן, נציג התובעת העיד:

"אני לא ביצעתי שום דבר לטובתי כי אני מעדיף שטופס 4 ינתן למקום כמו שהוא ואחר כך אעשה שינוי קטן. התקנים שרכס התחייב אליהם בתקופה ההיא היו מקלים יותר מהתנאים שאח"כ אני קיבלתי ופה נפלתי בהוצאות כספיות מיותרות". (ראה עמ' 12 שורות 21-23). עדותו היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון בעדותו זו לפיה התובעת ביקשה להמתין לקבלת טופס 4 ורק לאחריו לבצע שינוים, אולם בלית ברירה ולאור המצב שנוצר היה עליה לדאוג לקבלת טופס 4 בעצמה, תוך השקעה כספית כבדה.

 

 

 

11.סיכום ביניים:

לאור קביעתי זו, הנתבעים הם שהפרו ההסכם. במצב זה יש לבחון את הנזקים שנגרמו לתובעת. ראשית יש לדון בעלות ההוצאות. מאחר והצדדים הסכימו שחוות דעת המומחה תהיה מכרעת, מן הראוי לדון בה לאחר שנחקר המומחה.

 

12.עלות העבודות:

המומחה קבע את עלות העבודות בסך של 136,799 ₪ וכן מע"מ. בהמשך ולאחר שנשלחו לו שאלות להבהרה, הפחית סך של 1200 ₪ בגין הגבלת קווי מים וכן סך של 11,000 ₪ בכל הנוגע לעלויות אישור יועץ בטיחות ויועץ חשמל בתשובתו מיום 19.12.16. בתשובתו מיום 27.12.16 הפחית סך נוסף של 7120 ₪ בהתאם לדו"ח בדיקת סיסטם.

 

בבית המשפט בחקירתו חזר על עקרי חוות דעתו. גם לאחר שנחקר על ידי ב"כ הנתבעים לא שונתה חוות דעתו ,למעט הסעיף שקבע עבור עלות פינוי שכן בטעות הוסיף המע"מ ועל כן יש להפחית סך של 612 ₪ מחוות דעתו.

 

הנתבעים טוענים ששילמו עבור התקנה וחידוש של עמדות כיבוי אש חדשות וכן ציוד לעמדות קיימות. לטענתם סכומים אלה לא קוזזו שכן המומחה השיב שלא היו בפניו כאשר נתן את חוות דעתו. (ראה עמ' 24 שורות 20-22). המומחה העיד שאף בשאלות ההבהרה לא נשאל בענין זה.

 

הצדדים יכולים היו להעביר למומחה כל מסמך שהוא, טרם עריכת חוות הדעת. כן יכולים היו בשאלות ההבהרה לבקש התייחסותו לנושאים אלה, אולם לא הוכח בפני שעשו כן. מכאן למדה אני שככל הנראה סברו שמסמכים אלה אינם רלוונטים לתביעה, שאם לא כן מדוע לא הוצגו בפני המומחה? לא קיבלתי מהנתבעים הסבר לכך.

 

לגבי מסמך נ' 4 אשר לגביו טענה הנתבעת שהסך שנקבע בו הינו סך של 18,000 ₪ וכן מע"מ לביצוע העבודות, הסביר המומחה שבמסמך זה יש שני דפים אשר אין כל קשר ביניהם, הסך של 18,000 ₪ מתייחס לעבודות בעמוד זה, כאשר בעמוד שלאחריו יש עבודות רבות נוספות שסכומם מגיע לסך גבוה יותר, כך למשל בנית מחסן, בנית שתי גלריות, בנית קיר, פירוק מדרגות, (ראה עמ' 24 שורות 14-19).

הווה אומר, הנתבעים לא הוכיחו כלל ועיקר שסך כל העבודות המפורטות במסמכים אלה מגיע לסך של 18,000 ₪ וכן מע"מ.

 

13.חיוב הפיצוי המוסכם:

האם יש לחייב הנתבעים גם בסכום הפיצוי המוסכם?

 

הצדדים קבעו בהסכם כי צד שיפר את ההסכם הפרה יסודית ישלם לצד השני סך של 505,000 ₪ (ראה סעיף 13 ב' להסכם).

כן הגדירו הצדדים בסעיף 13 א להסכם כי הפרת סעיף 3 להסכם תחשב כהפרה יסודית של ההסכם.

מאחר וקבעתי שהנתבעים הפרו את סעיף 3 ה' להסכם יש מקום לדון בסכום הפיצוי המוסכם.

 

אין ספק שנגרמו לתובעת הוצאות רבות לצורך הוצאת טופס 4 אולם הצדדים הסכימו שחוות דעת המומחה תהיה מכרעת בענין זה.

