ת"א 9734-09-13 אייזנברג נ' גולדברג

לפני תביעה להשבת כספים שנגבו על ידי הנתבע, עורך דין במקצועו, מהתובע כשכר טרחה בטענה לגביה שנעשתה ביתר ובחריגה מההסכם בין הצדדים.

1. התובע ניהל בעבר את קבוצת הכדור-סל הפועל נהריה עד שהיחסים אל מול הקבוצה ועירית נהריה, מפעילת הקבוצה, עלו על שרטון. בעקבות כך נפתח בין הצדדים הניצים הליך בוררות ולצורך כך שכר התובע את שירותיו המשפטיים של הנתבע על מנת שייצגו באותו הליך. הליך הבוררות בין התובע לעירית נהריה כלל תביעה ותביעה שכנגד. הליך הבוררות הסתיים בפסק בורר כאשר בשורה התחתונה נפסק לטובת התובע סך של 597,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט, זאת לפני שבוצעו הפחתות בגין כספים המגיעים לגורמים שונים מהתובע. לאחר ביצוע אותם הפחתות הועבר לידי הנתבע סך של 250,147 ₪ אך למרות זאת נטען בכתב התביעה כי לא הועבר מתוך סכום זה מאומה לתובע. מכאן תביעת התובע כנגד הנתבע.

    

   עיקר המחלוקת הנטושה בין הצדדים היא מה קבע הסכם שכר הטרחה שנכרת בין הצדדים. אקדים ואומר כי זרעי הפורענות שהביאו תיק זה לפתחו של בית המשפט נעוצים בעובדה כי לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב. אין מחלוקת כי בין הצדדים הוסכם על תשלום שכר טרחה אך הם חלוקים בשאלה מה תוכנו של אותו הסכם.

    

    

   תמצית טענות הצדדים

    

2. התובע טוען כי סוכם בינו לבין הנתבע כי שכר הטרחה שיגבה יהיה תלוי תוצאה ובשיעור 10% כולל מע"מ מהסכום שיפסק נטו. הנתבע דרש כי תשולם מקדמה בסך של 50,000 ₪ על חשבון שכר הטרחה שתקוזז משכר הטרחה המוסכם, זאת לאחר שהנתבע אמד במעמד קבלת הייצוג את הפיצוי שיגיע לתובע בכמיליון וחצי ₪. השיקים שמסר התובע כמקדמה חוללו בשל המצוקה הכלכלית אליה נקלע התובע ולמעט 10,000 ₪ התובע לא שילם סכום נוסף על חשבון שכר הטרחה. לאחר קבלת פסק בורר התקבלו כספים מעירית נהריה. הנתבע לא העביר מאומה לתובע ונותר חייב לו סך של כ- 150,000 ₪.

    

3. הנתבע בכתב הגנתו טוען כי התובע רימה והונה אותו עת מסר לו שיקים על חשבון שכר הטרחה שחוללו ללא כיסוי מספיק. הנתבע מכחיש את הסכם שכר הטרחה הנטען על ידי התובע לפיו הוא אמור לקבל 10% כולל מע"מ מהסכום שיפסק לטובת התובע. לעניין ההתחשבנות מפנה הנתבע להתכתבויות בין הצדדים שנעשתה לאחר מתן פסק הבורר והמשקף את שכר הטרחה המגיע על פי המוסכם זאת מבלי לפרט לגוף כתב ההגנה את פרטי ההסכם. לאחר שההמחאות שמסר התובע לנתבע חוללו התחנן התובע שהייצוג יישאר בידי הנתבע ואמר לו שהוא יכול לגבות שכר טרחה יותר מהמוסכם. בלית ברירה המשיך הנתבע לייצג את התובע.