ת"א 61650-12-13 א.א. נ' ב.א.

א. מבוא

1.גב' ע.א. ז"ל (להלן: "גב' ע.א.  ז"ל" או "האם המנוחה"), היא אמם של התובע, מר י. א., ושל אחותו, גב' ר. ב.א. ז"ל (להלן: "גב' ר. ב.א. ז"ל" או "המנוחה"). גב' ע .א. ר ז"ל נפטרה ביום 21.01.07. גב' ר. ב.א. ז"ל נפטרה ביום 10.01.13. הנתבעת היא בתה של גב' ר. ב.א. ז"ל.

2.בין התובע לבין המנוחה התנהל הליך משפטי בעניין צוואת האם המנוחה (ת"ע 4410/07). בפסק דין, אשר ניתן בהליך זה ביום 01.11.11, נדחתה התנגדות התובע לבקשה לקיום צוואת האם המנוחה. התובע הגיש ערעור על פסק הדין (עמ"ש 20227-12-11). בדיון בערעור, שהתקיים ביום 05.07.12, הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט, לפיה, המנוחה תשלם לתובע, תוך 120 יום, סכום של 135,000₪ לסילוק סופי ומלא של כל טענותיו בקשר לעיזבון אמם המנוחה. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין.

3.בעיזבון האם המנוחה הייתה דירת מגורים בבעלות האם המנוחה, ברחוב ב*** (להלן: "דירת האם המנוחה"). בהסכם מכר מיום 10.08.12, המנוחה מכרה את הדירה תמורת 935,000₪. המנוחה נפטרה כחמשה חודשים לאחר מועד עסקת המכר ולאחר שמלוא התמורה בגין המכר התקבלה.

4.על פי גרסת הנתבעת, סך של 877,385₪ מתמורת דירת האם המנוחה, התקבל, במספר תשלומים, ישירות לחשבון הבנק של הנתבעת.

5.המנוחה לא שילמה לתובע בהתאם לפסק הדין בעמ"ש 20227-12-11 ובתביעתו בהליך זה, התובע תבע לחייב את הנתבעת לשלם לו את סכום פסק הדין, 135,000₪.

ב. טענות הצדדים

ב(1) התובע

6.לטענת התובע, פסק הדין אשר ניתן בעמ"ש 20227-12-11 מבטא הסכמה של הצדדים לו לסיים את המחלוקת בעניין רכושה של גב' ע.א. ז"ל, במסגרתה התובע זכה בסכום של 135,000₪ מעיזבונה, אשר ישולמו על ידי אחותו, גב' ר. ב.א. ז"ל, כיורשת אמם. לדבריו, מאחר שהמנוחה ביקשה פרק זמן למכור את הדירה, כדי שתוכל לשלם לתובע על פי פסק הדין, הוסכם כי התשלום יבוצע בתוך ארבעה חודשים מיום פסק הדין.