 

באשר להוצאות נוספות לאור האמור לעיל סבורני שאכן התובעת הוציאה הוצאות רבות לצורך קבלת טופס 4 ונגרמה לה עוגמת נפש. למרות שהצדדים קבעו סכום בהסכם עדיין שמורה הזכות לבית המשפט להפחית הסכום אם סובר. לטענת התובעת סך של10% הינו הולם בנסיבות הענין והינו שיעור יחס הוגן.

 

לאור האמור לעיל סבורני שיש מקום לחייב הנתבעים בסך נוסף של 50,000 ₪ כפיצוי מוסכם.

 

14.מאחר וקבעתי שהנתבעים הם שהפרו ההסכם, אזי אין כל מקום לדון בתביעתם לחיוב התובעים בסכום הפיצוי המוסכם ויש מקום לדחותה.

 

 

15.חיוב בארנונה:

הנתבעים טוענים בתביעתם שכנגד כי הם שילמו את תשלומי הארנונה עד ליום 12.7.11 וכי על התובעים לשלם את חשבונות הארנונה בחלק היחסי שהוחזק על ידם מיום 18.4.11 ועד ליום 12.7.11- סך של 42,579.50 ₪.

 

16.מתצהיר הנתבע הוברר שהתובעים קיבלו החזקה לידיהם ביום 18.4.11 והחלו לבצע עבודות שיפוץ והתאמה בנכס לצרכיהם (ראה סעיף 26 לתצהיר מר רכס).

מתצהיר התובעת עלה שמועד קבלת החזקה בנכס היה ביום 18.09.11 (סעיף 33 לתצהיר התובעת).

בבית המשפט הודה נציג התובעת שקיבל המפתח ביום 18.4.11 אולם טען שהחזקה לא נמסרה לו במועד זה, שכן היה עוד ציוד של הנתבעים במקום, והנתבעים למעשה לא פינו המושכר. (ראה עמ' 12 שורות 17-19). עוד עלה מעדותו שאכן פנה ליועצים ואף מסגר מטעמו ביצע עבודה להורדת הסככה (נ' 1) .

 

גם מעדות הנתבע עלה שהנתבעים לא פינו הקומה השניה והסככה אלא רק בחודש אוקטובר :

"מעולם לא הכחשנו שהיינו בקומה השניה והשתמשנו בה ובסככה עד למועד שפינינו באופן מוחלט. פינינו את כל האדמה וכל הקומה התחתונה לטובת התובעת כדי שיכשיר זאת למוסך " (ראה עמ' 20 שורות 10-11).

האם היתה הסכמה בין הצדדים שהנתבעים ימשיכו להחזיק בנכס לאחר מסירת החזקה? לא הוכחה כל הסכמה מעין זו ואף הנתבע למעשה לא טען כלל שזו היתה הסכמת הצדדים.

מדוע אם כן לא פינו הנכס לחלוטין? לא קיבלתי ממנו כל הסבר מספק.

העובדה שהודה שהמשיך להחזיק בנכס גם לאחר המועד של 18.4.11 מחייבת המסקנה שהחזקה לא נמסרה דין לתובעת , שכן לא יעלה על הדעת שחזקה נמסרת ושלא על דעת מקבל החזקה ימשיך המעביר להחזיק במקום עד שיחליט לפנות. הנתבעים לא יכולים היו להחליט על דעתם שאין לתובעת כל צורך בקומה השניה, ועל כן יכולים הם להחזיק בה. זכותו של רוכש הנכס לקבל הנכס שהוא פנוי ונקי כפי שנקבע, וכאשר לא הוכח שכך היה במועד 18.4.11 אין כל מקום להטיל על כתפיו תשלומים בגין החזקתו.

על כן על הנתבעת לשאת בתשלום הארנונה.

עלי לציין שהוצג מסמך נ' 3 . עיון במסמך זה מעלה שנרשם בכתב יד "יש לחייב 50% מהחשבון את חיש רכב. בברכה הנהלת חשבונות". האם מכך למדה אני שעל התובעת לשאת בתשלום הארנונה כיוון שהחזיקה בנכס אותה עת? איני סבורה כך, שכן אין עסקינן בהסכמה של הצדדים אלא במסמך פנימי של הנתבעים.

 

17.חשבון החשמל ומיסי ביוב. לטענת התובעת אין כל מקום לחייבה שכן לא החזיקה בנכס. חשבון החשמל הינו עבור חודשים 7-8 ומיסי ביוב הינם עבור חודש 5. חודשים אלה כך קבעתי לעיל הנתבעים עוד החזיקו בנכס. משכך אין כל מקום לחייב התובעת בגין הוצאות אלה.

 

18.סוף דבר:

על הנתבעים לשלם לתובעים סך של -116,867 ₪ וכן מע"מ. עוד ישלמו סך של 92,579.50 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. עוד ישלמו אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובעים, שכר טרחת מומחה בית המשפט במלואו וכן שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

 

 

 

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ח , 31 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים

 

 

 

 

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